במדבר צורת מנין בני ישראל (דין למנות בכתב) (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

ברש"י כתב שהמנין היה ע"י מחצית השקל

וברמב"ן כתב שמנאם ע"י שכל א' בא אל משה ואמר לו את שמו ויהיה לו בזה יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים.

והרלב"ג כתב שהמנין לא היה על האנשים אלא על שמות האנשים שהיו כתובים בכתב, ע"ש. וכ"כ העמק דבר כתב בפרשתן כל אחד הושיט שמו ושם שבטו, ואחר כך מנו הפתקות, אבל היה מצורף לכל פתקא האדם בעצמו, הוא בעצמו הביא פתקא שלו, והיינו לגולגלותם אצל הגלגולת, ולא שיושיט אחד כמה פתקות של חבריו, דבזה היה מקום לחוש אולי יניח אחד כמה שמות בשקר, משום הכי היה הצווי שכל אחד יושיט את שמו סמוך לגולגלתו, ומנו את הפתקות והוי כמו אצבעות הכהנים במנין הפייס.

וכתב עלה הפרדס יוסף ולא א"ש עצם ענין המנין כאן לפי מה שכתב בשו"ת כתב סופר (יו"ד סי' ק"ו) בשם אביו החתם סופר שכתב בגליון שו"ת רע"א שלו דבהא דאמרינן ביומא (כ"ב ע"ב) המונה ישראל עובר בל"ת דלא ימד ולא יספר שמע מינה אפילו כותב ולא מוציא בפיו עובר.

וכתב הגרח"ק בנחל איתן (סי' ו' ז') דכוונת החתם סופר שהמנין נעשה ע"י כתיבה ולא בפה, אבל הכא מנו את הפתקים והוה כמו שמונים מחצית השקל דשרי.

 

[נהנה מקושיא טובה]

יש להביא כאן בגליון מבאר הסופר שנה שעברה שדיבר בענין זה