וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וגו' תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וגו' (ויקרא כג, טו-טז). נפסק בשלחן ערוך (או"ח תפט, ד) שאם חבירו שואל אותו קודם הספירה כמה סופרים היום, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר 'היום כך וכך', אינו יכול לחזור ולמנות בברכה.
בלי כוונה
הפוסקים מבארים (ראה משנ"ב סקכ"ב) הטעם שאינו יכול לחזור לספור בברכה, אף שמצוות צריכות כוונה והוא הרי לא התכוון לשם מצוה, כי לענין ברכה יש להחמיר ולחוש לשיטה שמצוות אינן צריכות כוונה.
בלי השבועות
אולם כותבים הפוסקים (עי' שעה"צ סקכ"ח) שכל זה הוא רק בשבוע הראשון של ספירת העומר, בו סופרים רק ימים, אבל כאשר צריכים להזכיר ימים וגם שבועות, אם ענה רק מספר הימים ולא מספר השבועות, לא יצא ידי חובתו בכך, ויחזור ויספור בברכה.
אולם כמה אחרונים חולקים על כך, ובתשובות והנהגות (ח"ד סי' ק"ה) כתב שהמנהג שגם אם לא הזכיר השבועות יספור אחר כך בלי ברכה.
אולם כמה אחרונים חולקים על כך, ובתשובות והנהגות (ח"ד סי' ק"ה) כתב שהמנהג שגם אם לא הזכיר השבועות יספור אחר כך בלי ברכה.
ל"ג בעומר
מצוי בליל ל"ג בעומר שאדם משוחח עם חבירו ומזכיר שהיום הוא ל"ג בעומר, וכתבו כמה פוסקים (כף החיים; דעת תורה, ועוד) שבמקרה כזה יכול לספור בברכה, מחמת כמה צירופים: א. כי לא הזכיר השבועות, רק הימים. ב. כיון שלא התכוון כלל לשם ספירה, ובפרט אם התכוון על מעלת ושבח היום. ג. כיון שספר בראשי תיבות ובגימטריא, ולא פירש את המילים, ויש אומרים שאין זו נחשבת לספירה (ראה שערי תשובה סק"ו).
אך לכתחילה יזהר שלא להזכיר את יום ל"ג בעומר לפני שספר ספירת העומר כדי שלא להיכנס לספיקות.
אך לכתחילה יזהר שלא להזכיר את יום ל"ג בעומר לפני שספר ספירת העומר כדי שלא להיכנס לספיקות.
הלכה למעשה:
הזכיר בליל ל"ג בעומר קודם הספירה שהיום הוא ל"ג בעומר, יכול אחר כך לחזור ולספור בברכה.
תורה שבכתב
תורה שבכתב