זאת תורת העולה:
א. רש"י פירש: אמר משה, אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כח להכניסנו לארץ. לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואחר כך הוכיחן. ו
רבינו בחיי פירש כעין זה, דאחרי שהטיבם בא להורישם, ושוב היו ראויים לקבל תוכחה.
ב. הבכור שור פירש: שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים, והכירו שבחינם הניחו אבותם מלכבוש את הארץ, ומתוך שנשברה אמתלה זו, לכך התחיל משה להוכיחם.
ג. ר' חיים פלטיאל פירש בקצרה: שתקבלו תוכחתי מאחר שהשפלתי ב' מלכים לפניכם.
ד. העמק דבר פירש: דכיון דשמעתא בעי צילותא ואין זה עת להטריד את ישראל בעומק הלכה כל עוד שרויים בפחד, המתין עד שהכה ב' המלכים וישבו במנוחה, ואז פנו הלבבות לשמוע התורה.
ה. הפרדס יוסף החדש הביא מ
נהרי אש מהרה"ק רא"ש מזליחוב זצ"ל שרק אחרי הנצחון עליהם התגלה הקדושה של משנה תורה. וכן הביא בשם ה
שם משמואל בשם ה
חידושי הרי"ם זצ"ל, דבעוד סיחון ועוג קיימים לא היה אפשר למשה רבינו ע"ה לבאר את התורה, שהיוו מחיצה וקליפה.
ו. עוד הביא הפרדס יוסף בשם ה
חתם סופר שמביא מה שכתב ה
פלא"ה, דאחרי שהיכה את סיחון ועוג ביאר התורה כי אז קיבל חכמה, שהרי אוירא דא"י מחכים (ב"ב קנ"ח ב), והיינו אי נימא דעבר הירדן היה דין של א"י גם לענין זה דאוירא דא"י מחכים.
ז. ויש לבאר עוד בדרך למדנית, דהנה משה מנה שם את המקומות שעשו שלא כהוגן, וקיימא לן (מכות ז.) הבורח מחוץ לארץ לארץ ישראל סותרים את דינו להקל משום זכותא דארץ ישראל. ומאחר שאחר הכאת סיחון ועוג נתן ארצם לבני גד ובני ראובן, ולהרבה דעות יש שם דין ארץ ישראל (כמבואר בביכורים פ"א מ"י), לכך הוכיחם כעת כדי שזכות הארץ תסתור דינם של עוברי עבירה ותקל מעליהם העונש.
ח. ובאופן עמוק יש להוסיף, כי יש מאבק מתמיד לכל אורך ההיסטוריה בין הנפילים לעם ישראל. הנפילים (שסיחון ועוג משרידיהם) לא רצו בבריאת האדם והם האופוזיציה לאדם, והניצחון היסודי הזה על כוחות הטומאה היה מוכרח להתרחש דווקא לפני הכניסה לארץ ישראל כדי להכשיר קבלת התוכחה.
תשוח"ח לרב @אברך מישיבת מיר על התשובות [כמעט כולם]
