עבודה זרה מה הסיבה שיין אסור ב-ב' חותמות?

[נחמן ל.]

מצינו בע"ז (ע"ג) ל"ט ב' אמר רב חבי"ת (חלב, בשר, יין, תכלת) אסור בחותם אחד, חמפ"ג (חלתית, מורייס, פת, גבינה) מותר בחותם אחד, וכתב רש"י אסורין בחותם אחד - לשגר ביד עובד כוכבים דכיון דבשר ותכלת דמיהן יקרים טרח ומזייף להחליפם ועל היין לנסכו. ואחלב פריך לקמן: והקשו התוס' ..אבל אין לומר הטעם משום יוקר שהרי מורייס דמיה יקרים מיין, ובעצם מקשה על רש"י דס"ל הטעם דניסוך היין של הנכרי משום יוקר היין, ולכן הקשה - והרי מורייס יקר יותר. והקשה בחוברת "בית ישראל" דלכאו' קושיית התוס' לא קשורה לדעת רש"י, דהרי רש"י כתב בפשטות דהטעם דיין אסור בחותם אחד מפני חובת הניסוך, ואין הבדל בין אם היין זול או יקר, ולתוס' נראה לרש"י דכן מדבר על עניין הזלות והיקרות של היין? ותי' מאי דתי'

וי"ל בדא"פ דס"ל לתוס' דהגוי חושש לנסך יין זול, שמא יתפסוהו, והשווי של היין לא שווה את המאמץ, משא"כ כשהיין יקר ושווה אז כן שווה המאמץ להתאמץ ולנסך אותו, ולכן הקשו התוס' דהרי המורייס יקר יותר, ולמה הוא כן מותר רק בחותם אחד?

או י"ל (בדוחק יותר) להעמיד את השאלה כשמדובר על גוי עשיר, וידוע דאין הגוי "הורס" דבר שלו, כמו שמצינו בבהמות, דאין הגוי רובע בהמתו למרות החביבות שלו לדבר זה, וכך גם אפשר לאמר בייחס ליין, דאין הגוי כ"כ בהתלהבות לנסך את היין שלו, ולכן כשמגיע לו יין זול הוא חושב לעצמו "אני ינסך יין זול? בעוד שיש לי בבית יין יקר? זה לא כבוד" ולכן לא מנסך, משא"כ כשנותנים לו יין יקר - הגוי חושב לעצמו "הו! עכשיו זה מכובד שאני ינסך את היין הזה" ולכן הקשו זאת על רש"י.

אשמח לשמוע את דעת חו"ר הפורום בנידון