לא מספיק שלא מקיימים את המצוה בשלימות אתה גם רוצה שימנעו לגמרי מהמצוה ?
כן!!!
אני אפילו לא מבין מה הצד השני, אם על ידי שתעשה מעשה תתחייב בדבר שאין לך דרך לעשות אז אל תעשה אותו.
 
גם על מצה לא מברכים לדעת הגר"א
וזה מתורץ עם התשובה של הבעל המאור האחרון בפסחים ששואל מאי שנא פסח שלא מברכים כל יום על אכילת מצה מסוכות שכן מברכים כל יום לישב בסוכה [ומכאן מוכיחים האחרונים את שיטת הגר"א שיש מצוה קיומית דאל"כ מה הדמיון לסוכות] ומתרץ הבעל המאור דיש הבדל כי בפסח אפשר להימנע מאכילת מצה שאר הימים ואפשר להסתדר עם אורז ודוחן משא"כ סוכות שחייבים גם לישון בסוכה ומשינה א"א להתחמק ששה ימים כהגמ' באומר שבועה שלא אישן שלושה ימים מלקין אותו מיד.
אגב, כאן יש עוד דוגמא של מצוה קיומית שזה אכילה בסוכה שאר הימים.
 
לא
אם מחויבים לשים תכלת אז למה לא אומרים לא ללבוש ציצית בזמן הזה שאין תכלת
הרי יש חיוב ולא מקיימים אותו אז שימנעו מלהתחייב בו


אלא על כרחך שיש כזה מושג עשה מדאורייתא שהעובר עליו לא ביטל עשה
לא יעלה על הדעת לומר כן, דמהכ"ת יהיה מצוות עשה שאינם עוברים על ביטולו, ומה נשתנה מצווה זו מכל המצוות.
ומה שהקשה יפה הקשה, אבל אין בו כדי להוכיח יסודו במצוות תכלת ולא כלום
 
כן!!!
אני אפילו לא מבין מה הצד השני, אם על ידי שתעשה מעשה תתחייב בדבר שאין לך דרך לעשות אז אל תעשה אותו.
המרדכי אומר שמי שנקרע לו הציצית אינו פשוט את מלבישו בר"ה בגלל כבוד הבריות כי הוא הוא אונס (אולי אני טועה והוא מדבר שם לגבי טלטול בשבת, עכ"פ) והרי אין איסור - לאו ללכת עם ד' כנפות בלי ציצית אלא שיש מצות עשה ללבוש ציצית וכאן הוא אנוס,
אם אין לנו כהיום תכלת האם אין אנוס יותר מזה - ובוודאי כשיהיה לנו תכלת יש מצות עשה ללובשו ולא מצוה קיומית שאומרת שאת לא חייב אבל אתה מקיים מצוה אם תעשה ותקיים את המצוה - כאינו מצווה ועושה,
אבל כעת אני שם לב שאין זה נכון כי מהיכא תיתי להכניס את עצמו לאונס,
אבל לכאורה התשובה הוא פשוטה, כי אם התכלת אינה מעכבת זאת אומרת שזה עוד פרט בהמצוה או חלק בהמצוה ובוודאי שלאלו הסוברים שיש לנו כהיום תכלת או בקרוב בביאת משיחנו שלכולם יהיה תכלת בוודאי שיהיה חיוב לקיים את כל פרטי המצוה.
 
נערך לאחרונה:
מה הבעיה להגדיר את המצווה הקיומית כהידור מצווה?
הידור הוא קיום המצווה הקיימת באופן מהודר. גם ההידור שהוא תוספת על המצווה כגון ציצין שאינם מעכבים במילה אבל כשמו כן הוא המצווה מתהדרת על ידו, ודו"ק.
 
ישיבת סוכה, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, ומברכין ע"ז ברכת המצוות.
וזה דוגמה ממש דומה לדברי הגר"א לכאו'.
[אלא ששם זה צורה של מעשה מסוים כלומר אם תאכל אז בסוכה, אבל גם במצה המצווה לקבוע את לחמו למצה, שבעת ימים מצות תאכלו,
ומזה נובע איסור חמץ לכאו' שצריך לקבוע את המצה ללחם שלך לשבוע זה ולכן כשתאכל תאכל מצה, ועדיין יש לחלק וצ"ע].
 
ישיבת סוכה, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, ומברכין ע"ז ברכת המצוות.
וזה דוגמה ממש דומה לדברי הגר"א לכאו'.
אם זה דוגמא ממש לגר"א מה נשתנה שבסוכה מברכים על כל אכילה ואכילה ובמצה לא?
וכבר נתבאר שאם זה המהלך בגר"א יוצא שלעולם כל מצווה הוא מוכרח ואינו יכול להיות תלוי בקיום. אבל יש מצוות שלא צריך לפעול שום דבר שיהיה הדבר מקוים.
השאלה האם יש מצוות שכל תוכנם הוא רק כשמקיים. כמו שתאמר אם לא אכל אינו בכלל המצווה אבל גם לא ביטלה ואם אכל קיים המצווה.
 
ישיבת סוכה, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, ומברכין ע"ז ברכת המצוות.
וזה דוגמה ממש דומה לדברי הגר"א לכאו'.
[אלא ששם זה צורה של מעשה מסוים כלומר אם תאכל אז בסוכה, אבל גם במצה המצווה לקבוע את לחמו למצה, שבעת ימים מצות תאכלו,
ומזה נובע איסור חמץ לכאו' שצריך לקבוע את המצה ללחם שלך לשבוע זה ולכן כשתאכל תאכל מצה, ועדיין יש לחלק וצ"ע].
גם בסוכה יתכן לומר אותו דבר כמו במצה "אם אתה אוכל סעודת קבע אז תאכל בסוכה"
אולי גם אכילת ארעי זה דוגמא של מצוה קיומית,
 
אולי עוד דוגמא רחוקה (תרתי משמע) לדעת הרמב"ם שספק דאורייתא לקולא מה"ת (לפני שתיקנו חכמים להחמיר) אם הוא מחמיר ורוצה לקיים, הוא מקיים מצוה .
 
אבל כעת אני שם לב שאין זה נכון כי מהיכא תיתי להכניס את עצמו לאונס,
אבל לכאורה התשובה הוא פשוטה, כי אם התכלת אינה מעכבת זאת אומרת שזה עוד פרט בהמצוה או חלק בהמצוה ובוודאי שלאלו הסוברים שיש לנו כהיום תכלת או בקרוב בביאת משיחנו שלכולם יהיה תכלת בוודאי שיהיה חיוב לקיים את כל פרטי המצוה.
חיוב אולי???
ביטול עשה לא!!!
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון