מצוות התורה הם עניינים אנושיים, מוסריים, שכליים? (1 צופה)

[בד קודש]

בגלל שהיו מידי הרבה ציטוטים, הדברים יצאו לא ברורים...
אנסה לבאר זאת בקצרה.

מצוות התורה מחולקות לג' חלקים.
א. חוקים שאינם מובנים לנו - כפרה אדומה. אלו מצוות שיש להם הסבר אלוקי שאין לבני אנוש איך להבין ולתפוס את זה.

ב. חוקים עם הבנה - כל המצוות שנתגלו טעמן. מצוות שיש להן הסבר הגיוני אך אין מקור ההסבר בהגיון חומרי אלא אלא בהגיון אלוקי שלא ניתן להשגה. ולנו ניתן הסבר כביכול טבעי למצווה שהטבע שבו נקבע אחר שיש כזו מצווה.
(על אלו דיבר המהר"ל...)

ג. חוקים שכליים לחלוטים - כדיני ממונות ורציחה. שהם עניינם תיקון המדינות ולכן גם השכל האנושי מבין שצריך אותם. אבל מקורן בתורה הוא כי זה רצון ד' ולא כי השכל כך אומר.
(על אלו דיבר הגרש"ש...)

 

[ליחדא שמיה]

אני מבין לליבך, אבל עדיין לא הבנתי היאך נטלת לעצמך עטרה ועוז לדבר כנגד הראשונים שהבאתי לעיל.

התורה היא אמנם הבסיס לבריאת העולם כהאמור 'אסתכל באורייתא וברא עלמא', אבל אדרבה, בעצם היותינו כחלק מהמפה העולמית שנבראה ברצון הבורא, אזי נגיע לשכל וההיגיון שבמצוות התורה על אף ש'סיבת' המצוות היא לא בהכרח 'תכלית' המצווה, וכ"ש שאיננה חלק אינטגרלי מקיום המצוה עצמה, וכבר נודע בשערים הויכוח הגדול בין הגרש"ש לגרב"ד בנושא זה ועל כן מילתא דפשיטא היא שחוקי התורה אינם הוראות אלוקיות חיצוניות, אלא הדרך של המציאות [הגשמית והחומרית] לבטא את כוחותיה באופן שלם ואחדותי, על ידי יצירת גוף אנושי שלם, ושיתהווה ויקויים ה'צלם אלקים' הטבוע בהאדם [ואך בכוח זה נבוא להבנה כיצד אמרו נעשה קודם לנשמע וכיצד האבות קיימו התורה בלא ידיעת פרטיה וכו' וכו'].

לחץ כדי לכווץ...

לשונך בהודעה הקודמת היתה 'רוב מצוות התורה הם עניינים אנושיים, מוסריים, שכליים', משפט כזה מזעזע כל אחד, לא עיינתי בראשונים אך זה ברור שזה לא מה שהם התכוונו. [אגב, נקודה מעניינת שרוב הראשונים האלו היו לפני שנגלתה החכמה האלוקית, חכמת האמת].
את הקטע השני בהודעתך ניסיתי בכל כוחי להבין, אם הבנתי נכון אתה בסה"כ טוען שדיני התורה ניתנו לנו שנוכל לדון בהם בצורה לוגית, ושכלית, ואכן, עם זה אני מסכים, ומעולם לא היה לאף אחד צד אחר, אך מטרת הדינים האלו בשום אופן לא היתה מוסרית אנושית או שכלית.

 

[ליחדא שמיה]

שתי נקודות:
א. התורה האלוקית הזו מהמקום הכל כך גבוה שלה, ניתנה לאנשים במקום כל כך נמוך... ולכן מוכרח להיות שיש להם איזו צורה לקלוט אותה, וכשם שחידש הקב"ה את האופן שהתורה יכולה בכלל להתקיים אצל התחתונים, כך הסברא נותנת שתתחדש האפשרות להבין אותה בשכל.
ב. השכל הזה שאתה קצת מזלזל בו, הוא שכל אלוקי לגמרי, הוא לא שכל ארצי. השכל הוא לא גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף, והוא האפשרות שלנו להתקשר בעליונים. מה כל כך מופקע שאדם יבין את דברי התורה בשכל שלו?

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אך כמו שכתבתי בהודעתי הקודמת, מטרת התורה לא היתה אנושית או שכלית, אם כי היא ניתנה לדיון שכלי. ונתן לנו את תורתו.

בגמ' א"ר שמואל בר נחמני מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה שנאמר (שמות כד, יד) מי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראיה אליהם מתקיף לה רב אשי הא למה לי קרא סברא הוא דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא.

לחץ כדי לכווץ...

שוב, לא חלקתי על הנקודה שאפשר לדון את התורה בכלים אנושיים, אך לא זהו ענינה של התורה. התורה היא לא חוקה.

 

[ליחדא שמיה]

א. במהר"ל [באר הגולה באר השני פ"ו] מהמבו' ש'היא חכמתכם והיא בינתכם' [דברים ד, ו] דחוקי ומשפטי התורה הן שכליים, וראוי לנו לנסות להבינם ככל היותר בשכל וידוע קשקושי הרבים האומרים שיש את הטעם ה'שכלי' הנגלה ויש הנסתר, וזהו דבר זר ומבעית את הדעת ואכמ"ל כך שעצם הנושא האם יש ללמוד התורה בצורה שכלית איננו נתון לערעור כל שהוא.
ב. אנו יכולים להגיע לחקר ההלכה האמיתית אך בעצם היות שכלינו מושתת מהמקור האלוקי, ואיננו חלק מאיברי הגוף [עיין רמב"ן עה"פ ויפח באפו נשמת חיים]

לחץ כדי לכווץ...

מסכים.

ג. כפי שהדגשתי בהודעה בפתיחת האשכול, הרמב"ן הר"ן וסייעתם סברו שרוב מצוות התורה הם עניינים שכליים ומוסריים, ומלבד זאת יש מן המפרשים שירדו לעומקו של דין והוציאו דינים כפי איך שהיה נראה להם, ומשמע שאינו דבר אלוקי בעצמותו [רש"י בשבת קכח, ב; ורש"י בפסחים ד, א; רא"ש ב"מ צ, א; רא"ש בריש ב"ק; רמב"ם פ"ו מערכין הל"א והלאה; ר"ן נדרים כט, א; קצה"ח נב, א;]

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אבל אין קשר, התורה היא תורה אלוקית, מטרתה היא מטרה אלוקית. וכל מילות התורה הם שמותיו של הקב"ה, אך ניתנה לנו זכות להגות בתורה כפי הבנת שכלינו [אגב, זהו אחד העומקים בחסרון שנכרי יהגה בתורה, לפי שלו לא ניתנה התורה ואין לו את הכישורים להבין את דבר ה'].

ד. כל התמיהות דא"כ מה התחדש במתן תורה, למה משה היה צריך להעלות לשמיים בעבור זה, ובקיצור על מה כל הבלאגן הזה, התשובה לזה היא פשוטה בתכלית, שהרי המבנה הכללי של העולם נאצל מהתורה, ובסיס העולם ותבניתו וצורתו הושתתו על התורה, כך שאין כל סתירה בין זה שעושים בלאגן סביב הורדת התורה והתגלות שם הוויה של הי"ת בעולם שזהו נושא בפ"ע שאכמ"ל בעניינו לבין זה שחלק נרחב מדברי התורה הם דברים שמופשטים לנו שכלית

לחץ כדי לכווץ...

למה המבנה הכללי של העולם לא נאצל מחוקי חמורבי, או מהחוקה האמריקנית? הרי הם גם שכליים.

ה. הגר"ש שקאפ הלך בשיטה זו, ולכן ייסד שדיני הממונות הם תלויים בשכל וההיגיון גרידא [שער"י ה, א; ג, ג;] וזהו עניינו של 'ספייה' שגם קטן שאינו מצווה, עצם תוכן המצווה נתקיים גם בו ועוד ועוד עיין בהרחבה בהודעה כאן ומסתמא ישנם עוד שאיני יודע ו. גם לולי התורה מבואר שהיו נורמות אנושיות המחוייבות עפ"י השכל ואילו כל מהות המשפט והחוקה התורני הם סיבות ועניינים מהותיים שאין לנו חלק והבנה בהם, אזי לא היה מקום לדמותם [עירובין ק, ב; יומא סז, ב;].

לחץ כדי לכווץ...

ולמה שאר האיסורים לא תלויים בשכל והיגיון גרידא? למה בשר בחלב ועבודה זרה לא תלויים בשכל? הלא כל עניני התורה הם שכליים ואנושיים. [או כלך לך לדרך זו, מדוע בכלל ניתנו החוקים המוזרים של נגעים, והטקס ההזוי של שיסוף גרונות הבהמות במקדש (ואל תצטט לי את המו"נ הידוע), הלא רוב עניני התורה הם ענינים אנושיים].

 

[חפץ בחיים]

ב. חוקים עם הבנה - כל המצוות שנתגלו טעמן. מצוות שיש להן הסבר הגיוני אך אין מקור ההסבר בהגיון חומרי אלא אלא בהגיון אלוקי שלא ניתן להשגה

לחץ כדי לכווץ...

יותר מסתבר שמה שהם לא מובנים הוא מחמת שחסר לנו הרבה מידע קונקרטי על צורת העולם שאם היינו יודעים אותו היינו מבינים את הכל גם בשכל האנושי הפשוט שלנו, אלאשבדיני ממונות יש מספיק מידע בשביל לאפשר לנו לחשוב שאנחנו מבינים ואילו בשאר החוקים חסר לנו מידע
אולי לזה התכונת..