מנהגים - מנהגי רבותינו לבית בריסק | הלכה ומנהג| דף 2 | פורום אוצר התורה מנהגים - מנהגי רבותינו לבית בריסק | הלכה ומנהג| דף 2 | פורום אוצר התורה
כמובן שזו השערה, הגרי"ז מעולם לא אמר שזה טעמו

וי"א שזה טעמו
ביאור הלכה קא ב
דאתי למטרד ציבורא: אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה] וההיא דס"א ע"כ מיירי שגם בביתו ובקול אינו יכול לכוין מרוב טרדותיו. ומ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכונה שילמדו ממנו אחרים אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש"ש כ"כ הפמ"ג:​
 
לא מברכים על בשמים כלל גם לא בהבדלה
מעשה בבריסקער שלא בירך על הבשמים בהבדלה
(כי הוא לא מריח...)
הגיע לץ והכניס באמצע הבדלה טיטול...
וכשבא הריח לאפו הוא צועק עליו נווווו...
אה אתה כן מריח?!...
הגיב הלץ הנ"ל
 
בין החומרות המפורסמות בבית בריסק:

החמרה על זמן צאת הכוכבים במוצאי שבת וחג, "אכטעל", שמינית מהיום (90 דקות זמניות). שיטה זו מצרפת את צאת הכוכבים של רבנו תם, יחד עם השיטות שמיל הוא 22.5 דקות, ועם השיטות ששיטת רבנו תם שצאת הכוכבים הוא זמן של ארבעה מיל לאחר שקיעת החמה היא רק בימי ניסן ותשרי בהן היום והלילה שווים, יש כאלו בחוג בריסק בפרט תלמידי הרב יעקב שיף חתן הרב מבריסק, שמחמירים עוד יותר ונוהגים "זעקסטל" היינו שישית מהיום.

נהגו שלא לברך ברכת המפיל, מחשש שלא יירדמו וברכתם תהיה ברכה לבטלה, אף על פי שמקור חיוב ברכה זו הוא בגמרא.

אי הסתמכות על עירוב ציבורי. חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים ונזכרת בספרי ההלכה, בשל חששות ודעות שונות לגבי כשרותו, אך בחוג בריסק ישנן החמרות מיוחדות כמו לא לצאת לרחוב עם כיפה (כשחובשים כובע) וציצית ומשקפיים, אם כי שאצל חוגי בריסק הנשים כן מטלטלות בשונה מחוג חזון איש שנוהגים שגם הנשים לא מטלטלות.

הימנעות מהליכה עם ציצית ברשות הרבים בשבת, בשל השיטה לפיה כאשר אין תכלת אין כלל חיוב ציצית, ואם כן, חוטי הציצית הם משא ואינם מלבוש ואסור לטלטלם בשבת.

עישור מאכלים, אף של הנושאים כשרות מהודרת (גם חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים, כמו חוג חזון איש).

חומרות רבות בארבעת המינים, כמו הקפדה שהתיומת (העלה האמצעי) של הלולב יהיה ירוק, ללא חשש שנשרף והתייבש או נחסר, וכן שיהיה סגור לחלוטין, הקפדה מיוחדת על שילושם של ההדסים (ששלושת הקנים יהיו שווים בגובהם במדויק) וכן שיהיו 28 ס"מ, נטילת מספר אתרוגים מכל הזנים מחשש הרכבה, הקפדה באתרוגים על נקיות אף על נקודות שאינן נראות ללא עיון מדוקדק (ופחות על גידול יפה).

חומרות רבות באפיית מצות. בין החומרות, אפיית כל מצה בנפרד והשארתה זמן רב בתנור, עד שהיא משחירה (שאז ודאי אין בה חשש חמץ). בחוג בריסק משתמשים רק במצות יד. החומרות באפיית מצות מקורן מה"בית הלוי".
דקדוק רב בקריאת התורה (בפרט בקריאת פרשת זכור) וקריאת שמע.
כל פעם שאני קורא חומרות אני תוהה לעצמי
הרי רובם דרבנן
וגם הדאו' כאן מרוב ספיקות זה אפי' לא מוגדר כדרבנן
למה אנשים לא מחמירים במצוות דאו'..
או לפחות שישוויצו בהם
 
חשבתי לתומי שרשימת החומרות תעסוק בלולב ופסח
ותעבור משם ללא תונו
ואהבת לרעך כמוך
וכו' וכו'
ואח"כ יתחיל מעשרות (שבזמן הזה דרבנן)
ואח"כ עירוב (שכמעט לא משכח"ל טלטול דאו')
התשובה פשוטה לענ"ד
שחומרות בדאורייתא אינן מובלטות די הצורך בחוגים מסויימים
(הערת אגב: זהירות מחמץ הוזכרה, וכמדו' שלגבי עיסוקם בד' מינים המפורסמות א"צ ראי')
מכיון שהם פחות 'בוהקים' ביחס לשאר הציבור, משא"כ בנושאים 'קלים יותר'
 
אני הזכרתי פסח ולולב
ראה
חומרות רבות בארבעת המינים, כמו הקפדה שהתיומת (העלה האמצעי) של הלולב יהיה ירוק, ללא חשש שנשרף והתייבש או נחסר, וכן שיהיה סגור לחלוטין, הקפדה מיוחדת על שילושם של ההדסים (ששלושת הקנים יהיו שווים בגובהם במדויק) וכן שיהיו 28 ס"מ, נטילת מספר אתרוגים מכל הזנים מחשש הרכבה, הקפדה באתרוגים על נקיות אף על נקודות שאינן נראות ללא עיון מדוקדק (ופחות על גידול יפה).
חומרות רבות באפיית מצות. בין החומרות, אפיית כל מצה בנפרד והשארתה זמן רב בתנור, עד שהיא משחירה (שאז ודאי אין בה חשש חמץ). בחוג בריסק משתמשים רק במצות יד. החומרות באפיית מצות מקורן מה"בית הלוי".
דקדוק רב בקריאת התורה (בפרט בקריאת פרשת זכור) וקריאת שמע.
כ"ז בדאורייתא
כי כמה שדבר חמור יותר, הפער בינם לבין שאר הציבור מתקטן
משא"כ בדברים שהפער בולט כדוגמת טלטול, ומעשרות.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון