- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
מה בין רוב לקרוב שתיהם אחוזים?
- מתחיל חוט ללמוד וללמד
- תאריך התחלה
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
אתה יכול לתת לי דוגמא, כי מי שקובע מה הם אחוזים יותר גבוהים זה לא אנחנו
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
רוב מה שקרוב זה של הקרוב
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
לא נכון
יש סיבה שרוצח שמסתובב ביער בין שתי עיירות ומלסטם את הבריות יהיה יותר זמן קרוב יותר לעיירת המוצא שלו?
(שזה הרי המקור לקרוב - עגלה ערופה)
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
לא עולה לי בראש כרגע, אבל זכור לי שיש כמה דוגמאות, אשתדל בעז"ה בהמשך
- הודעות
- 60
- תודות
- 203
- נקודות
- 30
ההוכחה הכי פשוטה היא ממח' הרש"ש והרעק"א בכתובות יד ברוב כשאינו צד בספק אי חשיב רוב (10 חתיכות מרובעות כשירות ועוד 50 משולשות כשירות ו30 מרובעות טריפה ומצא חתיכ מרובעת אי אזלינן בזה בתר רוב)
- הודעות
- 60
- תודות
- 203
- נקודות
- 30
שהכריעה התורה
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
הכוונה איך שחז"ל פירשו את דברי התורה
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
אני לא מבין למה ברור לך כל כך שלא?
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
אני אישית לא מסתובב הרבה ליד העיר שהגעתי משם (כמובן לא כשאני בתוך העיר אלא ביער וכדו'...)
אז למה שהרוצח כן?
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
זה לכאורה ברור שבזמנם לא היה ערים כל כך סמוכת, וכמובן שלא היה אוטבוסים....
אני רק בא להגיד שאין לתת מקרה זה לדוגמא של רוב נגד אחוזים
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
ואתה חושב שרוב הלסטים הסתובבו דוקא איפה שמכירים אותם?
אני בתור שודד הייתי נוהג אחרת...
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
או שכן או שלא, אבל אני טוען שבאומדנא של חז"ל אולי יש יותר אחוזים לכך וכל עוד דזה לא איפכא מסתברא אתה לא יכול להוכיח מהמקרה הזה דרוב הוא מדרכי ההכרעות שהכריעו חז"ל\התורה ללכת על פיהם.
- הודעות
- 209
- תודות
- 556
- נקודות
- 189
לדיוק הדברים אני יביא ציטוט דברי הרש"ש "אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד ואכמ"ל".
ורבים קולמוסים נשברו ונהרות דיו נִגרו, לבאר רש"ש זה, ודבריו כלל לא פשוטים. ולא נראה לי דהוי הוכחה פשוטה מהא.
וראה עוד שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף יד: וז"ל
תשעז) אי אזלינן בתר רוב בשר, או בתר רוב צורות החתיכה
והנה הרש"ש (כאן) כתב עוד, דלפמש"כ [דגם אותן שאינן בכלל הספק, מצטרפין להרוב], נראה, דאם היו ב' חנויות, ובחנות הכשרה היו ארבעים חתיכות מרובעות ועשרה חתיכות משולשות, ובחנות הטריפה היו רק עשרים חתיכות וכולן משולשות, ומצא חתיכה משולשת, הרי היא כשרה ע"ש.
והיינו דאע"פ שמשולשות איכא רוב בחנות הטריפה, מ"מ כיון דאזלינן בתר רוב סיבות של פרישות, ואיכא רוב אנשים בחנות של הכשרה, ממילא תלינן שמסתמא פרש מהכשרה.
וצ"ע בזה, דממ"נ, אם אנשים מקפידים על צורות החתיכות, שיש מקפידים ורוצים דוקא מרובעות, ויש שלוקחים דוקא משולשות, איך נילך בתר רוב בני אדם שקונים בחנות הכשרה.
אטו אם יהא חנות גדולה המוכרת הרבה סחורה, ויש שם לוקחים הרבה, ובסמוך יש חנות המוכרת מנעלים, ומצאו נעל, אטו נימא שפרש מהחנות הגדולה מחמת שיש שם רוב אנשים הקונים שם, הא פשוט דזה אינו, דהא אזלינן בתר הדבר הנמצא לומר שבא מהחנות ששם קונים אותו.
וא"כ ה"נ אי מקפידים על צורות החתיכות, ודאי שיש לילך בתר מקום שיש רוב חתיכות כאלו, וכיון דאיכא רוב משולשות בחנות הטריפה, מ"ט נימא דהחתיכה המשולשת שנמצאה תהא כשרה, דמה מוסיף מה שיש הרבה אנשים בחנות הכשרה שקונים דברים אחרים.
ואי נימא דאנשים אין מקפידים על החתיכות אם מרובעות או משולשות, א"כ פשוט הוא שהולכין בתר חנות הכשרה הגדולה.
ומה כתב הרש"ש לחדש לפי מה שכתב לעיל, הא פשוט דכיון שהחתיכה פרשה רק ע"י בני אדם שלקחו שם, ואין נפ"מ אצלם מרובעות או משולשות, א"כ נחשב ספק סתם מצד עצם הבשר אם הוא מהכשרה או מהטריפה, ופשוט דהוי ככל רוב דאזלינן בתר החנות הכשרה שיש שם רוב בשר, ואין שום נפ"מ היכן יש רוב מרובעות או משולשות, דהא אין זה הספק כלל, אלא רק מצד הבשר, כיון שאין מקפידין, ומה נסתפק בזה הרש"ש, וצ"ע.
קרוב הוא דין הבא ממציאות הרוב, כי ברוב המקרים יהיה הדבר הקרוב ולא הרחוק, וכ"מ בפליתי [סי' קי] שכ' שקרוב לא מועיל בקבוע, כמו שרוב לא מועיל וכ"ה בדב"א [סי' ד' ס"ק ד'] וצ"ב א"כ באמת מ"ש מרוב.
והנראה בביאור הענין הוא באופ"א דלאו ממש דין רוב נפקא, אלא ששני סוגי רוב מצינו א. רוב דעלמא, היינו שללא כל קשר לנידו"ד, כיון דכ"מ כך האנשים מתנהגים אזלינן בתר רובא, דהרי זוהי ההתנהגות המקובלת בין בנ"א, אבל אין באמת טעם לומר שגם בנידו"ד נלך אחרי הרוב ב. קרוב, הוא דין הליכה אחר הרוב ולא סתם כך בגלל שברוב המקרים כך זה מתנהל, אלא שיש קשר ישיר בין הרוב לנידו"ד דהא קרוב לו. ונראה דזה שי' הריטב"א בב"ב [כג:] דכ' דמאי דאזלינן בתר הרוב הוי הלכה למשה מסיני ולכאו' ה"ט דמסברא פשיטא דקרוב עדיף וטעמא כדהנ"ל ב. קרוב זה הסתברות ופשטות שהגוזל בא מהשובך הקרוב, וכעין חזקה כדכ' הש"ש [ש"ד פ"ב] וז"ל קרוב וחזקה נראה דשקולים המה וכ"ו וחזקה לא עדיף מקרוב וכחדא נינהו עכ"ל עיי"ש וצ"ע.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
רק ברובא דליתא קמן, אבל רובא דאיתא קמן הוא כן כהגדרתך בקרוב והדרא קושיא לדוכתה
הנקודה הראשונית אכן ליתא, אבל הנקודה שאין קשר בין הרוב לנידו"ד זה שייך בשני מיני הרוב.
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
לא נכון
אם היה יותר בשר בכיוון אחד, מסתמא הגיע משם
כמו אם היה יותר קרוב לצד אחד
יש להביא ראיה ברורה שרוב זה לא אחוזים מזה שמצאנו סמוך מיעוטא למיעוטא והו''ל מחצה על מחצה [עי' ב''ב צג. ובתוס' שם], והא פשיטא דאין כל מיעוט 25 אחוז בדיוק
ושוב מצאתי בדברי הגרע''א בכתובות יג ע''ב שכתב בהדיא דפשיטא דברובא דאיתא קמן אין שום סברא לתלות ברוב והוא גזירת הכתוב גרידא
- הודעות
- 3,557
- תודות
- 8,912
- נקודות
- 690
ושמעתי להוכיח כן עוד ממש''כ הש''ך בשם התרוה''ד [ולא ידעתי כרגע מקומו] דהנה אם הפקיד א' אצל חבירו י' מטבעות ועירבו הנפקד עם מעותיו והיה כ' מטבעות ונאבדו ד' מטבעות הדין הוא שהמוציא מחבירו עליו הראיה להוכיח שלא שלו נעלמו ויתן לו רק ו' מטבעות, הגם שיש רוב שנאבדו משל בעה''ב דלא אזלי' בממון בתר רובא, אבל אם א' הפקיד י' ואחד כ' אזלי' בתר רובא ויחסר הכל מבעל הכ'.
והוסיף הש''ך בשם התרוה''ד שאם היה לו כ', ואחד הפקיד י' ואחד ו', אז אין מחסרין משל בעה''ב דהמוציא מחבירו וכו', וכלפי השנים האחרים אזלי' בתר רובא ומחסרין מבעל הי'.
ומעתה אם רוב זה בגלל האחוזים פה הלא פשוט שאין רוב אחוזים שנחסר ממנו, אלא מהבעה''ב, אלא דמהבע''ה א''א להוציא ואיך זה יגרום שנחסר ממנו, ופשוט.
והוסיף הש''ך בשם התרוה''ד שאם היה לו כ', ואחד הפקיד י' ואחד ו', אז אין מחסרין משל בעה''ב דהמוציא מחבירו וכו', וכלפי השנים האחרים אזלי' בתר רובא ומחסרין מבעל הי'.
ומעתה אם רוב זה בגלל האחוזים פה הלא פשוט שאין רוב אחוזים שנחסר ממנו, אלא מהבעה''ב, אלא דמהבע''ה א''א להוציא ואיך זה יגרום שנחסר ממנו, ופשוט.
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
מהו גדר הצירוף שבין ארבעת המינים?
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
גדולת הימים האלו שבין יוה"כ לסוכות