קבצים מצורפים

  • 1779659527871.png
    1779659527871.png
    73.9 KB · צפיות: 3
התפללו מנחה!

[הגהות הרד''ל על פרקי דר''א פרק מו] וקצת משמעות יש שהוצרכו להפסיק את מעמד מ''ת, וצ''ב האם הופסק באמצע?
1779655144537.png
1779655176804.png
תימה
שהרי מסתמא כבר יצאו יד"ח תפילה בשחרית
דמדאו' אין חיוב תפילה ג' פעמים ביום
אא"כ לפני מת"ת לא היו מצווים בתפילה וא"כ החיוב התחדש להם במת"ת
אולם א"כ מיד כשנצטוו הוצרכו להפסיק להתפלל וצ"ע
 
תימה
שהרי מסתמא כבר יצאו יד"ח תפילה בשחרית
דמדאו' אין חיוב תפילה ג' פעמים ביום
אא"כ לפני מת"ת לא היו מצווים בתפילה וא"כ החיוב התחדש להם במת"ת
אולם א"כ מיד כשנצטוו הוצרכו להפסיק להתפלל וצ"ע
בפשוטו אכן לפני מ''ת לא היו מחויבין, אבל לא הוצרכו להפסיק שהרי הרד'ל כתב שהתפללו מנחה קטנה ולא מנחה גדולה
 
לשון הרד"ל: לפ"ד דתפילה דאוריתא נצטוו כבר על התפילה, ע"כ.

תימה תימה אקרא: וכי בו ביום נצטוו על "ולעבדו בכל לבבכם"?
הרי רק על עשרת הדיברות נצטוו בו ביום, והשאר עלה משה לקבל מה' ארבעים יום וארבעים לילה.
ככתוב בתורת משה עבד ה':
{כד} קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה"א וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה"א אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: {כה} וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ:
{כז} לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: {כח} וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ:
{כט} וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה"א אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל:

נ.ב. קושיא זו קשה גם על הווארט הידוע שאחרי מתן תורה הוצרכו להכשיר כל כלי הבשר, ולכן אכלו מאכלי חלב בלבד, והדברים פליאיים.
 
בפשוטו אכן לפני מ''ת לא היו מחויבין, אבל לא הוצרכו להפסיק שהרי הרד'ל כתב שהתפללו מנחה קטנה ולא מנחה גדולה
לכאו' חיוב תפילה מדאו' הוא פעם אחת ואינו מוגבל לזמן כך שוודאי חל עליהם חיוב מי אף שלא הגיע זמן מנחה קטנה
אולם אפשר כיון שהיה היום גדול לא הוצרכו להפסיק
 
לשון הרד"ל: לפ"ד דתפילה דאוריתא נצטוו כבר על התפילה, ע"כ.

תימה תימה אקרא: וכי בו ביום נצטוו על "ולעבדו בכל לבבכם"?
הרי רק על עשרת הדיברות נצטוו בו ביום, והשאר עלה משה לקבל מה' ארבעים יום וארבעים לילה.
ככתוב בתורת משה עבד ה':
{כד} קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה"א וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה"א אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: {כה} וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ:
{כז} לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: {כח} וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ:
{כט} וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה"א אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל:

נ.ב. קושיא זו קשה גם על הווארט הידוע שאחרי מתן תורה הוצרכו להכשיר כל כלי הבשר, ולכן אכלו מאכלי חלב בלבד, והדברים פליאיים.
המשנה ברורה בהל' שבועות מביא על הכשרת הכלים לפי דברי הרס"ג שכל התרי"ג מצוות כלולים בעשרת הדברות וא"כ נצטוו אף על תפילה.
 
לכאו' חיוב תפילה מדאו' הוא פעם אחת ואינו מוגבל לזמן כך שוודאי חל עליהם חיוב מי אף שלא הגיע זמן מנחה קטנה
אולם אפשר כיון שהיה היום גדול לא הוצרכו להפסיק
ועין יש לעיין האם ידעו מראש כמה זמן יקח מת"ת דדלמא יקח כל היום
אולי משום דכיון שהתחילו בהיתר א"צ להפסיק אא"כ השעה עוברת
 
פעם קראתי בא' החוברות של הרב דב יפה שקיבל זאת מהגר"א שהם רקדו משמחה
מי שיכול לעלות את זה את הרבים
בספר כאיל תערוג על המועדים עמ' רמט כתב כן בשם הגראי"ל שטינמן זללה"ה, ושם הוסיף שהגר"א אמר שיודע את הניגון שאותו ניגנו היהודים אז.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון