שיר מקדש הלב ושערי תורה

[בן פטורא]

לו משכן בניתי קלעים ויריעות עיזים
אשמור מעשי עד יעלה ענן ונסעו מאווים
אוחז הייתי בכל עוז במפתחות היכל בל יטמאוהו זרים
שוער הייתי ומשורר ואעלה עולות ושלמים
ובנגינה אסיך נסכי פה ולב שווים

אך עתה מקדש הוכן ומזבח אבנים
קדשה לשעתה ותשכון לעולמים
לא נסתלקה שכינה אף לעת ישום ויחרשוהו ערלים
תחזה בעיניה צלם ותשמע שאגת צוררים

ויצרי לא נח
גוש עפר וכסיל
ויעש מצודים אש עפר ומים ורוח שונה לפרקים וצלם מעונה אכול ספיקות והרהורים

תורה שלמדתי באף היי לי את שומר הסף
הוא מאש ואנכי בשר ודם
ואף אותם לך ניסכתי וקולי לא נדם
אף בעת הכני חולי