סוכות, שמח"ת ושמ"ע מצות סוכה איש וביתו (1 צופה)

[נדיב לב]

כתב הרמ"א סימן תרלט ס"ב וז"ל: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, י"א וכו' ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור עיי"ש.
ובדברי הרמ"א מבואר דפטור זה אינו מדין מצטער אלא תשבו כעין תדרו (אמנם הגר"א והמג"א פליגי וס"ל דהוא משום מצטער).

וצ"ב דהא קיי"ל (ריש סימן תרל"ד) דסוכה זע"ז כשירה. וכתב התרומת הדשן שיכול לישון בכפיפה ולא נחשב למצטער והביאו הרמ"א סימן תר"מ ס"ד.
ולדברי הרמ"א הלא סוכה מצוות איש וביתו, וזה ברור שליתא מקום לשניהם בזע"ז, וממילא מה הטעם דלא נחשב לסוכה פסולה. (ואה"נ סוכה זע"ז דווקא ברווק וכיו"ב). וראה בשו"ע הרב סימן תר"מ ס"ו שכתב שסוכה שאינה ראויה לטיול אף שראויה לשינה ואכילה פסולה לדעת הרמ"א.

אמנם י"ל ככל והסוכה ראויה לאדם אחר, ממילא נחשבת בעצמותה כדירה ולכן אף במקרה שהבעלים עצמו לא יכול לישון הרי היא כשרה. וכך כתבו כמה מהאחרונים. ולפי זה יש ליישב משה"ק. כמו כן מצינו בסימן תר"מ ס"ד ובמ"ב שם ס"ק כ' פלוגתת אחרונים בסוכה שפסולה לשינה בגלל ריח וכו' אף שעשה כן מעיקרא, אם פסולה גם לאכילה. ודעת כמה אחרונים שבדיעבד יד"ח עכ"פ חובת אכילה. כלומר, גריעותת הסוכה לגבי שינה לא פוסלת לגבי אכילה וכיו"ב ובהכרח דדי בכך שהסוכה ראויה לתשמיש עיקרי כדי שתיחשב דירה. ויל"ע.