- הודעות
- 155
- תודות
- 418
- נקודות
- 56
מה כ"כ חמור היה ליהנות מסעודתו של אותו רשע שהיה צד לחייב אותם על כליה? הרי כל המאכלים היו כשרים, ודד"מ דינא, המלך ציווה אותם להשתתף בסעודה לחגוג את מלכותו.
- מתחיל חוט מנסה להבין
- תאריך התחלה
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,512
- נקודות
- 142
"מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" - ומה עון היה בזה שנתחייבו עליו כליה?
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, אמר להם, אמרו אתם, אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו' (יב ע"א). וכבר תמוה המפרשים וכי "מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע", חייבים מיתה, הלא ברוב מאכלות אסורות, כגון נבילות וטריפות, אין שום חיוב כרת או מיתה, ולמה אם כן נתחייבו כליה.
ותחילה נביא את דברי המפרשים שנהנו אכן ממאכלות אסורות אשר עליהן נתחייבו כליה. וכה כתב ה'ראש יוסף': "ויש לומר שאכלו באפשר חֵלֶב של תורה כזית בכדי אכילת פרס, ויש ביה כרת". וכ"כ בספר 'בית יצחק' בתחילה לדחוק בזה, "דמסתמא בסעודת המלך לא תחסר כל בה, וגם מסתמא היו המאכלים מוטעמים ושמנים בחֵלֶב, וצריכים לומר דהיה כזית חלב בכדי אכילת פרס, ויש בזה איסור כרת".
באופן נוסף כתב ה'חתם סופר' (ראה תו"מ למגילת אסתר): "לפי מה דאיתא במדרש ששתו סתם יינם (במדרשים שלפנינו לא נמצא מקור לזה, וראה 'יערות דבש' ח"ב דרוש ב: "... כל גזירת המן היתה הכל משתיית יין נסכיהם, כמבואר בכל דוכתי"), ולחד מ"ד שאכלו בישולי גוים, יש ליישב, ד'העובר על דברי סופרים חייב מיתה' (עי' עירובין כא:), לכן נתחייבו כליה". וכ"כ ביערות דבש (ח"א דרוש ג): "כי ישראל שאכלו בסעודת אחשורוש, ח"ו לומר שעברו על לאו דאורייתא באכילת טריפות, אבל עברו אסורא דרבנן שתיית יין נסך, בישול עכו"ם, בשר שנתעלם מן העין, כי איך אפשר לראות ולהשגיח ברוב משתה לרוב העם הזה, וכהנה יתר מאסורא דרבנן, מבלי לאכול עם העכו"ם ולהתערב עמו, ולכך היה עונשם חמור, כי החמיר הקב"ה בשל סופרים יותר מדברי תורה, והוא בכלל חוויא דרבנן דלית ביה אסותא".
אמנם, על פירושים אלו כבר תמה ה'בית יצחק', מהא דאיתא כאן במכילתין בענין סעודתו של אחשורוש: "'לעשות כרצון איש ואיש' (אסתר א, ח), אמר רבא, לעשות כרצון מרדכי והמן", ומבאר המהרש"א, "כרצון מרדכי, שלא להאכילן ולהשתותן דבר איסור", וכרצון המן - "שרצונו בכל אכילות", הרי שלא הכריחום לאכול מאכלות אסורות, ולפ"ז תמוה מאוד מדוע נתחייבו כליה.
מאידך, מצינו בספרי דרוש שביארו בכמה אופנים, שהכליה שנתחייבו לא היתה בגלל שנכשלו במאכלות אסורות. וכך כתב הרי"ף בפירושו על עין יעקב, וכ"ה בספרו 'כסף מזוקק' (פר' תצוה דרוש א): "שלהיות שבטל אחשורוש בנין בית המקדש, ומשתה זה עשאו כשמנה כפי דעתו שנתמלא ע' ולא איפרוק, אמר מדהשתא לא אפרוק תו לא מפרקו (עי' לעיל יא ע"ב), ועשה משתה על ביטול בנין המקדש, וכל מי שנהנה מאותה סעודה הוא יורה שהוא שמח על חורבן המקדש...". וכ"כ ב'יערות דבש' (שם דרוש ח): "כי ישראל נענשו שנהנו מסעודות אחשורוש, והיינו אף כי לא אכלו דבר אסור ח"ו, רק הסעודה היתה והשמחה שישראל לא יגאלו עוד כמבואר, והם נהנו מזה ונתייאשו גם כן מגאולה, בשביל זה חרה אף ה' בם". ואכן, כלפי זה יש להבין, האם בגלל יאוש מן הגאולה חייבים בכליה.
אמנם, ביאורם של הדברים נלמד גם מתורתו של ה'חתם סופר' (שם), וז"ל: "כיון שהיה אותו סעודה על חורבן ביהמ"ק ששמח בה אחשורוש, ואמר 'השתא תו לא מיפרקי ואפיק כלי בית מקדשא'... לכן נתחייבו כליה, כדמוכח ממה דאמרו חז"ל דלכן היה המגיפה בימי דוד ומתו מאה איש בכל יום על שלא התאמצו על בנין בהמ"ק, ותקן דוד מאה ברכות והוא מכוון כנגד מאה אמה קומת בית המקדש".
מקור הדברים הוא במדרש תהלים (מזמור יז, ובקצרה ילק"ש שמואל ב' רמז קסה), ומשום דבר בעתו, בעמדנו עתה בימי בין המצרים, ראוי להביאו, ללמדנו עד כמה גדול חובתנו להשתוקק ולצפות לבנין בית מקדשנו במהרה בימינו, והכי איתא: "'ויבא גד אל דוד וגו' ויאמר לו עלה והקם לה' מזבח' (ש"ב כד, יח), משל למה הדבר דומה, לאחד שהיה מכה לבנו, ולא היה יודע הבן למה הוא מכה אותו, לאחר שהכהו אמר לו, לך עשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בו. כך, כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא שלא תבעו בנין ביהמ"ק. והלא דברים ק"ו, ומה אם אלו שלא נבנה בימיהם ולא חרב בימיהם, כך נעשה להם, ונענשו על שלא תבעו בנין ביהמ"ק. אנו שחרב בימינו והיה בימינו, ואין אנו מתאבלין ולא מבקשים רחמים, על אחת כמה וכמה. לפיכך, התקינו חסידים הראשונים שיהו ישראל מתפללין שלש תפלות בכל יום ויום, אנא, השב שכינתך לציון וסדר עבודה לירושלים. ותקנו 'בונה ירושלים ה'', ברכה בפני עצמה, בתפלה, וברכת המזון".
ה'בני יששכר' בספרו 'ריח דודאים' (עמ"ס מגלה) כתב פן נוסף בזה: "ובודאי היה במאכלים חֵלֶב גם כן שהוא איסור כרת, וחוץ לזה, אפילו לא אכלו רק טריפות שהוא בלאו, היה חילול השם בדבר, ובפרט שעשה את המשתה להיותו חושב שכבר כלה הקץ ואין מושיע לשונאי ישראל, וישראל שנהנו ג"כ מזאת הסעודה היו ח"ו מודים בדבר, והיה חילול ה' מאוד בדבר, ובעון חילול ה' נאמר (ישעי' כב, יד) 'אם יכופר העון הזה לכם עד תמותין' (עי' יומא פו.)".
ביאור נוסף על חובת כליה, מביא ה'יערות דבש' (ח"א דרוש ג), וז"ל: "והנה כולם תמהו, בשביל שנהנו מסעודת אחשורוש יתחייבו כליה, מה עון מיתה יש בזה... ותירצו משום דשתו מכלי קודש, וקיי"ל הזיד במעילה במיתה, והם מעלו בכלי קודש...", אמנם, העיר בזה היע"ד, כי דבר זה תלוי במה שדרשו ז"ל (ע"ז נב:) על הפסוק (יחזקאל ז, כב): "ובאו בה פריצים וחללוה", שמכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יצאו כליו לחולין, וכן דרשו ז"ל (נדרים סב.): "בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול" וכו', ואם כן כלי הקודש שנפלו לידם, קדושתם חלפה והלכה לה, ולפי זה אין בכך משום איסור מעילה (ויעו"ש עוד).
לשון הגמ׳ הוא ״שנהנו״
אין בעיה לכאורה בעצם ההשתתפות שלהם והאכילה שהרי הכל היה כשר ומרדכי עצמו היה שם כשר המשקים כמבואר בגמ׳
אלא שהם נהנו מסעודה שהשתמשו בה בכלי המקדש שאך לפני פחות משבעים שנה עוד היה על מכונו, והם הספיקו כבר לשכוח ולשקוע במציאות העכשוית ועוד להנות מזה
זה עיקר התביעה - שנהנו!
שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנב סעיף א
"עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו, אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש".
ש"ך: "כתב הפרישה צריך עיון אם נאמר גם בהאי מותר משום איבה לשמוח עמו כדלעיל סוף סי' קמ"ח".
דרכי תשובה: "עי' בפרי תואר לעיל סי' קי"ד סוף ס"ק א' ובכנה"ג לעיל סי' קכ"ג בהגהות ב"י אות קי"א ובתשו' חסד לאברהם שם שכ' דאיסור זה לשתות עמהם במסיבה א' הוא בין ביין שרוף ובין ביין מבושל ואפי' באכילה בלבד דהיינו לסעוד לחם בלי שום שתיה אסור במסיבת גוים ועיי"ש במה שכ' תוכחת מגילה על מה שאין נזהרים העולם בזה שיוצאים אל הגנות בימות הקיץ יחד עם הגוי ויושבין בשלחן א' ואוכלין ושותין עמהם ולפעמים אף שאין שם אכילה מ"מ עכ"פ שותין יין שרוף ביחד ואין נותנים על לב להשגיח אי איכא רוב ישראל או לא וצריך להזהירם על זה ושומר נפשו ירחק מהם עיין שם"
ולכאו' כ"ש כשהסעודה היא על כך שלא נבנה ביהמ"ק.
"עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו, אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש".
ש"ך: "כתב הפרישה צריך עיון אם נאמר גם בהאי מותר משום איבה לשמוח עמו כדלעיל סוף סי' קמ"ח".
דרכי תשובה: "עי' בפרי תואר לעיל סי' קי"ד סוף ס"ק א' ובכנה"ג לעיל סי' קכ"ג בהגהות ב"י אות קי"א ובתשו' חסד לאברהם שם שכ' דאיסור זה לשתות עמהם במסיבה א' הוא בין ביין שרוף ובין ביין מבושל ואפי' באכילה בלבד דהיינו לסעוד לחם בלי שום שתיה אסור במסיבת גוים ועיי"ש במה שכ' תוכחת מגילה על מה שאין נזהרים העולם בזה שיוצאים אל הגנות בימות הקיץ יחד עם הגוי ויושבין בשלחן א' ואוכלין ושותין עמהם ולפעמים אף שאין שם אכילה מ"מ עכ"פ שותין יין שרוף ביחד ואין נותנים על לב להשגיח אי איכא רוב ישראל או לא וצריך להזהירם על זה ושומר נפשו ירחק מהם עיין שם"
ולכאו' כ"ש כשהסעודה היא על כך שלא נבנה ביהמ"ק.
נערך לאחרונה:
אתה בטוח שהם ישבו ביחד עם העכו״ם?
אולי היתה להם ישיבה בנפרד כמו שהאוכל היה כשר?
לא ציווה- הזמין!
להבנתי הבעיה היא שהרגישו חלק מתרבות הגויים, והתאהבו באזרחות הפרסית. במקום לחוש שהיהדות היא העניין היחיד שלהם.
דרכי תשובה שם סק"ה:
"אפי' אוכל משלו. עבאה"ט ועי' בתשו' חסד לאברהם שם מה שהאריך בזה והעלה שאם הסעודה הוא משתה של שמחה מחופת בנו של הגוי או לידת בנו אם בעל השמחה היא גוי העובד ע"ז אסור לילך לביתו של גוי לסעוד משל גוי אפי' אם אינו אוכל עמהם במסיבה אחת רק בשלחן מיוחד ואפי' אם אוכל משלו אסור בזה ואפי' אם מתאספים הישראלים בבית ישראל ע"פ ציוו הגוי אסור"
- הודעות
- 687
- תודות
- 3,387
- נקודות
- 317
לכאורה האיסור של השו"ע נובע מי"ח גזירות שנגזרו כמה מאות שנים לאחר מכן [לא בדקתי כרגע, ואני כותב מקופיא],
אבל כנראה שטעם הגזירה היה קיים תמיד והיה מתבקש מישראל להבין את העיקרון שבה מעצמם,
להתרחק מתרבות הגוים, וביחוד משתה שביטא את ניצחון האומות על ישראל וחורבן הבית,
שקירוב הדעת הנוצר בסעודה בהכרח מטשטש את ערכי האמת ויחבר אל הגוים ולכל מה שמשתמע מזה.
אבל כנראה שטעם הגזירה היה קיים תמיד והיה מתבקש מישראל להבין את העיקרון שבה מעצמם,
להתרחק מתרבות הגוים, וביחוד משתה שביטא את ניצחון האומות על ישראל וחורבן הבית,
שקירוב הדעת הנוצר בסעודה בהכרח מטשטש את ערכי האמת ויחבר אל הגוים ולכל מה שמשתמע מזה.
וצ״ל שבני שושן פסקו כהחסד לאברהם הנ״ל...
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
עוד יש להוסיף לבאר מפני מה התחייבו כליה
כפי שאיתא במדרש (פ' ז' סי' י"ג) אמר המן לאחשוורוש אלוקהם של אלו שונא זימה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש, כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול מסעודתו של אחשוורוש שלא הזמין אתכם כי אם וכו' ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה, א"ר ישמעאל י"ח אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו וכו', ע"ש. הרי שכל ענין הסעודה היתה עצת יצה"ר למשכם לפגם ברית.
ובמנות הלוי (הקדמה) מדייק כפי שכתבו כאן דלא כתוב שאכלו מסעודה אלא שנהנו, ועוד דכתב מסעודתו של אותו רשע ולא כתיב אחשוורוש, ועל כן מפרש המנות הלוי דאיתא בגמ' (עבודה זרה ח' ע"א) תניא, רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן, כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו. ואימא: עד דאכיל, אמר רבא אם כן, נימא קרא ואכלת מזבחו, מאי וקרא לך משעת קריאה, ע"כ. הרי דעצם מה שנמצאים בסעודה של עכו"ם חשוב עבודה זרה. ע"כ.
כפי שאיתא במדרש (פ' ז' סי' י"ג) אמר המן לאחשוורוש אלוקהם של אלו שונא זימה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש, כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול מסעודתו של אחשוורוש שלא הזמין אתכם כי אם וכו' ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה, א"ר ישמעאל י"ח אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו וכו', ע"ש. הרי שכל ענין הסעודה היתה עצת יצה"ר למשכם לפגם ברית.
ובמנות הלוי (הקדמה) מדייק כפי שכתבו כאן דלא כתוב שאכלו מסעודה אלא שנהנו, ועוד דכתב מסעודתו של אותו רשע ולא כתיב אחשוורוש, ועל כן מפרש המנות הלוי דאיתא בגמ' (עבודה זרה ח' ע"א) תניא, רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן, כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו. ואימא: עד דאכיל, אמר רבא אם כן, נימא קרא ואכלת מזבחו, מאי וקרא לך משעת קריאה, ע"כ. הרי דעצם מה שנמצאים בסעודה של עכו"ם חשוב עבודה זרה. ע"כ.
נערך לאחרונה:
אכן לפי המבואר בבבלי למסקנת הגמ׳ נענשו מפני שהשתחוו לצלם ולא מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש דא״כ אותם שבשושן וכו׳
אבל במדרש אסתר מבואר להדיא שהוא מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע
- הודעות
- 111
- תודות
- 348
- נקודות
- 56
עצם זה שלא שמעו לקול מרדכי היה חטא
מרדכי היה גדול הדור היחיד?
איפה היו שאר גדולי אותו דור?
הם לא התנגדו לכך?
הרי היו באותו דור סנהדרין, נביאים ואנשי כנסת הגדולה
למה מוזכר שמרדכי היה היחיד שהתנגד?
אא״כ נאמר שפחדו מהמלכות ולכן לא מיחו
אבל בכל אופן קשה לומר שהחטא הגדול היה שלא שמעו לקול מרדכי
- הודעות
- 111
- תודות
- 348
- נקודות
- 56
כפי הנראה מרדכי היה גדול הדור. וכן רואים ברור במגילה, ובתקנת מרדכי לך כנוס את כל היהודים.
מרדכי היה מאנשי כנסת הגדולה, ולא מובא באף מקום שהיה אחרים באנשי כנסת הגדולה שסברו אחרת ממנו.
לא בדקתי מה חשבו גדולי הדור האחרים
אבל בדורו של מרדכי היו הנביאים חגי זכריה ומלאכי (למ״ד שמלאכי אינו מרדכי) ודניאל עזרא ונחמיה ועוד רבים
קשה לומר שמרדכי היה ה״מילה האחרונה״ מה שנקרא
אא״כ נאמר ששתקו, וכגון דניאל שלמ״ד בגמ׳ התך זה דניאל וחתכוהו מגדולתו אז הוא פחד להתערב
אבל זה עדיין קשה ונשמח למקור מהימן בטעם הדבר
- הודעות
- 111
- תודות
- 348
- נקודות
- 56
אם לא היה גדול הדור איך היה יכול לקרוא תענית ג' ימים ולבטל את מצוות הפסח?
תתארו לך היום שהעדה החרדית קוראת לכל כלל ישראל תענית ג' ימים ולבטל מצוות פסח....
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
גדול הדור הוא המצאה של הדורות האחרונים, פעם כל רב היה המילה האחרונה בעיירה שלו,
וה"ה בשושן, מרדכי היה המילה האחרונה, וכיון שהיה נביא גם יכל לקרוא לתענית ג' ימים.
- הודעות
- 111
- תודות
- 348
- נקודות
- 56
של הדורות האחרונים?
עד כמה אחרונים?
משה היה גדול הדור?
יהושע היה גדול הדור?
פנחס היה גדול הדור?
עלי היה גדול הדור?
שמואל היה גדול הדור?
- הודעות
- 2,442
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,568
- נקודות
- 525
מאז שנתפזרנו בגלות