מהיכן היה לנשים במדבר תופים ומחולות?

[גרינפלד]

הביא רש"י מהמדרש, מֻבְטָחוֹת הָיוּ צַדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וְהוֹצִיאוּ תֻפִּים מִמִּצְרַיִם.

ובתוס' השלם (אות ג, הובא בעלים לתרופה) תירצו שמן השמים נזדמנו להם תופים ומחולות.

והשפת אמת כתב, שמלשון "התוף" משמע שהיה זה תוף מיוחד;
וביאר, שמרים לקחה איתה את התוף, כדי שתוכל להינבא מתוך שמחה.

 

[הרואה]

מה זה מן השמים נזדמנו להן מחולות?
מחולות זה לא ריקוד?

 

[געגועים]

והשפת אמת כתב,

וכתב שם ע"פ פשוטו שפלט הים התופים של מצריים כדרך המלכים באנשי חילם, וכן היה להם מביזת מצרים

שמלשון "התוף" משמע שהיה זה תוף מיוחד;

וזה לשונו: אך את התוף צריך ביאור, דמשמע תוף המיוחד, ויש לומר כי הנביאה היה לה תוף מיוחד, כענין שנאמר קחו לי מנגן כו', וכן כתוב ולפניהם תוף וכנור כו' וכאשר נתקיים עתה נבואה שלה שמשה רבינו ע"ה יגאל את ישראל לקחה את התוף בידה.​

 

[געגועים]

ובתוס' השלם (אות ג, הובא בעלים לתרופה) תירצו שמן השמים נזדמנו להם תופים ומחולות.

וזה לשונו: התף תגין, נוכל לדעת שאותם תופים ומחולות באו להם ממקום אחר, ולכך תגין עליהן בעבור רמז, ויש לומר מן השמים נזדמן להם תפים ומחולות, כי בספר היכלות מצינו שיש להן למלאכי השרת תופים ומחולות, אבל דבר זה לא ידעתי אם הוא בשום מדרש חכמים שמן השמים נזדמנו להן. הת"ף בגימ' מן השמים.​

 

[אוראל סולטן]

מה זה מן השמים נזדמנו להן מחולות?
מחולות זה לא ריקוד?

מחול זהו כלי נגינה. ("הללוהו בתוף ומחול")
וכמדומני שבספר 'שלטי הגיבורים' לר' אברהם הרופא מפרט על מהותו של כלי זה.

 

[הרואה]

מחול זהו כלי נגינה. ("הללוהו בתוף ומחול")
וכמדומני שבספר 'שלטי הגיבורים' לר' אברהם הרופא מפרט על מהותו של כלי זה.

מחולות האמור אצל העגל תרגם אונקלוס חינגין, וכן תרגם גם כאן
וברש"י בעירובין ג: פירש לשון סביב "מחולות".
(וגם מחול בתהילים יכול להתפרש כך)

 

[גרינפלד]

ובתוס' השלם (אות ג, הובא בעלים לתרופה) תירצו שמן השמים נזדמנו להם תופים ומחולות.​

מבואר בדבריו ש"מחולות" אין הכוונה כהתרגום ריקודים, אלא סוג של כלי זמר,
ועי' חזקוני שמות ל"ב י"ט שמחולות האמור בעגל - היינו חלילים, כמו הללוהו בתוף ומחול
ועי' מצודות תהלים פ"ח א'.​

והשפת אמת כתב, שמלשון "התוף" משמע שהיה זה תוף מיוחד;​

ובעלים לתרופה הובא:​

בספר 'כלי יקר' [על מלכים ב' להחכם הקדמון רבי שמואל לניאדו זצ"ל כתוב בפירושו שם על הפסוק "איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליהו התשבי הוא" (א, ח)]: ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לא) איתא, רבי חנינא בן דוסא אומר, אותו האיל (-של יצחק) לא יצא ממנו דבר לבטלה כו' עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו "ובמתני', עורו - לתוף של מרים", ועעו"ש.​

ובהערה שם על המילה "ובמתני'":​

צ"ב כוונתו, כי לא מובא ענין זה במשנה. ואולי ענין זה מרומז במה שמצינו במשנה (קנים ג, ה), "אמר רבי יהושע... כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה... עורו לתוף" (ועי' מדרש הגדול [העדני], פר' וירא ד"ה וישא), ודו"ק.​

ואולי אפשר להוסיף, שהנה כמדומה יש במדרש, שבזכות "ויבקע עצי עולה" האמור בעקידה - זכו ל"ויבקעו המים",
וכאן יש המשך, שמהעור של האיל - נעשה התוף לשיר על קריעת ים סוף.​

 

[גרינפלד]

מה זה מן השמים נזדמנו להן מחולות?
מחולות זה לא ריקוד?

מחול זהו כלי נגינה. ("הללוהו בתוף ומחול")
וכמדומני שבספר 'שלטי הגיבורים' לר' אברהם הרופא מפרט על מהותו של כלי זה.

מחולות האמור אצל העגל תרגם אונקלוס חינגין, וכן תרגם גם כאן
וברש"י בעירובין ג: פירש לשון סביב "מחולות".
(וגם מחול בתהילים יכול להתפרש כך)

מבואר בדבריו ש"מחולות" אין הכוונה כהתרגום ריקודים, אלא סוג של כלי זמר,
ועי' חזקוני שמות ל"ב י"ט שמחולות האמור בעגל - היינו חלילים, כמו הללוהו בתוף ומחול
ועי' מצודות תהלים פ"ח א'.