בפרשת קדושים בתוך פרשת עריות מופיע איסור של מעביר בנו למולך ויש להבין מה השיכות של שני הדברים,
ואולי הענין הוא שאיסור העריות בפשוטו הוא להעביר זרע באופן לא מתוקן וזה ממש מה שעושים במולך.
בפרשת קדושים בתוך פרשת עריות מופיע איסור של מעביר בנו למולך ויש להבין מה השיכות של שני הדברים,
ואולי הענין הוא שאיסור העריות בפשוטו הוא להעביר זרע באופן לא מתוקן וזה ממש מה שעושים במולך.
יפה
ונראה לי יותר יסודי מזה כי עיקר חומר איסור אשת איש צ''ע כששניהם מסכימים למה הוא במיתת בי''ד וכן בקרובות וכבר נתקשה בזה הרמב''ן ויסוד ת' להבנתי הוא דיסוד איסור עריות הוא משום ההקבלה בין איש ואשה לכנסת ישראל וקוב''ה וכמאמר חז''ל איש ואשה זכו שכינה ביניהם וכלשונות הנביאים ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך ושיר השירים כולו ומקראות רבים נוספים כמו תקראי אישי וארשתיך לי לעולם וביחזקאל מקראות רבים ובע''ז דמולך יש שעבוד גדול מאוד לע''ז עד כדי מסירת הבנים וזה דומה לענין שעבוד העריות באשת איש ובקרובות שאינו שעבוד מתוקן כרצון ה' בטבע הבריא (גם אומות העולם מכירים בחסרון הזה) ודומה לשעבוד לע''ז ולכן נכנס גם ענין האוב וידעוני שיש בו שעבוד מסוים מיוחד יותר מע''ז רגילה כי מדבר על העתידות וצ''ע
רש"י מסכת סנהדרין דף סד עמוד ב והאש מכאן ומכאן ומעבירין עליו ואינו שורפו, מדקתני לקמן: המעביר עצמו פטור, אלמא לאחר העברה הוא חי, והא דאמרינן (סנהדרין סג, ב) גבי חזקיה שסכתו אמו סלמנדרא לאו למולך היה אלא לאלהי ספרוים, דהתם שריפה כתיב