בלק מה זה 'פתורה' ומה הקשר לשולחני (1 צופה)

[אחד יחיד]

וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה (כב, ה)

לפי הפשט, "פתורה" רק מציין את שם המקום (כמו "ירושלימה").

אך רש"י מוסיף גם פירוש נוסף על דרך דרש: "פתורא" בארמית הוא שולחן, ובלעם היה "כשולחני זה שהכול מריצין לו מעות, כך כל המלכים מריצין אגרותיהם לו". כלומר, כמו השולחני (אדם שתפקידו לפרוט כספים או להחליף מטבעות במטבעות אחרים), שהכול מגיעים אליו, כך היו כל המלכים באים להתייעץ עם בלעם.

ובספר "שיח יהודה" (הר"ר יהודה אריה רפפורט) העיר על כך- "ויש להבין, מה המשל בשולחני דווקא, יותר מכל מי שהציבור צריכין לו, כגון חנווני וסנדלר רופא וכו'". כלומר, מדוע כשהכתוב ממחיש את הצורך של המלכים בבלעם, הוא משתמש בדוגמה של "שולחני" דווקא ולא בכל בעל מקצוע אחר?

ועוד מוסיף השיח יהודה, ששאלה דומה יש לשאול גם על דברי הגמרא במקום אחר: במסכת סנהדרין דף סח ע"א, רבי עקיבא מספיד את רבי אליעזר לאחר שנפטר, ומשתמש בלשון דומה – "הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני להרצותן". וגם כאן יש להבין, מדוע הדוגמה היא דווקא שולחני?

והוא מיישב כך: ייחודו של השולחני הוא בזה, ש"השולחני אינו עוסק בייצור דברים חדשים, ואף לא מתקן וכדומה, אלא כל עניינו דשולחני, שמי שיש בידו מעות, ואינו יכול להשתמש בהם כמות שהן, השולחני מחליף לו במעות אחרים, ובזה יוכל לבוא כספו לידי שימוש". כלומר, השירות שהשולחני מספק אינו מתמקד בייצור או תיקון וכד', אלא בכך שהוא "מאפשר שימוש" בדבר שכבר יש בידינו גם כך (כסף). הוא לכאורה נותן לנו את מה שכבר יש בידינו ולא יותר, אך בצורה המאפשרת שימוש.

ולכן, רבי עקיבא אומר על רבי אליעזר שהוא עבורו כ"שולחני"; כי הנתונים עצמם, ה"מטבעות", דהיינו עצם הפסוקים, המשניות, ההלכות והאגדות, כבר מצויים אצל רבי עקיבא גם ללא רבי אליעזר, ומה שמוסיף לו רבי אליעזר אינו "חומר נוסף", או "חומר אחר", אלא בחומר הקיים הוא מסייע בהבנתו, מיישב סתירות, מעמי בדברים וכו'. ולכן הוא נמשל על ידי רבי עקיבא ל"שולחני", שאינו מוסיף אלא מאפשר את השימוש.

וכן לגבי בלעם, כותב המחבר "אף מה ששלחו אל בלעם לקבל ממנו עצה, היינו עבודת השולחני, שמתוך הנתונים שמביאים לו, הוא מאפשר התועלת היוצאת… הוא דולה מהם העצה נכונה, מה לעשות עם אותם הנתונים".