מנין התיבות בתפילה

[געגועים]

וזה לשון ר' יחיאל (מובא בטור סימן קי"ג) דורשי רשומות הם חסידי אשכנז היו שוקלין וסופרין מנין תיבות התפלות וברכות, הם אמרו בשלש ברכות ראשונות - ק"ז תיבות, ברכה ראשונה - מ"ב תיבות, ברכה שניה מנין תיבותיה - נ"א, ברכה ג' - י"ד תיבות, ד' בה - י"ז תיבות, ה' בה - ט"ו תיבות (ו' ז' דלג) ח' בה - כ"ז תיבות, ט' - ל' תיבות, י' - כ' תיבות, (י"א דלג), י"ב - כ"ט תיבות, י"ג - מ"ב תיבות, י"ד - כ"ז תיבות, ט"ו - כ' תיבות, (י"ו דלג וכן י"ז וי"ח וי"ט). הנה שכרו אתו ולא לריק יגע, אף אם אולי כיון האמת בכל מה שכתב או מקצתו או לגמרי לא, מכל מקום לא יקופח שכר כוונתו הטובה, ושרי ליה מריה לר' דוד אבודרהם שלעג על זה ואמר שהמנין הלז אינו מועיל אלא למי שעשאו לא לזולתו, מפני שראה שאין כל ישראל שוין בנוסח התפלה תיבה בתיבה מילה במילה, ועם שזה אמת, מכל מקום הואיל לעצמו שכר כוונה טובה, ולזולתו שהודיע חשבון תיבות של כל ברכה, כי בלי ספק אנשי כנסת הגדולה שתקנום הקפידו מאד על מנין התיבות, ויונח שלא כוונו לרמוז דבר במנינם, מכל מקום בודאי דקדקו בלשון שיהא שפה אחת ברורה שמורה לכלל ישראל בהשואה גמורה, כמו שכתב הר"ם ז"ל וכו' לכן יש להפליא מהרב בית יוסף שחשב דברי הרב דוד אבודרהם כדאין להכניסם לביתו הגדול, אכן אני בתומי אלך בעקבות הראשונים הסופרים ומונים כל תיבות תפלות וברכות שהנחילונו האבות והזקנים והמלמד לאדם דעת יעזור לי שלא להסיר שפה לנאמנים, דרך תבונות יודיעני לגלות מצפונים וישלח לנו מורה צדק והשיב לב אבות על בנים וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימים קדמונים במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
(הקדמה לתפלת מעומד מרבי יעקב עמדין ז"ל)​

 

[געגועים]

גרסינן מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר, סידור נפלא נורא מאוד מי יכילנו, עמוק עמוק מי ימצאנו, ונמנו על כל תיבה ומלה בדיוק עצום ובלי ספק כל תיבות הברכות ספורים במנין מכוון עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, לכן אספרם אף אם מחול ירבון וכו' ומנין זה חביב אצלי יותר ממונה זהובים רבואות רבים וגם ממוני כוכבים. (סידור בית יעקב)​

 

[אסיא דמגן]

י"ב - כ"ט תיבות​

על ברכה יב (ברכת המינים) כותב הטור "ויש בה כ"ט תיבות, לפי שכופרים בתורה שיש בה כ"ז אותיות ובתורה שבכתב ובתורה שבעל פה"