- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
בתורת כהנים, "גרושה", אין לי אלא גרושה, חלוצה מנין, ודין הוא ומה אם גרושה שהיא מותרת למגרש פסולה מן הכהונה, חלוצה שהיא אסורה לחזור לחולץ אינו דין שתהא פסולה מן הכהונה. צרה תוכיח שהיא אסורה לחזור לחולץ וכשרה לכהונה. הפרש, גרושה עשה בה מעשה, חלוצה עשה בה מעשה, ואל תוכיח צרה שלא עשה בה מעשה, ואם נפשך לומר, "ואשה" לרבות את החלוצה. יכול אף הצרה תהי כחלוצה ופסולה מן הכהונה, תלמוד לומר "ואשה גרושה מאישה", שגירושיה ביד אישה ולא שאין גירושיה ביד אישה, ע"כ.
ולכאורה קשה מה הס"ד שצרת חלוצה תהיה אסורה לכהן, והרי היא הותרה ממילא. ואולי יש ליישב ע"פ לשון הגמ' ביבמות (י:) שאחת מהבית שנחלצת היא "שליחותא דצרה קעבדה", שכאילו מחשיבים שכולן חלצו, [ומיעטו זאת מתיבת "מאישה", שסו"ס לא נעשה מעשה בגופה מהיבם, וצ"ע]. ואם כנים הדברים נמצא שלמ"ד ביבמות שם שחולק לפי ביאור הירושלמי שדנים למפרע ששאר הצרות לא נזקקו, אכן לא היה הו"א לאסור. וקצת קשה ששם זו מחלוקת אמוראים.
ולכאורה קשה מה הס"ד שצרת חלוצה תהיה אסורה לכהן, והרי היא הותרה ממילא. ואולי יש ליישב ע"פ לשון הגמ' ביבמות (י:) שאחת מהבית שנחלצת היא "שליחותא דצרה קעבדה", שכאילו מחשיבים שכולן חלצו, [ומיעטו זאת מתיבת "מאישה", שסו"ס לא נעשה מעשה בגופה מהיבם, וצ"ע]. ואם כנים הדברים נמצא שלמ"ד ביבמות שם שחולק לפי ביאור הירושלמי שדנים למפרע ששאר הצרות לא נזקקו, אכן לא היה הו"א לאסור. וקצת קשה ששם זו מחלוקת אמוראים.