הלכה כללי מצוה לגרום התבוללות! (1 צופה)

[פנחס ע]

מישהו הפנה אותי לחי' החת"ס בשו"ת חלק ב (יורה דעה) סימן שכב דמצוה רבה למין ואפיקורס שבניו ילכו אחריו שיתבולל בגויים!

וז"ל-

"דודאי רשע שהוא מין ואפיקורס ופוקר בתורה אזי קרוב לודאי שילמוד אמונתו המזויפת גם לבניו אחריו ואז יהיה גם הבנים בכלל כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיי' אז י"ל מן הסברא דאין לחוש על הבנים ובתוספ' דסנהד' מייתי פלוגת' בקטני בני עיר הנדחת ומייתי לה הרמב"ן פ' ראה וכן פסק רמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם ה' וי"ו /ו'/ ע"ש מכ"ז נ"ל דהכת הארורה המאמינים בש"ץ ימ"ש הידוע תיפח רוחם וישחקו עצמותם אם ח"ו לא יהפך לבבם לטוב אותם יורדפו עם בניהם ובנותיהם כי כולם ארורים הם לה' והמינות תקועה בלבם ואין ע"ז בעולם שלא נכללו באמונתם המזוייפת וטוב יותר אם יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם ולמצוה רבה יחשב וגם בהיותם עדיין בין היהודי' פתם פת כותי ויינם יי"נ =יין נסך= וכל דבריהם ומחשבותם ועלילותם לע"ז וכה"ג אמרי' בנדה ל"ג ע"ב דבנות צדוקי' סתמן ככותי' לכל דבריהם והלכה כת"ק שם והני נמי להני דמי' וגריעי מיני' טובא וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנותי'"
האם מישהו יודע עוד דברים כעין זה, או כאלו שחלקו על החת"ס בזה?

 

[משה אמת ותורתו אמת]

מישהו הפנה אותי לחי' החת"ס בשו"ת חלק ב (יורה דעה) סימן שכב דמצוה רבה למין ואפיקורס שבניו ילכו אחריו שיתבולל בגויים!

וז"ל-

"דודאי רשע שהוא מין ואפיקורס ופוקר בתורה אזי קרוב לודאי שילמוד אמונתו המזויפת גם לבניו אחריו ואז יהיה גם הבנים בכלל כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיי' אז י"ל מן הסברא דאין לחוש על הבנים ובתוספ' דסנהד' מייתי פלוגת' בקטני בני עיר הנדחת ומייתי לה הרמב"ן פ' ראה וכן פסק רמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם ה' וי"ו /ו'/ ע"ש מכ"ז נ"ל דהכת הארורה המאמינים בש"ץ ימ"ש הידוע תיפח רוחם וישחקו עצמותם אם ח"ו לא יהפך לבבם לטוב אותם יורדפו עם בניהם ובנותיהם כי כולם ארורים הם לה' והמינות תקועה בלבם ואין ע"ז בעולם שלא נכללו באמונתם המזוייפת וטוב יותר אם יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם ולמצוה רבה יחשב וגם בהיותם עדיין בין היהודי' פתם פת כותי ויינם יי"נ =יין נסך= וכל דבריהם ומחשבותם ועלילותם לע"ז וכה"ג אמרי' בנדה ל"ג ע"ב דבנות צדוקי' סתמן ככותי' לכל דבריהם והלכה כת"ק שם והני נמי להני דמי' וגריעי מיני' טובא וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנותי'"
האם מישהו יודע עוד דברים כעין זה, או כאלו שחלקו על החת"ס בזה?

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי מביאים בשם האבני נזר שאסור לכנות יהודי אפילו מומר בשר"י בגלל זרעו ולכאו' החת"ס חולק

 

[אברך מישיבת מיר]

ראיתי מביאים בשם האבני נזר שאסור לכנות יהודי אפילו מומר בשר"י בגלל זרעו ולכאו' החת"ס חולק

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ע שבגמ' ביומא ל"ח ע"ב ועל בן קמצר וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב, אע"פ שמסתמא היה יהודי.

 

[אברך מישיבת מיר]

מישהו הפנה אותי לחי' החת"ס בשו"ת חלק ב (יורה דעה) סימן שכב דמצוה רבה למין ואפיקורס שבניו ילכו אחריו שיתבולל בגויים!

וז"ל-

"דודאי רשע שהוא מין ואפיקורס ופוקר בתורה אזי קרוב לודאי שילמוד אמונתו המזויפת גם לבניו אחריו ואז יהיה גם הבנים בכלל כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיי' אז י"ל מן הסברא דאין לחוש על הבנים ובתוספ' דסנהד' מייתי פלוגת' בקטני בני עיר הנדחת ומייתי לה הרמב"ן פ' ראה וכן פסק רמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם ה' וי"ו /ו'/ ע"ש מכ"ז נ"ל דהכת הארורה המאמינים בש"ץ ימ"ש הידוע תיפח רוחם וישחקו עצמותם אם ח"ו לא יהפך לבבם לטוב אותם יורדפו עם בניהם ובנותיהם כי כולם ארורים הם לה' והמינות תקועה בלבם ואין ע"ז בעולם שלא נכללו באמונתם המזוייפת וטוב יותר אם יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם ולמצוה רבה יחשב וגם בהיותם עדיין בין היהודי' פתם פת כותי ויינם יי"נ =יין נסך= וכל דבריהם ומחשבותם ועלילותם לע"ז וכה"ג אמרי' בנדה ל"ג ע"ב דבנות צדוקי' סתמן ככותי' לכל דבריהם והלכה כת"ק שם והני נמי להני דמי' וגריעי מיני' טובא וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנותי'"
האם מישהו יודע עוד דברים כעין זה, או כאלו שחלקו על החת"ס בזה?

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ב הא איתא בשו"ע (יורה דעה מילה רסו יב) ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית, מלין אותו בשבת.

 

[פנחס ע]

ראיתי מביאים בשם האבני נזר שאסור לכנות יהודי אפילו מומר בשר"י בגלל זרעו ולכאו' החת"ס חולק

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ע שבגמ' ביומא ל"ח ע"ב ועל בן קמצר וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב, אע"פ שמסתמא היה יהודי.

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ב הא איתא בשו"ע (יורה דעה מילה רסו יב) ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית, מלין אותו בשבת.

לחץ כדי לכווץ...

שימו לב שהחת"ס מדבר באופן שמסתבר שבניו ילכו בדרכו דוקא.
דז"ל

דודאי רשע שהוא מין ואפיקורס ופוקר בתורה אזי קרוב לודאי שילמוד אמונתו המזויפת גם לבניו אחריו ואז יהיה גם הבנים בכלל כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיי' אז י"ל מן הסברא דאין לחוש על הבנים

לחץ כדי לכווץ...

וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנות

לחץ כדי לכווץ...

ומולץ כמובן לראות התשובה שם בפנים!

 

[יצחק א]

וצ"ב הא איתא בשו"ע (יורה דעה מילה רסו יב) ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית, מלין אותו בשבת.

לחץ כדי לכווץ...

למה שלא ימולו? מה זה קשור?

 

[יצחק א]

מישהו הפנה אותי לחי' החת"ס בשו"ת חלק ב (יורה דעה) סימן שכב דמצוה רבה למין ואפיקורס שבניו ילכו אחריו שיתבולל בגויים!

וז"ל-

"דודאי רשע שהוא מין ואפיקורס ופוקר בתורה אזי קרוב לודאי שילמוד אמונתו המזויפת גם לבניו אחריו ואז יהיה גם הבנים בכלל כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיי' אז י"ל מן הסברא דאין לחוש על הבנים ובתוספ' דסנהד' מייתי פלוגת' בקטני בני עיר הנדחת ומייתי לה הרמב"ן פ' ראה וכן פסק רמב"ם פ"ד מהל' עכו"ם ה' וי"ו /ו'/ ע"ש מכ"ז נ"ל דהכת הארורה המאמינים בש"ץ ימ"ש הידוע תיפח רוחם וישחקו עצמותם אם ח"ו לא יהפך לבבם לטוב אותם יורדפו עם בניהם ובנותיהם כי כולם ארורים הם לה' והמינות תקועה בלבם ואין ע"ז בעולם שלא נכללו באמונתם המזוייפת וטוב יותר אם יפרדו מקהל הגולה ויתערבו בעכו"ם הם ובניהם ולמצוה רבה יחשב וגם בהיותם עדיין בין היהודי' פתם פת כותי ויינם יי"נ =יין נסך= וכל דבריהם ומחשבותם ועלילותם לע"ז וכה"ג אמרי' בנדה ל"ג ע"ב דבנות צדוקי' סתמן ככותי' לכל דבריהם והלכה כת"ק שם והני נמי להני דמי' וגריעי מיני' טובא וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנותי'"
האם מישהו יודע עוד דברים כעין זה, או כאלו שחלקו על החת"ס בזה?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' קצ"ע מהרמב"ם בענין בני הקראים (ממרים ג, ג).

 

[פנחס ע]

לכאו' קצ"ע מהרמב"ם בענין בני הקראים (ממרים ג, ג).

לחץ כדי לכווץ...

ללא עיון מספיק.
בבני הקראים דמיירי הרמב"ם כתב שלא ימהר להורגן בלי שיוכיחם משמע שאם יוכיחם יקבלו התוכחת. (ואם לא אכן יש להורגם) והשבתאים ודומיהם עליהם מיירי החת"ס (וכנראה שהוא גם מסתמך על תשובות אחרות כפי שנראה בתחילת דבריו שם, ולצערי לא מספיק עיינתי לע"ע) לא תעזור להם תוכחת.
מלבד מה, שביארתי במקו"א שבקראים אין זו מינות ממש אלא רק המבוא למינות (כך לשון הרמב"ם בפיהמ"ש ריש חולין) וממילא ייתכן שדוקא בהם נאמרו דינים מסויימים. וכל זה כתבתי מקופיא ואיני מונח כל כך בסוגי'.
הא פשיטא, שלא נעלמו מהחת"ס דברי הרמב"ם, ופסק כן למרות זאת! (ואין בא לחלוק על דבריו) ואם באנו לעיין בהבנת החת"ס, לחיי. אך אין מקור מכאן לחלוק.

 

[יצחק א]

ללא עיון מספיק.
בבני הקראים דמיירי הרמב"ם כתב שלא ימהר להורגן בלי שיוכיחם משמע שאם יוכיחם יקבלו התוכחת. (ואם לא אכן יש להורגם) והשבתאים ודומיהם עליהם מיירי החת"ס (וכנראה שהוא גם מסתמך על תשובות אחרות כפי שנראה בתחילת דבריו שם, ולצערי לא מספיק עיינתי לע"ע) לא תעזור להם תוכחת.
מלבד מה, שביארתי במקו"א שבקראים אין זו מינות ממש אלא רק המבוא למינות (כך לשון הרמב"ם בפיהמ"ש ריש חולין) וממילא ייתכן שדוקא בהם נאמרו דינים מסויימים. וכל זה כתבתי מקופיא ואיני מונח כל כך בסוגי'.
הא פשיטא, שלא נעלמו מהחת"ס דברי הרמב"ם, ופסק כן למרות זאת! (ואין בא לחלוק על דבריו) ואם באנו לעיין בהבנת החת"ס, לחיי. אך אין מקור מכאן לחלוק.

לחץ כדי לכווץ...

לא אמרתי ח"ו שנעלם ממנו הרמב"ם, הערתי בקצ"ע.
מה שכתבת שבקראים אין זו מינות ממש, מ"מ ברמב"ם בהל' ממרים כותב שהם אפיקורסין (ואולי סבר שהוא קיל ממינות), וראה בחת"ס עצמו שהבאת גבי בירתא דסטיא.

 

[פנחס ע]

לא אמרתי ח"ו שנעלם ממנו הרמב"ם, הערתי בקצ"ע.
מה שכתבת שבקראים אין זו מינות ממש, מ"מ ברמב"ם בהל' ממרים כותב שהם אפיקורסין (ואולי סבר שהוא קיל ממינות), וראה בחת"ס עצמו שהבאת גבי בירתא דסטיא.

לחץ כדי לכווץ...

תודה על ההבהרה.
וכעת הרהרתי באופ"א שהחת"ס לא אמר שיש להם מצוה, אלא שלכלל ישראל כדאי שכך יהיה.

ברשות, אצטט את עצמי-
הנה ז"ל הרמב"ם שם בפיהמ"ש בריש חולין "פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חולין פרק א ומינים אצל חכמים הם הכופרים מישראל, אבל אמות העולם הרי קוראים לכופריהם בסימן היחס ואומרים מיני גוים. והם בני אדם אשר טמטמה הסכלות את שכלם והחשיכו התאוות את נפשם ופקפקו בתורה ובנביאים עליהם השלום מתוך סכלותם, ומכחישים את הנביאים במה שאין להם בו ידיעה, ועוזבים את המצות מתוך זלזול, והכת הזו היא כת של ישוע הנצרי ודואג ואחיתופל וגחזי ואלישע אחר וכל ההולך בשטתם שם רשעים ירקב. ויוודע שהאדם מן הכת הזו כגון שנראה מתבטל ממצוה מן המצות מתוך זלזול בלי שישיג באותו המעשה הנאה. האנשים הללו אשר זה תיאורם אסור לאכל משחיטתם, וכך אמרו תנו רבנן שחיטת מין לעבודה זרה פתו פת כותי יינו יין נסך ספריו ספרי קוסמים פירותיו טבלים בניו ממזרים. וכן מתנאי המשומד הזה שמותר לאכל משחיטתו שלא יהא צדוקי ולא ביתוסי והם שתי הכתות אשר החלו להכחיש את התורה שבעל פה כמו שבארתי באבות, ונעשה האמת אצלם הבל, ונתיבות האור חשך אפלה, בארץ נכוחות יעול, והם שקוראים אותם אנשי זמנינו היום מינים בסתם, ואינם מינים לפי אמונתם אלא דינם לענין ההריגה כלומר המתחיל את השטה הזו בראשונה מדעתו הנפסדת כדין המינים, כלומר שמותר להרגם היום בזמן הגלות לפי שהם המבוא אל המינות האמתית. ודע כי מסורת בידינו מאבותינו כפי שקבלוהו קבוצה מפי קבוצה כי זמנינו זה זמן הגלות שאין בו דיני נפשות אינו אלא בישראל שעבר עברת מיתה, אבל המינים והצדוקים והביתוסים לכל שינוי שיטותיהם הרי כל מי שהתחיל אותה השטה תחלה ייהרג לכתחלה כדי שלא יטעה את ישראל ויקלקל את האמונה, וכבר נעשה מזה הלכה למעשה באנשים רבים בכל ארץ המערב. אבל אלו אשר נולדו בדעות אלה וחונכו על פיהן הרי הם כאנוסים ודינם דין תינוק שנשבה לבין הגוים שכל עברותיו שגגה כמו שבארו, אבל המתחיל הראשון הוא מזיד לא שוגג. וכן מן המקובל בידינו המפורסם למעשה כי האדם שעושה עברה שהוא חייב עליה מיתת בית דין כיון שאין אנו יכולים היום לדון דיני נפשות מחרימין אותו חרם עולם בספרי תורות אחרי שמלקין אותו ואין מתירין אותו לעולם. ואחזור לעניני, אם היה האדם מישראל שלם מכל אלו והיה משומד לעברה אחת או לעברות הרבה חוץ מאלו כפי הנאותיו ותאותיו, והוא יודע ומודה שהוא ממרה ועובר הרי זה מותר לאכל משחיטתו. "
וכך כתבתי לבאר דבריו-

וכאורה הפשט ברמב"ם עפ"י המדוייק בדבריו כך שכ' "והם שקוראים אותם אנשי זמנינו היום מינים בסתם, ואינם מינים לפי אמונתם אלא דינם לענין ההריגה"
כלומר שאינן אפיקורסין באמת רק כך דינם וזאת כי-"לפי שהם המבוא אל המינות האמתית" והתחדש בדבריו שניתן להרוג בגלל שהם מבוא למינות גרידא.
וכלשונו "כבר נעשה מזה הלכה למעשה באנשים רבים בכל ארץ המערב."
ומש"כ בסוף "אבל אלו אשר נולדו בדעות אלה וחונכו על פיהן הרי הם כאנוסים ודינם דין תינוק שנשבה לבין הגוים שכל עברותיו שגגה כמו שבארו, אבל המתחיל הראשון הוא מזיד לא שוגג."
זה הולך על למעלה, שכ' "מינים אצל חכמים הם הכופרים מישראל, וכו'. והם בני אדם אשר טמטמה הסכלות את שכלם והחשיכו התאוות את נפשם ופקפקו בתורה ובנביאים עליהם השלום מתוך סכלותם, ומכחישים את הנביאים במה שאין להם בו ידיעה, ועוזבים את המצות מתוך זלזול, והכת הזו היא כת של ישוע הנצרי ודואג ואחיתופל וגחזי ואלישע אחר וכל ההולך בשטתם שם רשעים ירקב. ויוודע שהאדם מן הכת הזו כגון שנראה מתבטל ממצוה מן המצות מתוך זלזול בלי שישיג באותו המעשה הנאה. האנשים הללו אשר זה תיאורם אסור לאכל משחיטתם, וכך אמרו תנו רבנן שחיטת מין לעבודה זרה פתו פת כותי יינו יין נסך ספריו ספרי קוסמים פירותיו טבלים בניו ממזרים."
ונתבאר שלמרות שהם כפרו ופקפקו מתוך סכלות וטמטום הם מינים כיון שזה נגד החינוך שהם קיבלו. אולם בניהם הם תינוקות שנשבו באמת.
ומצינו חידוש לפי"ז, שיש דין תינוק שנשבה במינות, אולם אין על זה דין אונס מחמת טיפשות.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כ"כ מה ראית בענין בירתא דסטיא.

 

[יצחק א]

לא הבנתי כ"כ מה ראית בענין בירתא דסטיא.

לחץ כדי לכווץ...

החת"ס עצמו במקור שהבאת, הסתמך בנדונו על מעשה בירתא דסטיא: "וא"כ י"ל הנך בירתא דסטי' נמי היה כך שפקרו ופקפקו ע"ד חז"ל באופן דמשכו גם בנייהו בלצנותי'".
כלומר, שם היה שפקפקו על דברי חז"ל, ומסתמא פשיטא שאין הקראים עדיפים מינייהו.

 

[פנחס ע]

למה שלא ימולו? מה זה קשור?

לחץ כדי לכווץ...

ברדב"ז (שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תשצו) לגבי קראים, אם מותר למול את בניהם בשבת, דעתו שאסור וכ' ש"התיר הרמב"ם ז"ל והטעם דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא והדרי בתשובה וכ"כ רבינו האיי גאון ז"ל ולענין מילה מעולם לא נמנעו רבותינו ע"ה מלמול את בניהם של קראין בשבת כי אפשר שיחזרו למוטב ואין מעכבין עליהם ודברים הללו באלו שבבבל ובכיוצא בהם שמלין כדת חכמים וכמנהגותיהם ובמוהל הממונה לב"ד ומתכנסין לבתיהם ת"ח ומתפללין כמנהג שלנו ואין משנין מזאת כלום אלו דברי רבינו יהודה ורבינו האי גאון ז"ל וכתבן הרמב"ם ז"ל באותה תשובה. נמצאת למד כי בקראין הדרים אצלנו בזמן הזה לא נמצא בהם אחת מכל המדות שהזכיר הגאון ז"ל כי בכל יום מוסיפין גרעון הם ואינם מלין את בניהם כדת שהרי אינם פורעין וקימא לן מל ולא פרע כאלו לא מל ואינם מלין במוהל שלנו ואין מכניסין בבתיהם ת"ח אדרבה בורחין מהם כבורח מן הנחש ואדרבה ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים כי המחברים האחרונים כגון אהרן וחביריו השיאו אותם עון אשמה ואין מתפללין כמנהג שלנו כלל ואינם אומרים י"ח כי אני ראיתי הסידור שסדר להם אהרן הנזכר יש"ו הרי שהם משונים בכל דבריהם ולפיכך אסור למול את בניהם בשבת שכיון שאינם מודים בפריעה וא"כ איך יעשו להם פריעה וכ"ת ימול בלא פריעה נמצא מחלל שבת ואינו עושה מצוה"
ומשמע בכל אופן גם מדברי הרמב"ם שהביא בתחילת דבריו, שאם אין טעם של שמא נפיק מיניהו זרעא מעליא אין למול. וכד' החת"ס.

ומצאתי בשו"ת משנה הלכות חלק ט סימן רטז

"בפסקי מהרא"י סי' קל"ח הביאו הרמ"א יו"ד סי' של"ד ס"ג כתב ומנדין למי שהוא חייב נדוי ואפילו יש לחוש שע"י כן יצא לתרבות רעה אין לחוש בכך ע"כ והט"ז האריך והרבה בראיות מתלמוד ערוך קידושין כ' בנמכר לע"ז לשמשה אמרה תורה דמצוה לגאלו משום דאין לדחות אבן אחר הנופל וכן הביא בשם מהר"י מינץ בתשובה סי' ה' והעלה דאין לעשות מעשה במקום שיש חשש שיצאו לתרבות רעה אמנם בנקה"כ חלק עליו דכיון דדין ב"ד הוא שמנדין אותו אין לחוש דאל"כ בטלה דין ישראל ע"ש ומיהו משמע דבמקום דאינו דין ב"ד גם הוא מודה דאין לעשות דבר שע"י יתפרצו יותר אמנם הרדב"ז בתשובה אחת אינני זוכר כרגע מקומה כתב להדיא דאין לנו לחוש להם וכן מצינו לרבותינו ז"ל שהרחיקו הרשעים מהם ולא חששו לה וכן היה עם הצדוקים והבייתוסים והקראים וכן עשו רבותינו מלפנים עם הרעפארמער שנמנו עליהם והוציאום מן הכלל ועיין תשובת רשב"ץ ח"ב סי' מ"ז ושמש צדקה סי' מ"ח ובשו"ת ח"ס יו"ד סי' שכ"ב האריך הרבה להחזיק פסק הרמ"א אמנם העלה דבר חדש דדוקא במקום שיש לחוש לו לעצמו אבל במקום שיש לחוש שיצא לתרבות רעה ויקח גם הבנים עמו ויטמעו בין העכו"ם מאן לימא לן שלא נחוש על בניו שיהיו צדיקים ואיך נגרשם מלהסתפח בנחלת ה' והאריך הרבה וסיים בצ"ע ומתון למעשה ע"ש אלא דמינה יש ללמוד דהיכא דממילא לא יגדל בניו לתורה דידעינן ביה דרשע הוא א"כ אין לחוש עוד גם בשביל זה ודבר זה קשה מאד לאמרו דמאן נימא לן."

לחץ כדי לכווץ...

כלומר שהביא דברי החת"ס והבין שאדרבה הוא המקל בדין הכופרים שחוששים לזרעם ושלא כדעת שאר פוסקים שודאי לא חשו לקלקול החטאים אף לזרעם, וכפי שהביא דוגמאות למכביר.

 

[יצחק א]

במסקנת התשובה שם החת"ס לא פוסק כן,
וראה שו"ת חת"ס חו"מ קעז, שדוחה טענות מהר"ם א"ש שטען שא"צ לחוש לבנים.

וטענותיו של מהר"מ א"ש הם בשו"ת אמרי א"ש סי' רי"ב כמדומני.
וכן ראה שו"ת מהרש"ג סי' רג שדחה הראיות שאין לחוש לבנים.
(מובא כ"ז בליקוטי הערות על שו"ת חת"ס)

 

[פנחס ע]

במסקנת התשובה שם החת"ס לא פוסק כן,

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון! פשוט לא נכון!
החת"ס אכן החמיר לחוש לבנים, (אך דוקא בסרבן ועבריין בעלמא (כמ"ש שם בד"ה אבל) וכפי שהבאתי שבזה החמיר מאחרים, לפסק שמחרימין אדם ואין לחוש שמא יתפקר, הוא החמיר שחוששים לבניו.
אבל מה שאני הבאתי מהחת"ס הוא בענין זה ששבתאים וכדו' שמחנכים בניהם באופן שאין לתלות שיחזרו בתשובה גם הבנים, בהם עדיף שיתבוללו. ומזה הוא לא חזר בו בשום שלב!

 

[יצחק א]

לא נכון! פשוט לא נכון!
החת"ס אכן החמיר לחוש לבנים, (אך דוקא בסרבן ועבריין בעלמא (כמ"ש שם בד"ה אבל) וכפי שהבאתי שבזה החמיר מאחרים, לפסק שמחרימין אדם ואין לחוש שמא יתפקר, הוא החמיר שחוששים לבניו.
אבל מה שאני הבאתי מהחת"ס הוא בענין זה ששבתאים וכדו' שמחנכים בניהם באופן שאין לתלות שיחזרו בתשובה גם הבנים, בהם עדיף שיתבוללו. ומזה הוא לא חזר בו בשום שלב!

לחץ כדי לכווץ...

אפשר אתה צודק,
כמדומני שמשמע שהמעשה בחת"ס היה על מישהו מכת ש"ץ, וע"ז מסיים שעדיין צריך עיון ומתון למעשה, והתירוץ שמחלק בזה כתבו בדרך של "ועוד י"ל", והוא בא לתרץ המעשה דבירא דסטיא, ולפני כן כתב שאין ראית הקובץ מכרעת, ושבחו"י משמע להיפך, ואפשר שמשום קטני עיה"נ לחוד לא היה בונה יסוד (שיש לדחות ראיה זו בקל, כמ"ש אחרונים), אבל אפשר שיותר משמע כדבריך.
ובכל אופן, יש לציין שהחת"ס הסתמך על הדין של קטני עיה"נ, ובשו"ת מהרש"ג כתב שהרמב"ן חולק ונראים דבריו, ומשמע שיחלוק גם בכת ש"ץ.

 

[פנחס ע]

אפשר אתה צודק,
כמדומני שמשמע שהמעשה היה על מישהו מכת ש"ץ, וע"ז מסיים שצריך מתון למעשה, והתירוץ שמחלק בזה כתבו בדרך של "ועוד י"ל", אבל נכון שיותר משמע כדבריך.
ובכל אופן, יש לציין שהחת"ס הסתמך על הדין של קטני עיה"נ, ובשו"ת מהרש"ג כתב שהרמב"ן חולק ונראים דבריו, ומשמע שיחלוק גם בכת ש"ץ

לחץ כדי לכווץ...

כבר עניתי על כך באשכול מקביל שעירבבת שני חלקים, ובחלק הזה הוא מסתמך על מה שכתוב לגבי כותים שעשאום כגויים (ואולי הוא כעין שיטתו באיזה מקום בביאור הדבר שבי"ד של אותה שעה גזרו על י' השבטים שיהיו כגויים בגלל שיש להם כח הפקר בי"ד על נשמות ישראל) שלגבי כאלו הפוקרים עדיף שנקיים בהם וברותי הפושעים והמורדים ונכלה קוצים מכרם ישראל שלא יטעו אחריהם.
עיין היטב בפנים! הוא לא חוזר בו. ממש לא!

 

[יצחק א]

כבר עניתי על כך באשכול מקביל שעירבבת שני חלקים, ובחלק הזה הוא מסתמך על מה שכתוב לגבי כותים שעשאום כגויים (ואולי הוא כעין שיטתו באיזה מקום בביאור הדבר שבי"ד של אותה שעה גזרו על י' השבטים שיהיו כגויים בגלל שיש להם כח הפקר בי"ד על נשמות ישראל) שלגבי כאלו הפוקרים עדיף שנקיים בהם וברותי הפושעים והמורדים ונכלה קוצים מכרם ישראל שלא יטעו אחריהם.
עיין היטב בפנים! הוא לא חוזר בו. ממש לא!

לחץ כדי לכווץ...

חוששני שלא הבנת היטב הראיה של החת"ס מבנות צדוקין ע"ש, ואתה מערבב כאן דברים שאינם מן הענין.
הוא כלל לא מדבר על העניין שהזכרת.

 

[הבאר]

לפי''ז מובן מה שערפה שכנעה את רות וערפה לעזוב את היהדות לפי השיטות שמחלון וכליון גיירום ואפילו שלכאורה יש לה דין מסית לפי החת''ס מובן