זו אחת הסיבות שבעטיה מאד מאד מאד רצוי להפריש בבית שוב, שגם אם המשגיח הפריש היטב, עדיין יתכן שאין לו שליחות מתאימה לזה.
זה כמובן לא יכול לפתור את כל החשש, כי יתכן שבאותו ארגז יהיו פירות שמקורן מנכרי שפטורים, ופירות שמקורן מקיבוץ דתי שהופרש מהן, ופירות מחילונים שלא הופרש מהם, ולכן כשניתן יש להשתדל לקחת את אותם פירות מאותו ארגז, כדי להקטין את הסיכוי לתערובת של פטור וחייב.
בודאי שכן
שהרי מדובר שאתה מפריש בביתך לאחר שרכשת את הפירות
וכל הבעיה היא של תערובת פטור וחייב, אבל לא של חלות ההפרשה - שהוא נידון רק בהפרשה בעת הפירות עדיין ברשות משותפת עם נכרי.
בודאי שכן
שהרי מדובר שאתה מפריש בביתך לאחר שרכשת את הפירות
וכל הבעיה היא של תערובת פטור וחייב, אבל לא של חלות ההפרשה - שהוא נידון רק בהפרשה בעת הפירות עדיין ברשות משותפת עם נכרי.
הבעיה שהשותפות יוצרת היא, שהיות שהופרשו תרומות ומעשרות כאשר היה כאן שותפות של נכרי וישראל, הרי חלק מהמוצרים מעושרים וחלק עדיין בטבלם ומעורבים יחד.
וזאת לפני הבעיות הנוספות שהעירו וכפי שכתבתי לעיל.
למה לא צריך לחוש
אתה יודע שחברת אוסם עילית וכדו' יש בה בעלות יהודי וגוי
א"כ אתה יודע שהמשגיח עישר עישר רק חלק
וא"כ מה נשאר לא לחוש
איך תכריע שכל הוופלים שבחבילה שפתחת הוא היה בבעלות יהודי?
למה לא צריך לחוש
אתה יודע שחברת אוסם עילית וכדו' יש בה בעלות יהודי וגוי
א"כ אתה יודע שהמשגיח עישר עישר רק חלק
וא"כ מה נשאר לא לחוש
איך תכריע שכל הוופלים שבחבילה שפתחת הוא היה בבעלות יהודי?
פשטות בעיית בעלות לא יוצרת מציאות שפרי אחד מתוקן ואחד לא, אלא שיש כאן מעין הפרשה קלישא בכל הפירות בשווה, שאו שמועילה או שלא מועילה
הצד לומר שיש פרי שכולו מתוקן ואחד שכולו טבל - הוא לא צד עיקרי בעיני
בלי ללמוד זאת היטב אינו דומה לאילן שחלקו בארץ וחלקו בחו"ל, שבזה נחלקו התנאים האם בכל פרי יש תערובת או שפרי אחד כך ואחד כך