מנהג ירושלים - קוים לדמותה (3 צופים)

[שייף נפיק]

מאז ומעולם ידוע על הרבה ענינים שהנם גופי תורה הנוגעים לחיי היום יום אשר הבריח התיכון עליו הוא נשען הוא מנהג ירושלים, רציתי לדעת ברשות חכמי ורבני הפורום דכאן, באיזה ענינים הוא נקבע, ועל פי איזה מגדולי חכמי ירושלים הוא, ועד כמה הוא שיקול לנהוג על פיו, [גם חסר לי המידע ההסטורי מאיזה שנה הוא הובא כבר כסייעתא להלכה לנהוג ע"פ וכו' וכו'], וגם איזה תוקף יש להאי מנהגא וכו', אשמח אם תורחב היריעה למען נדע אם יש כאן על מה לסמוך או שכל דבר יש לברר לגופו של ענין.

 

[אחד יחיד]

באיזה ענינים הוא נקבע

לחץ כדי לכווץ...

בחתונות - שלא יהיה כלי זמר.
בלוויות - שלא להלין את המת, שהמיטה תהיה עשויה משרשראות ברזל, ובאיש - שכל צאצאיו לא ילוו.

 

[רבי]

היה הרבה מנהגים בירושלים.
זה דברים שהשתרשו לאורך הדורות כתוצאה מקיבוץ הגלויות.
בהתחלה זה הגיע מארצות הספרדים שהם היו חלק הארי בירושלים עד לפני 160 שנה בערך
ואחרי זה השתרשו הרבה מנהגי האשכנזים בארצות מוצאיהם.
וכתוצאה מכל זה נהיה לנו מנהג ירושלים.
כך אני חושב.

 

[רבי]

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[עוזי ומגני]

בחתונות - שלא יהיה כלי זמר.

לחץ כדי לכווץ...

זה לא מנהג ירושלים
אלא חרם שהחרימו הנוהג כן
ורק בירושלים
בגלל הסמיכות למקום המקדש

 

[רבי]

זה לא מנהג ירושלים
אלא חרם שהחרימו הנוהג כן
ורק בירושלים
בגלל הסמיכות למקום המקדש

לחץ כדי לכווץ...

זה מנהג שהנהיג האמרי בינה.
והיום רבים לא נוהגים כן.

 

[רבי]

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[עוזי ומגני]

זה מנהג שהנהיג האמרי בינה.

לחץ כדי לכווץ...

מנהג שהנהיג בירושלים כמדומני בחרם
אבל הוא הנהיג זה על כל בני א"י שמתחתנים בי-ם
זה יכול להקרות מנהג א"י או מנהג היהודים המתחתנים בי-ם
כמדומני שאלו שלא נוהגים כן דס"ל שבשכונות הרחוקות לא נוהג
רק מחמת הסמיכות למקדש

 

[רבי]

מנהג שהנהיג בירושלים כמדומני בחרם
אבל הוא הנהיג זה על כל בני א"י שמתחתנים בי-ם
זה יכול להקרות מנהג א"י או מנהג היהודים המתחתנים בי-ם
כמדומני שאלו שלא נוהגים כן דס"ל שבשכונות הרחוקות לא נוהג
רק מחמת הסמיכות למקדש

לחץ כדי לכווץ...

האמרי בינה חי לפני 100 שנה בערך.
ולא כולם קיבלו את דבריו.

 

[שייף נפיק]

ומה שהקלו לסמוך בעירוב על קולת הדבר שמואל בקרפפות, וכמדומה שר' שמואל מסלנט לא רצה להקל אבל אמר שאחר שהונהג כן ע"פ האדר"ת אין לשנות.
אגב החזו"א מזכיר באיזה מקום לענין שיעורי אמות שפרצת י' אמות הונהג ע"פ ר"ש מסלנט לפי מה שסיפר רב"צ ידלר עיי,ש.

 

[היא אוצרו]

אפשר להזכיר לסמוך על יבול נכרי בשמיטה, (נהגו שאסור להקפיד...)
וגם לא ללמוד את שפת העברית שהוא חרם שחרימו בירושלים.
לומר תחנון גם בלי ס"ת. (אולי רק בין החומות-הגרש"ז אויערבאך).

דרך אגב, כבר אמר החזו"א, אמאי היו מדיחים הכהנים את העזרה, אם זה היה שלא ברצון חכמים? והוא מפרק לה, הם טענו שזה מנהג ירושלים...