לכאו' בחלות, וקנינים שפיר מובן,
דכל המושג זמן, עבר ועתיד אינו טבוע בבריאה, אלא ענין ביחס לאדם הפרטי, אך באמת אין עבר הווה ועתיד, וא"כ שפיר שייך להחיל קנינים ולשנות עובדות בעבר דהוא שפיר קיים ונמצא
לכאו' בחלות, וקנינים שפיר מובן,
דכל המושג זמן, עבר ועתיד אינו טבוע בבריאה, אלא ענין ביחס לאדם הפרטי, אך באמת אין עבר הווה ועתיד, וא"כ שפיר שייך להחיל קנינים ולשנות עובדות בעבר דהוא שפיר קיים ונמצא
"מרא דזמנים" לא כל דבר שייך לזמנים
וודאי שאין הכוונה לשנות משהו בזמן עצמו אלא כיצד אנו מתייחסים למה שהיה בזמן הזה
וזה מאוד תמוה לומר שכרגע אנו מתייחסים לזמן שעבר בצורה שונה ממה שאנו מתייחסים אליו כרגע ביחס לשניה הקודמת.
"מרא דזמנים" לא כל דבר שייך לזמנים
וודאי שאין הכוונה לשנות משהו בזמן עצמו אלא כיצד אנו מתייחסים למה שהיה בזמן הזה
וזה מאוד תמוה לומר שכרגע אנו מתייחסים לזמן שעבר בצורה שונה ממה שאנו מתייחסים אליו כרגע ביחס לשניה הקודמת.
נשאל שאלה
אדם אכל חצי כזית נבלה. האם הוא חייב מלקות? (למ"ד חצי שיעור מותר מן התורה)
לא. כיון שהאיסור הוא לאכול כזית נבילה שלמה.
אחר כך הוא שב לאכול עוד חצי כזית, וסופג את הארבעים
עכשיו נשאל: מה קרה כאן? כשאכל את החצי כזית הראשון, לא היה זה אכילת איסור
ואלרי שאוכל עוד חצי כזית, הופך להיות החצי הראשון אכילה של איסור..
הרי לך מכאן ולהבא למפרע. כלומר מכאן ואילך מתחדשת התייחסות כלפי העבר.
זו לא סתירה כי אף אחד לא המציא מכונת זמן לשנות את ההיסטוריה
סך הכל עניין של התייחסות.
לא השכלתי להבין הקשר בין הדברים, זהו למפרע גמור וברור שבכל למפרע יודעים זאת רק להבא, אך כל דיני ה"למפרע" משתנים, משא"כ בניד"ד דיני הלמפרע אינם משתנים אלא מכאן ולהבא וזאת תמהני כיצד.
לכאו' בחלות, וקנינים שפיר מובן,
דכל המושג זמן, עבר ועתיד אינו טבוע בבריאה, אלא ענין ביחס לאדם הפרטי, אך באמת אין עבר הווה ועתיד, וא"כ שפיר שייך להחיל קנינים ולשנות עובדות בעבר דהוא שפיר קיים ונמצא
איך שלא יהיה, מה שייך שאותו זמן יחול בו חלות מסויימת עד עכשיו, ומכאן והילך חלות שונה, ולא שהשתנה הדבר בעצמו, אלאא נשאר במצב בו "למפרע" חלות פלונית, ומכאן ולהבא חלות אחרת. אתמהה.
לא התכוונתי שאין כח כזה,
אלא כמשמתמשים במונח מכאן ולהבא ולמפרע, הוא כשמירי באופן שאין כח לשנות למפרע גמור.
אנו כבר אוחזים בהודעה 33, ועדין לא הועלה כאן אפי' דוגמא אחת תורנית של מקום שאומרים בו מכאן ולהבא ולמפרע,
אין זו דרך הלימוד, לפלפל באוויר בלא להתבסס על דינים קיימים,
משהו יכול להביא דוגמאות למקומות אלו?, @נראה לפשוט@אחד יחיד@מבקש תורה
לא התכוונתי שאין כח כזה,
אלא כמשמתמשים במונח מכאן ולהבא ולמפרע, הוא כשמירי באופן שאין כח לשנות למפרע גמור.
אנו כבר אוחזים בהודעה 33, ועדין לא הועלה כאן אפי' דוגמא אחת תורנית של מקום שאומרים בו מכאן ולהבא ולמפרע,
אין זו דרך הלימוד, לפלפל באוויר בלא להתבסס על דינים קיימים,
משהו יכול להביא דוגמאות למקומות אלו?, @נראה לפשוט@אחד יחיד@מבקש תורה
איך שלא יהיה, מה שייך שאותו זמן יחול בו חלות מסויימת עד עכשיו, ומכאן והילך חלות שונה, ולא שהשתנה הדבר בעצמו, אלאא נשאר במצב בו "למפרע" חלות פלונית, ומכאן ולהבא חלות אחרת. אתמהה.
שמעתי מהגאון הגדול רבי ישראל סוקל שליט"א (בן פוריה לאה לרפו"ש) שכשהיו באים להיבחן אצל הגרש"ז בקול תורה על סוגיות שקשורות לדין הנ"ל הוא היה שואל את הנבחן מה ביאור המושג "מכאן ולהבא ולמפרע" ואם הנבחן היה עונה אזי הוא לא היה מתקבל לישיבה...
שמעתי פעם בשם אחדד מראשי הישיבות שאמר
שפעם נכנס לחתונה של אחד מגדולי ראשי הישיבות
ושרו לו ימים וכו' ורקד עם החתן ועם פלוני ועם אלמוני וכו' וכו'
וכשהוא יצא מהאולם בחור פנה אליו והראה לו שמרוח לו חומוס על הגב....
(כלומר כל הריקודים הנ"ל וכו' היו עם חומוס....) והוא התפדח מכאן ולהבא למפרע....
ודו"ק
שמעתי פעם בשם אחדד מראשי הישיבות שאמר
שפעם נכנס לחתונה של אחד מגדולי ראשי הישיבות
ושרו לו ימים וכו' ורקד עם החתן ועם פלוני ועם אלמוני וכו' וכו'
וכשהוא יצא מהאולם בחור פנה אליו והראה לו שמרוח לו חומוס על הגב....
(כלומר כל הריקודים הנ"ל וכו' היו עם חומוס....) והוא התפדח מכאן ולהבא למפרע....
ודו"ק