מעלת עליות שלישי ושישי בקריאת התורה (1 צופה)

[מעיינות]

בעליות בשב"ק, מקובל אצל בני ליטא שהעלייה החשובה היא עליית שלישי, ואצל החסידים זה עליית שישי,
אשמח לדעת מה הסיבות לכך והאם יש מקורות לזה?

וכן מה מקובל בשאר העדות כגון הספרדים או התימנים איזה עליה נחשבת חשובה יותר, ומדוע.

 

[עורך תורני]

עליית שלישי - העלייה הראשונה לאחר עליות כהן ולוי, וככל שהעליה קודמת יותר היא חשובה יותר (כמו הכהן והלוי הקודמים).
עליית שישי - כנגד מידת היסוד (המידה השישית), וכלן היא ניתנת לצדיק.

 

[מעיינות]

עליית שלישי - העלייה הראשונה לאחר עליות כהן ולוי, וככל שהעליה קודמת יותר היא חשובה יותר (כמו הכהן והלוי הקודמים).
עליית שישי - כנגד מידת היסוד (המידה השישית), וכלן היא ניתנת לצדיק.

לחץ כדי לכווץ...

אז מהם חילוקי המנהגים בין בני ליטא לחסידים,
למה הם העדיפו שלישי והם העדיפו שישי?

 

[עורך תורני]

אז מהם חילוקי המנהגים בים בני ליטא לחסידים,
למה הם העדיפו שלישי והם העדיפו שישי?

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע.
אשער שאצל החסידים יותר תפס עניין מידת היסוד והצדיק ('צדיק יסוד עולם', משלי י כה), ואצל הליטאים פחות תפס עניין זה.
מה גם שפשטא דגמרא (גיטין ס.) ששלישי היא העליה החשובה...

 

[ב. שלמה]

בעליות בשב"ק, מקובל אצל בני ליטא שהעלייה החשובה היא עליית שלישי,

לחץ כדי לכווץ...

כן הוא פשטות הש"ס והפוסקים כי סדר החשיבות הוא על פי סדר העליות. (וע"פ האר"י עליית שלישי היא השנייה בחשיבותה).

ואצל החסידים זה עליית שישי,

לחץ כדי לכווץ...

כן הובא בזוה"ק פרשת שלח, ובשער הכוונות (דף מט) ביאר רבינו האר"י זיע"א עניין זה בהרחבה.

וכן מה מקובל בשאר העדות כגון הספרדים או התימנים איזה עליה נחשבת חשובה יותר, ומדוע.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מנהגי קהילות,
אך כתב הרמב"ם (הלכות תפילה וברכת כהנים פי"ב סי"ח) והאחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד הכל לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבציבור.
וביאור דבריו 'האחרון שגולל', היינו מי שעולה אחרון. וכן כתב המשנ"ב (סימן קל"ו סק"ה) ועכשיו נהגו שגדול הצבור הוא המסיים הסדרה בשם האחרונים.

 

[מיניה וביה]

בברסלב העליה החשובה היא רביעי

 

[הצעיר שבחבורה]

עליית שלישי - העלייה הראשונה לאחר עליות כהן ולוי, וככל שהעליה קודמת יותר היא חשובה יותר (כמו הכהן והלוי הקודמים).

לחץ כדי לכווץ...

אכן.
ונזכרתי שהתפללתי פעם בבין הזמנים בישיבה, ולא היו שם כהן ולוי, אך רה"י כובד בעליית שלישי ע"י גבאי צעיר, וכדי בזיון וקלס.

 

[המאושר!]

לעניות דעתי, ההסבר הוא כך:

שורש העניינים: כשה' ברא את העולם, צמצם את השפע לי' ספירות כלליות, דרכן הוא משפיע את אורו לעולם, ובהן מתגלה דרכי עבודתו. כל ספירה מבטאת אור מסוים ועבודת ה' ייחודית. מתוך עשר הספירות, נתמקד בשלוש מרכזיות:

• תפארת (השלישית) – מסמלת את העסק בתורה הקדושה.
• נצח (הרביעית) – מסמלת את הכוח לנצח את היצר הרע.
• יסוד (השישית) – מסמלת את ההתקשרות והחיבור אל ה'.

לימדונו רבותינו, שיש לה' חפץ בכל עבודה של כל אחד מישראל, ולכל אחד יש דרך בעבודתו, בהתאם לשורש נשמתו ולייעודו. באופן כללי, הדבר מתחלק לשורשי נשמות מרכזיים, ולכל קבוצה בעם ישראל יש נשמה כללית ממנה מסתעפים ענפים ופירות.

• הליטאים – שמים את עיקר הדגש על לימוד התורה והעמל בה, שהיא מידת התפארת (השלישית).
• החסידים – מדגישים את עניין ההתקשרות לה' בעבודה פנימית ורגשית, שהיא מידת היסוד (השישית).
• בברסלב – עיקר דרכם היא ההתמודדות והמלחמה ביצר מתוך דבקות תמידית, המזוהה עם מידת הנצח (הרביעית).

בקריאת התורה, שהיא כעין מעמד הר סיני, כל אחד מקבל את השפע המיוחד לעבודתו ולתכליתו דרך הצינור המיועד לו:

• הליטאים – עולים בשלישי (תפארת – תורה).
• החסידים – עולים בשישי (יסוד – התקשרות).
• ברסלב – עולים ברביעי (נצח – מידת רבם).

מובן מאליו שכל יהודי מחויב לכל התורה כולה, אלא שההבדל טמון בהדגשים השונים, כפי שאדם אוכל ושותה – אך יש מי שאוכל יותר ויש מי ששותה יותר. ואין כאן המקום להאריך.

 

[הצעיר שבחבורה]

הליטאים – עולים בשלישי (תפארת – תורה).

לחץ כדי לכווץ...

לגבי האחרים, יתכן. אך לגבי עליית השלישי, ודאי שטעמה כפי שכבר נכתב, משום היותה הראשונה שבעליות לישראל, וכשם שניתנה הראשונה לכהן משום 'וקדשתו'.

 

[המאושר!]

לגבי האחרים, יתכן. אך לגבי עליית השלישי, ודאי שטעמה כפי שכבר נכתב, משום היותה הראשונה שבעליות לישראל, וכשם שניתנה הראשונה לכהן משום 'וקדשתו'.

לחץ כדי לכווץ...

ברור שכך סיבב ה' את הסיבה.

אני רק מנסה, לבאר את פנימיות העניינים.


כמו שאנו רואים בד' מינים, שלמרות שהיית יכול לאומר - שהסיבה שהלולב, האתרוג, ההדסים והערבות נראים איך שהם נראים, זה כי ככה זה. אנו מוצאים סיבות פנימות לכל זה. ה"ה אצלנו - וכפטיש יפוצץ סלע - נאמר גם לגבי המנהגים, שתורה הם וללמוד אנו צריכים.

והוא רחום יכפר עוון וכו'.

 

[הצעיר שבחבורה]

אני רק מנסה, לבאר את פנימיות העניינים.

לחץ כדי לכווץ...

יתכן, אך צרמה לי ההשוואה לעליות האחרות, ששם נראה יותר כמבאר את עצם הטעם.
ולא באתי אלא להעמיד דברים על דיוקם.