ויגש מהו השם החשוב 'יעקב' או ישראל' (1 צופה)

[התורה]

אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".​

 

[עמך]

זה שהוא קרא לו פעמיים זה היה החיבה,
בהרבה מקומות מבואר שישראל הוא השם החשוב, בית יעקב - אלו הנשים,

 

[חד מבתראי]

פשיטא שישראל מלשון שררה.
וכפי שכבר כ' הרב @עמך החביבות היא בעצם הכפילות, וכמו משה משה ואברהם אברהם.

 

[דבק בה']

ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב?​

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' אין דבר כזה שם חשוב במקרה דנן אלא זה תלוי במציאות כי השם הוא המבטא של המציאות כמו שרואים בתורה עצמה שהתורה מסבירה למה נקרא שמו של יצחק יעקב וכן כל השבטים (וראה גם ברכות ו:) ו"ישראל" זה מל' שררה כידוע וכמו שכבר כתבו כאן ו"יעקב" זה מל' עקב אז זה תלוי בתקופות האם יעקב היה באותו זמן עקב או שר...

 

[אליהו ישראלי]

לכאו' אין דבר כזה שם חשוב במקרה דנן אלא זה תלוי במציאות כי השם הוא המבטא של המציאות כמו שרואים בתורה עצמה שהתורה מסבירה למה נקרא שמו של יצחק יעקב וכן כל השבטים (וראה גם ברכות ו:) ו"ישראל" זה מל' שררה כידוע וכמו שכבר כתבו כאן ו"יעקב" זה מל' עקב אז זה תלוי בתקופות האם יעקב היה באותו זמן עקב או שר...

לחץ כדי לכווץ...

יש להוסיף מש"כ הרמב"ן שנקרא שם יעקב
משום שהיה בירידה לגלות, ובגלות אינו שר עם אנשים...

ואם נצרף לזה דברי רש"י שהביא הרב @התורה שקראו הקב"ה יעקב יעקב בלשון חיבה
הרי דאף שיורד לגלות
ונקרא בשם של גלות, ולא בשם החשוב
מ"מ חיבת הקב"ה לעולם עומדת.

 

[רבי]

שם של חיבה הוא לא שם חשוב.

שם של חיבה זה יעקב.
אבל ישראל זה שם חשוב יותר שמורה על שררה.

 

[בחקתיך אשתעשע]

ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".

לחץ כדי לכווץ...

באור החיים (לה, יב) כתוב:
לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם הֵם שְׁמוֹת נַפְשׁוֹתָם, וַה׳ שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (ברכות ז.) וְכוּ׳. וְהִנֵּה יַעֲקֹב יִהְיֶה שֵׁם נֶפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁנִּתּוֹסֵף בּוֹ רוּחַ אֱלֹהִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל, לֹא מִפְּנֵי זֶה אָבַד הָרִאשׁוֹן. עכ"ל.

משמע שבשם ישראל יש בו מעלה נוספת שאין בשם יעקב.

 

[מצַפֶּה]

השם הגשמי זה יעקב.
השם הרוחני זה ישראל.

כך בד"כ רואים בפסוקים, שתלוי אם הנושא גשמי או רוחני.
נדמה לי שכך אומר הרבינו בחיי.

 

[דרך המלך]

אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".​

לחץ כדי לכווץ...

ביחס לגוף הנידון בלי להתייחס לראיות שהובאו כאן ונדחו.
רש"י כותב:
לא יקרא שמך עוד יעקב. לשון אדם הבא במארב ועקבה, אלא לשון שר ונגיד:

משמע שהשם ישראל הוא שם שמגדיר אדם יותר חשוב-שר ונגיד.

ובאמת הוא שני עניינים שונים דהיינו שתי שמות שכל אחד מהם מגדיר דבר מסוים,

וכעין זה כותב העמק דבר:

"שמך יעקב. ודאי שמך יעקב. שמורה על הליכות הטבע כמ״ש בס׳ תולדת דלהכי אחז בעקב עשו. דאלו לפי הנהגה נסית לא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כמו שאמר המלאך ליעקב לעיל ל״ב כ״ט לא יעקב יאמר עוד שמך וגו׳ וביארנו שאמר שלא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כי שרית עם אלהים וגו׳. ואמר לו ה׳ דמכ״מ ודאי שמך יעקב הנך צריך לזה השם שלא הכל ראוים לנס ולהשתרר עם אלהים ועם אנשים. אבל לא יקרא וגו׳ כי אם ישראל יהיה שמך. לא יהי׳ נקרא שם יעקב לבדו כי גם ישראל יהי׳ שמך. ולכן אמר עוד הפעם שמך אשר הוא מיותר זה בשביל שני שמו׳ שבכל דור יהיו מ״מ אנשים שיהיו מוכשרים לנס וראוים להקרא ישראל כ״ז אמר לו על כלל אומה הישראלית. ועדיין איני יודע יעקב עצמו אם הוא ישראל אשר בו יתפאר במדת תפארת כמ״ש לעיל ל״ג כ׳ דבשביל זה נענש יעקב שקרא עצמו בזה השם ועתה ויקרא את שמו ישראל. שיהא הוא בעצמו נקרא ישראל באשר הוא איש המעלה:"

דהיינו שהשם יעקב הוא מצד הכוח להתמודד עם המציאות הקיימת מבלי להזדקק לנס,
והשם ישראל הוא עניין של הנהגה ניסית,

 

[הצעיר שבחבורה]

אמרי' בפרשתן דיעקב חשש לירד מצרימה, ורק כאשר השרה עליו הקב"ה רוה"ק הסכים לירד, ושם קראוהו "ישראל" וכ' בזוה"ק (ויגש, תרי:) ד'ישראל' הרי הוא שמו החשוב, ומאידך מצינו אח"כ שקרא לו הקב"ה "יעקב יעקב" כ' רש"י שזהו שם החיבה שלו, ויל"ע מהו שמו המובחר "ישראל" או "יעקב".​

לחץ כדי לכווץ...

לגבי 'מובחר' ו'חשוב' לא ידענא, מיהא לגבי שמו

איתא בגמ' (ברכות דף יב סוף עמוד ב, ותחילת דף יג עמוד א)
כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו

ובילקוט שמעוני איתא "ודכוותה הקורא לישראל יעקב עובר בעשה? תני: לא שיעקר שם יעקב, אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", ישראל עיקר ויעקב טפל. ר' זכריה בשם ר' אחא אמר: מכל מקום יעקב שמו; אלא "כי אם ישראל יהיה שמך", יעקב עיקר וישראל מוסיף עליו:"​