בגמרא במסכת פסחים (דף עו): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא (דג שנאפה בתנור אחד ביחד עם בשר) אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר. (אסרה מר בר רב אשי משום שבשר עם דגים ביחד עלול לסכן את האדם)" וכן פסק מרן בשולחן ערוך (חלק יורה דעה סימן קט"ז ס"ב) שאסור לאכול בשר עם דגים ביחד מפני הסכנה.
בזמננו כמדומה שלא ידוע על סכנה בדבר ושמעתי שהחת''ס כתב שא''צ להקפיד במיעוט שבטל ברוב אף שמטעם סכנה לא שייך להקל כי אין הטעם אלא משום המנהג שנהגו בו ויש לזה דין איסור
בזמננו כמדומה שלא ידוע על סכנה בדבר ושמעתי שהחת''ס כתב שא''צ להקפיד במיעוט שבטל ברוב אף שמטעם סכנה לא שייך להקל כי אין הטעם אלא משום המנהג שנהגו בו ויש לזה דין איסור
בזמן חכמי הגמרא אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל ודינו לרחוץ בשבת אם רצו כדין רחיצת כל אדם:
בזמן חכמי הגמרא אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל ודינו לרחוץ בשבת אם רצו כדין רחיצת כל אדם: