נכון שהגזירה היתה על הנשמה אבל בסוף זה שמחה גדולה על ביטול הגזירה והאפשרות לקיים מצות השי''ת כמו להבדיל דיפטר פה הנושא של הגיוס לא יעשו סעודה
אנא תענו עניני
כשהנשמה ניצלת וחוזרת לקיים מצוות, השמחה האמיתית שלה היא רוחנית – הלל, הודאה וריבוי בתורה, ולא התעסקות באכילה גשמית.
ובאמת המהרש"ל כותב שמי שעושה סעודות בחנוכה כדי לפרסם את הנס ולהודות לה' – זו סעודת מצווה לכל דבר.
נכון שהגזירה היתה על הנשמה אבל בסוף זה שמחה גדולה על ביטול הגזירה והאפשרות לקיים מצות השי''ת כמו להבדיל דיפטר פה הנושא של הגיוס לא יעשו סעודה
אנא תענו עניני
נכון שהגזירה היתה על הנשמה אבל בסוף זה שמחה גדולה על ביטול הגזירה והאפשרות לקיים מצות השי''ת כמו להבדיל דיפטר פה הנושא של הגיוס לא יעשו סעודה
אנא תענו עניני
לא.
להודות ולהלל אני יעשה בדרך רוחנית, וחוץ מזה אם ארצה לשמוח, אעשה סעודה.
ובאמת גם בחנוכה אני משתדל אחר ההדלקה לעשות איזו ארוחה חגיגית, אבל זה לא העניין של תקנת הימים שהם 'ימי הלל והודאה'.
לא.
להודות ולהלל אני יעשה בדרך רוחנית, וחוץ מזה אם ארצה לשמוח, אעשה סעודה.
ובאמת גם בחנוכה אני משתדל אחר ההדלקה לעשות איזו ארוחה חגיגית, אבל זה לא העניין של תקנת הימים שהם 'ימי הלל והודאה'.
אין קשר אתה מדבר על ב' דברים א. עניין החובה של הלל והדאה זה על הגזרות הרוחניות
ב. בגלל שאתה שמח יש עניין לעשות סעודה אבל בגלל שהיה רק גזרה רוחנית מחייבים משהו רוחני דבר גשמי לא מחייבים
אין קשר אתה מדבר על ב' דברים א. עניין החובה של הלל והדאה זה על הגזרות הרוחניות
ב. בגלל שאתה שמח יש עניין לעשות סעודה אבל בגלל שהיה רק גזרה רוחנית מחייבים משהו רוחני דבר גשמי לא מחייבים
אין לי כח להתווכח תרצה לא להבין זו זכותך,
סעודה מרגישה חגיגית יותר בחושים הגשמיים, אך הלל והודאה מבטאים קשר ישיר וגבוה יותר מול הקב"ה ללא תיווך של צרכים גופניים. אמירת הלל שלם בכל שמונת הימים היא ביטוי לשירה על הצלת הרוח והקדושה, מה שאפילו בפורים לא תיקנו.
אין לי כח להתווכח תרצה לא להבין זו זכותך,
סעודה מרגישה חגיגית יותר בחושים הגשמיים, אך הלל והודאה מבטאים קשר ישיר וגבוה יותר מול הקב"ה ללא תיווך של צרכים גופניים. אמירת הלל שלם בכל שמונת הימים היא ביטוי לשירה על הצלת הרוח והקדושה, מה שאפילו בפורים לא תיקנו.
אין מה להוסיף על מה שכתוב במשנ"ב בס"ק הראשון בהל' חנוכה
מה שלא רוצה להבין אלא להמשיך להתעקש שעדיין עושים סעודה סעודה זה גשמי והלל זה רוחני זכותו
ע"כ. ואכמ"ל.
מה יש כאן להבין? חז"ל לימדו אותך, שהשמחה זה לא העיקר, ולכן למרות שאם אתה רוצה לעשות סעודה זו זכותך, אבל אין כזו תקנה.
אם אתה מתעקש לומר שחז"ל אינם מובנים אתה יכול להמשיך, אבל זה לא עניין של הבנה.
נכון שהגזירה היתה על הנשמה אבל בסוף זה שמחה גדולה על ביטול הגזירה והאפשרות לקיים מצות השי''ת כמו להבדיל דיפטר פה הנושא של הגיוס לא יעשו סעודה אנא תענו עניני
אתה צודק שאין שמחה אלא בבשר ויין המסקנא היא כמו שאמרו רבים ובראשם @בד קודש :
לא תיקנו את מהות החג לשמחה, תקנו הודאה. נקודה.
עכשיו לשאלה החדשה- למה לא העמידו את מהות החג בשמחה?!
אין לי תשובה - רק ברור לי שחז"ל לא היו סתם לטאים קרים....