מלאכה שאינה צריכה לגופה.

[רבי]

מלאכה שאינה צריכה לגופה- מח' ר"י ור"ש.
זה נראה שהמחבר בתחילת סימן שמ החמיר כמו ר' יהודה.
ובסימן שטז לגבי צידת נחש שמתיר, ספק אם מצד מתעסק או שפוסק כמו ר"ש שפטור.

ובקיצור אשמח לדעת, מה דעת המחבר במח' זו?
@קבוצה שבת

 

[יהודי פנימי]

זה לא פשוט שבתחילת סי' שמ המחבר פוסק כר"י.
כך למד הגר"א שם.
אבל לדעת הריב"ש זה קאי אליבא דר"ש משום שבגוזז הצריכה לגופה הוא היפוי.
ועי' בבה"ל שהקשה הסתירה לדעת הגר"א.

 

[יהודי פנימי]

זה לא פשוט שבתחילת סי' שמ המחבר פוסק כר"י.
כך למד הגר"א שם.
אבל לדעת הריב"ש זה קאי אליבא דר"ש משום שבגוזז הצריכה לגופה הוא היפוי.
ועי' בבה"ל שהקשה הסתירה לדעת הגר"א.

לחץ כדי לכווץ...

אוסיף שהמ"א שם פי' דאיירי בצריך לשערן ועי' בבה"ל שם שהק' מהא דמלקט לבנות מתוך שחורות שחייב באחד אף שהצורך הוא ביפוי.

 

[עמוסיך]

מלאכה שאינה צריכה לגופה- מח' ר"י ור"ש.
זה נראה שהמחבר בתחילת סימן שמ החמיר כמו ר' יהודה.
ובסימן שטז לגבי צידת נחש שמתיר, ספק אם מצד מתעסק או שפוסק כמו ר"ש שפטור.

ובקיצור אשמח לדעת, מה דעת המחבר במח' זו?

לחץ כדי לכווץ...

כמעט לכו"ע המחבר אזיל לשיטתיה תמיד כר"ש, כמו באינו מתכוון וכו' וכאן גם כן סובר שזה מדרבנן ותו לא.

אך ראיתי כמה שסברו לומר שהשו"ע מחמיר במלאכה שאי"צ לגופה כר"י - שכן פסק הרמב"ם והסתייעו בסתירות
ולכאורה ניתן להבין כך שמה שהתיר בנחש בשט"ז, זה לא בגלל שלא צריך לרפואתם, אלא דווקא בגלל שהוא שרץ המזיק, וכ"כ הרמב"ם (י כה) כדאיתא "בעו מיניה מר' ינאי מהו להרוג נחשים ועקרבים בשבת, אמר להם צרעה אני הורג נחשים ועקרבים לא כ"ש?".
וכן בסו"ס שלד שמתיר "גחלת המונחת במקום שרבים ניזוקים בה יכול לכבותה" שוב זה מטעם ההיזק ולא בהכרח מטעם שאי"צ לאפרה [אגב - כאן הרמב"ם אוסר]. לעומת מקומות שאין היזק מעצם הדבר שלכאורה יאסור כי הרי זו מלאכה וחייב.

 

[רבי]

זה לא פשוט שבתחילת סי' שמ המחבר פוסק כר"י.
כך למד הגר"א שם.
אבל לדעת הריב"ש זה קאי אליבא דר"ש משום שבגוזז הצריכה לגופה הוא היפוי.
ועי' בבה"ל שהקשה הסתירה לדעת הגר"א.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה תוס' כותב ששיטת רבנן שמחייבים גזיזה בכלי, ואוסרים ביד זה כרר"י שמחייב במשאצל"ג.
אז קשה לומר שהמחבר שפוסק כרבנן הוא מטעם אחר.

 

[רבי]

אך ראיתי כמה שסברו לומר שהשו"ע מחמיר במלאכה שאי"צ לגופה כר"י - שכן פסק הרמב"ם והסתייעו בסתירות
ולכאורה ניתן להבין כך שמה שהתיר בנחש בשט"ז, זה לא בגלל שלא צריך לרפואתם, אלא דווקא בגלל שהוא שרץ המזיק, וכ"כ הרמב"ם (י כה) כדאיתא "בעו מיניה מר' ינאי מהו להרוג נחשים ועקרבים בשבת, אמר להם צרעה אני הורג נחשים ועקרבים לא כ"ש?".
וכן בסו"ס שלד שמתיר "גחלת המונחת במקום שרבים ניזוקים בה יכול לכבותה" שוב זה מטעם ההיזק ולא בהכרח מטעם שאי"צ לאפרה [אגב - כאן הרמב"ם אוסר]. לעומת מקומות שאין היזק מעצם הדבר שלכאורה יאסור כי הרי זו מלאכה וחייב.

לחץ כדי לכווץ...

רצונך לומר ששם זה אפילו למ"ד משאצל"ג חייב, הכא מותר לגמרי משום שחזינן שהוא מתעסק.

 

[יהודי פנימי]

למעשה תוס' כותב ששיטת רבנן שמחייבים גזיזה בכלי, ואוסרים ביד זה כרר"י שמחייב במשאצל"ג.
אז קשה לומר שהמחבר שפוסק כרבנן הוא מטעם אחר.

לחץ כדי לכווץ...

אכן דעת הריב"ש דלא כתוס' כמבו' בבה"ל.
ולדעת תוס' כ' המ"א שהמחבר איירי בצריך להשיער.

 

[שלוות העמל]

בסימן שט"ז נראה דלא כהרמב"םלאורך הסימן ובביה"ל שם ביאר את דברי השו"ע שם ג"כ דלא כהרמב"ם שמפורש כתב דעת הרמב"ם בי"א.