התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,717
תודות
17,133
נקודות
895
בפרשתינו (פרק א', פסוק ד') נאמר: "אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי".

ויש להבין, מדוע התורה מדגישה ומציינת שהתוכחה של משה רבנו לעם ישראל נאמרה דווקא "אחרי הכותו את סיחון ועוג"? מה העניין ההיסטורי או המוסרי בתיזמון הזה, וכיצד הכאת המלכים הללו קשורה לתוכן דברי התוכחה של משה לפני מותו?​
 
א. רש"י מפרש אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילהפ שאין בו כח להכניסנו לארץ, לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואחר כך הוכיחן.

ב. הבכור שור פירש שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים, והכירו שבחינם הניחו אבותם מלכבוש את הארץ, לכך התחיל משה להוכיחם.

ג. ר' חיים פלטיאל פירש שתקבלו תוכחתי מאחר שהשפלתי ב' מלכים לפניכם, וצ"ב.

ד. רבינו בחיי פירש אחרי שהטיבם בא להורישם.

ה. העמק דבר פירש דכיון דשמעתא בעי צילותא ולא עת להטריד את ישראל בעומק הלכה, עד שהכה ב' המלכים וישבו במנוחה.

ו. הפרדס יוסף החדש הביא דרק אחרי הנצחון עליהם התגלה הקדושה של משנה תורה וכמש"כ בנהרי אש מהרה"ק רא"ש מזליחוב זצ"ל וכן הביא בשם השם משמואל דבעוד סיחון ועוג קיימים לא הי' אפשר למשה רבינו ע"ה לבאר את התורה עכד"ק בשם החדושי הרי"ם, ע"ש.

ז. עוד הביא הפרדס יוסף בשם החתם סופר שמביא מה שכתב הפלא"ה דאחרי שהיכה את סיחון ועוג ביאר התורה כי אז קיבל חכמה, שהרי אוירא דא"י מחכים (ב"ב קנ"ח ב) עכ"ד. והיינו אי נימא דעבר הירדן היה דין של א"י גם לענין זה דאוירא דא"י מחכים.
 
א. רש"י מפרש אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילהפ שאין בו כח להכניסנו לארץ, לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואחר כך הוכיחן.

ב. הבכור שור פירש שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים, והכירו שבחינם הניחו אבותם מלכבוש את הארץ, לכך התחיל משה להוכיחם.

ג. ר' חיים פלטיאל פירש שתקבלו תוכחתי מאחר שהשפלתי ב' מלכים לפניכם, וצ"ב.

ד. רבינו בחיי פירש אחרי שהטיבם בא להורישם.

ה. העמק דבר פירש דכיון דשמעתא בעי צילותא ולא עת להטריד את ישראל בעומק הלכה, עד שהכה ב' המלכים וישבו במנוחה.

ו. הפרדס יוסף החדש הביא דרק אחרי הנצחון עליהם התגלה הקדושה של משנה תורה וכמש"כ בנהרי אש מהרה"ק רא"ש מזליחוב זצ"ל וכן הביא בשם השם משמואל דבעוד סיחון ועוג קיימים לא הי' אפשר למשה רבינו ע"ה לבאר את התורה עכד"ק בשם החדושי הרי"ם, ע"ש.

ז. עוד הביא הפרדס יוסף בשם החתם סופר שמביא מה שכתב הפלא"ה דאחרי שהיכה את סיחון ועוג ביאר התורה כי אז קיבל חכמה, שהרי אוירא דא"י מחכים (ב"ב קנ"ח ב) עכ"ד. והיינו אי נימא דעבר הירדן היה דין של א"י גם לענין זה דאוירא דא"י מחכים.​
אל מעכת"ה @אברך מישיבת מיר
באתי במגילת ספר להביע עומק פליאתי ותודתי, על תגובתו הרמתה והמהירה לשאלה אשר העליתי. כבר כמה פעמים שחזיתי ביופי אמריו בתוך קהל ועדה, אך הפעם יצא כנוגה צדקו בבהירות מופלאה.

חיצי תבונה מקשת החכמה שילח, ובעומק סברתו לב כל מבין הוא משמח.
שלף פנינים יקרות מים התלמוד הבהיר, וכצלף אומן את שער התשובה הוא מאיר.
רואים עליו כי אש העמל בו יוקדת, ותורת המיר המפוארה על ראשו כעטרת.
ניכר היטב כי אוצרות ידע מונחים בכיסו, להבין ולהשכיל, ללמוד וללמד. חילך לאורייתא, ויהי רצון שיפוצו מעיינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.
כעותר ומברך באהבת עולם, הדורש שלומו וטובתו כל הימים.
@התורה
 
אל מעכת"ה @אברך מישיבת מיר
באתי במגילת ספר להביע עומק פליאתי ותודתי, על תגובתו הרמתה והמהירה לשאלה אשר העליתי. כבר כמה פעמים שחזיתי ביופי אמריו בתוך קהל ועדה, אך הפעם יצא כנוגה צדקו בבהירות מופלאה.

חיצי תבונה מקשת החכמה שילח, ובעומק סברתו לב כל מבין הוא משמח.
שלף פנינים יקרות מים התלמוד הבהיר, וכצלף אומן את שער התשובה הוא מאיר.
רואים עליו כי אש העמל בו יוקדת, ותורת המיר המפוארה על ראשו כעטרת.
ניכר היטב כי אוצרות ידע מונחים בכיסו, להבין ולהשכיל, ללמוד וללמד. חילך לאורייתא, ויהי רצון שיפוצו מעיינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.
כעותר ומברך באהבת עולם, הדורש שלומו וטובתו כל הימים.
@התורה
ייש"כ למהדיר המפאר מידי שבוע בשבוע הנותן ציצים ופרחים לפרשה להראות לכל כי טובת מראה היא וכולם (מאות מאות מידי שבוע ושבוע) נהנים ומברכים, ובודאי מפיצים מאור תורתו לבני המשחה בסעודות השבת, ולחברים ידידים בבית הכנסת.

ועתה יצא מגדרו להגדיל ולרומם מה שאין בי אך ניכר בדבריו עינו הטובה וליבו הטהור והרגיש אשרי העם שככה לו.
 
בפרשתינו (פרק א', פסוק ד') נאמר: "אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי".

ויש להבין, מדוע התורה מדגישה ומציינת שהתוכחה של משה רבנו לעם ישראל נאמרה דווקא "אחרי הכותו את סיחון ועוג"? מה העניין ההיסטורי או המוסרי בתיזמון הזה, וכיצד הכאת המלכים הללו קשורה לתוכן דברי התוכחה של משה לפני מותו?​
האם אי מישהו מודע לתירוצים נוספים על קושיא זו,
אשמח להעלתם
 
אל מעכת"ה @אברך מישיבת מיר
באתי במגילת ספר להביע עומק פליאתי ותודתי, על תגובתו הרמתה והמהירה לשאלה אשר העליתי. כבר כמה פעמים שחזיתי ביופי אמריו בתוך קהל ועדה, אך הפעם יצא כנוגה צדקו בבהירות מופלאה.

חיצי תבונה מקשת החכמה שילח, ובעומק סברתו לב כל מבין הוא משמח.
שלף פנינים יקרות מים התלמוד הבהיר, וכצלף אומן את שער התשובה הוא מאיר.
רואים עליו כי אש העמל בו יוקדת, ותורת המיר המפוארה על ראשו כעטרת.
ניכר היטב כי אוצרות ידע מונחים בכיסו, להבין ולהשכיל, ללמוד וללמד. חילך לאורייתא, ויהי רצון שיפוצו מעיינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדירה.
כעותר ומברך באהבת עולם, הדורש שלומו וטובתו כל הימים.
@התורה
למה שלא תעביר את זה לפרופיל שלו שכולם יזכו להנות...
 
זאת תורת העולה:

א. רש"י פירש: אמר משה, אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כח להכניסנו לארץ. לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואחר כך הוכיחן. ורבינו בחיי פירש כעין זה, דאחרי שהטיבם בא להורישם, ושוב היו ראויים לקבל תוכחה.
ב. הבכור שור פירש: שראו שנפלו לפניהם שני מלכים חזקים, והכירו שבחינם הניחו אבותם מלכבוש את הארץ, ומתוך שנשברה אמתלה זו, לכך התחיל משה להוכיחם.
ג. ר' חיים פלטיאל פירש בקצרה: שתקבלו תוכחתי מאחר שהשפלתי ב' מלכים לפניכם.
ד. העמק דבר פירש: דכיון דשמעתא בעי צילותא ואין זה עת להטריד את ישראל בעומק הלכה כל עוד שרויים בפחד, המתין עד שהכה ב' המלכים וישבו במנוחה, ואז פנו הלבבות לשמוע התורה.
ה. הפרדס יוסף החדש הביא מנהרי אש מהרה"ק רא"ש מזליחוב זצ"ל שרק אחרי הנצחון עליהם התגלה הקדושה של משנה תורה. וכן הביא בשם השם משמואל בשם החידושי הרי"ם זצ"ל, דבעוד סיחון ועוג קיימים לא היה אפשר למשה רבינו ע"ה לבאר את התורה, שהיוו מחיצה וקליפה.
ו. עוד הביא הפרדס יוסף בשם החתם סופר שמביא מה שכתב הפלא"ה, דאחרי שהיכה את סיחון ועוג ביאר התורה כי אז קיבל חכמה, שהרי אוירא דא"י מחכים (ב"ב קנ"ח ב), והיינו אי נימא דעבר הירדן היה דין של א"י גם לענין זה דאוירא דא"י מחכים.
ז. ויש לבאר עוד בדרך למדנית, דהנה משה מנה שם את המקומות שעשו שלא כהוגן, וקיימא לן (מכות ז.) הבורח מחוץ לארץ לארץ ישראל סותרים את דינו להקל משום זכותא דארץ ישראל. ומאחר שאחר הכאת סיחון ועוג נתן ארצם לבני גד ובני ראובן, ולהרבה דעות יש שם דין ארץ ישראל (כמבואר בביכורים פ"א מ"י), לכך הוכיחם כעת כדי שזכות הארץ תסתור דינם של עוברי עבירה ותקל מעליהם העונש.
ח. ובאופן עמוק יש להוסיף, כי יש מאבק מתמיד לכל אורך ההיסטוריה בין הנפילים לעם ישראל. הנפילים (שסיחון ועוג משרידיהם) לא רצו בבריאת האדם והם האופוזיציה לאדם, והניצחון היסודי הזה על כוחות הטומאה היה מוכרח להתרחש דווקא לפני הכניסה לארץ ישראל כדי להכשיר קבלת התוכחה.
תשוח"ח לרב @אברך מישיבת מיר על התשובות [כמעט כולם]
 
ויש להבין, מדוע התורה מדגישה ומציינת שהתוכחה של משה רבנו לעם ישראל נאמרה דווקא "אחרי הכותו את סיחון ועוג"? מה העניין ההיסטורי או המוסרי בתיזמון הזה, וכיצד הכאת המלכים הללו קשורה לתוכן דברי התוכחה של משה לפני מותו?
מלבי"ם
(ד) "אחרי הכותו", הוא טעם בין אל חלק ספר הזה שקרא בשם דברים שהוא עד פרשה י"ב, בין אל חלק השני מפרשה י"ב והלאה שיקרא בשם תורה, שצוה ה' לאמרם ולכתבם בספר מפני שהגיע זמן משה לפטר שכבר הכה את סיחון ואת עוג שזה היה ראוי להיות ע"י משה:​
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון