נשא מעשה באחד שהשמיט את דברי האור החיים הקדוש (1 צופה)

[געגועים]

וגמר אומר מאחיך האביון פירוש מסיבת אחיך האביון הידוע, שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה' שמו חיים. (אור החיים הקדוש פרשת ראה טו, ז)

הרה"ק ר' פנחס מקוריץ ז"ל חשק ותאב שידפיסו את הספה"ק אור החיים, פעם אחת הביא המדפיס בשם "אשר" מרוסיא אליו את החומשים עם האור החיים בראשית שמות בכרך אחד, ויקרא במדבר דברים בכרך שני, ושמח בהם, ותיכף בפתחו את הכרך שאל להמדפיס מדוע שמטת את התיבות "ושמו חיים" בפ' ראה, השיבו ידעתי שעל עצמו כיוון ועל כן שמטתים, פתח לו תיכף ומיד פרשת סוטה בפרש"י (ה, כב) בין מאיש זה בין מאיש אחר, וטעה והדפיס בין "מאשר" ואמר לו: ראה חותמך.

החומשים האלו בכרך הזה ממש בשם המדפיס "אשר" ובהשמטה הזאת ובטעות הזה ראיתי בעיני בבית נכדו הרב החסיד ר' משה ז"ל בעיר ראדוויטץ וספר לי עובדא הזאת והמה בירושה אליו מאבותיו הצדיקים ז"ל. (דבר יום ביומו לה"ר חיים קנאללער מפרעמישלא ליום י' אלול עמוד קי:)

ובקובץ שפתי צדיקים (כרך ד' עמוד צא) מביא את המעשה הנ"ל בשמו של הר"ח קאנללער הנ"ל, רק שהוא כותב שהטעות לא נפל בדברי רש"י, אלא בדברי האוה"ח בפסוק (ה, כח) ואם לא נטמאה.

ומוסיף שם, וזה לשונו: הוצרך לחזק דבריו בעדות על ראייתו את החומש, כי מפאת נדירותה של הוצאה זו, היו כאלו אשר לגלגו על סיפור זה בטענה שלא היה מדפיס בשם "אשר", ולא ראו ספר כזה בדפוס. אך גם עדותו נשארה בגדר חידה, כי לא ציין איה ומתי נדפס הספר. בגנזי המכון נמצאים צילומים מהחומש הנ"ל שנדפס בשקלאוו שנת "מאשר" (תקמ"א). בשער הספר צויין שמובא לדפוס במצות והוצאת התורני מו"ה ר' אשר ושותפו. ובמהדורה זו נמצאת ההשמטה והטעות הנ"ל. עכ"ל.

ובספר אהל הרבי- אור הנפלאות (אות לב): כתב אלי מחותני הר' ישראל מטאמשוב וז"ל במכתבו אלי, שמעתי בימי נעורי מעשה אשר בימי הרבי [מלובלין] זצלה"ה, מדפיס אחד ששמו אשר הדפיס החומשים עם הפירוש הקדוש אור החיים, ובפרשת ראה בכל ספר האוה"ח מסיים שם בפסוק אחד משיח ה' שמו חיים, אשר אין לו שייכות והבנה לארבעה תיבות האלו, והעולם אומרים שכוונתו היתה על עצמו, והמדפיס הזה לא מצא חן בעיניו כל הענין הזה, ולכן השמיט לגמרי ד' תיבות אלו, וכאשר ספרו זאת להרבי זצלה"ה אמר שהוא נואף, והסימן כי הוא בעצמו העיד כן בהדפיסו החומשים האלה, הביטו וראו בפרשת נשא ברש"י אמן מאיש זה אמן מאש"ר. ובבואי לגור ראיתי החומשים, כי נמצא בבית הכנסת ארגז ספרים יקרים שנדב בימים קדמונים איש אחד שנפטר בלי בנים ר"ל והנה בתוכם גם החומשים האלה, והמה גדולים חצי בייגען, והמדפיס שמו אשר באוה"ח פ' ראה חסרים ד' תיבות משיח ה' שמו חיים, וברש"י פרשת נשא אמן מאשר. והוא פלא עכ"ל מחותני הנ"ל. עכ"ל. וניכר שאינו מדוייק כ"כ, כי לא יתכן שחיסר כל הד' תיבות והשאיר התיבות "שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של"- משיח ה'.

ובספר עבודת הלוים-אור הגנוז (לרבי משה מאיר רוזנשטיין מברדיטשוב זצ"ל פרשת ראה): שאל אחד את הרב הקדוש רבי אברהם מקאליסק ז"ל, מה זה שכתוב בספר הקדוש אור החיים "משיח ה' שמו חיים", השיב לו חיי"ם הוא ראשי תיבות חנינה חזקיה ינון ינאי משיח מנחם, ככולהו תנאי (בסנהדרין צח:).

וכן בספר בית אהרן (סוף פ' מסעי לכ"ב תמוז יומא דהילולא דהרה"ק ר' שלמה מקרלין): ואי"ה כשיושלם כל המדות אז בוודאי יבוא משיח, אבל זהו אמת ברור אשר כל צדיק וצדיק משלים מדתו השייך אליו לתקן, נמצא לכל צדיק יש חלק במשיח לפי המדה שתיקן, ובזה ניחא מאמר הגמרא חזקיה אומר חזקיה שמו, רבי ינאי אומר ינאי שמו, מנחם אומר מנחם שמו וכו', ולכאורה הוא תמוה וכי בשביל שהיה שמו חזקיה יאמר שגם משיח נקרא שמו חזקיה וכן ינאי או מנחם, אבל לפי מה שדיברנו ניחא וכו' ועתה האמוראים שזכרנו עם שמותם ידעו מה שבאו לתקן ותקנו בשלימות כ"א חלקו כל חלקו שיש לו במשיח, אשר זה החלק שמו חזקיה וזה החלק שמו ינאי וזה החלק שמו מנחם וכו', לפיכך זה אומר חזקיה שמו וזה אומר ינון שמו וזה אומר מנחם שמו, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, לפיכך גם הצדיק השלם בעל אור החיים אמר ששמו חיים הכל כמו שאמרנו. וצדיק אחד אמר שר"ת חיי"ם חזקיה ינון ינאי משיח או מנחם.​

 

[געגועים]