• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,020
נקודות
885
בפסחים (ב, א) תנן, כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ. ופירש רש"י, אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק, למה הוצרכו לבודקן, ומפרש, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו, ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו, וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין.

ולכאורה קשה איך המשנה מקשה על הכלל של כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ממרתף, והרי מיניה וביה חזינן במתני' שצריך לבדוק רק שתי שורות, אלמא שמקום שאין מכניסים אין צריך בדיקה, ולכן יותר משתי שורות לא.

ובפשטות צ"ל שזה דרגות, דהיינו שיותר משתי שורות זה ודאי [או כמעט ודאי] שלא נכנס, ומשא"כ במקום שאין מכניסין כולל כל מקום שמסתמא לא נכנס, וכשהמשנה אמרה כל מקום "שמכניסים" ולא כל מקום "שאין בו", מתעוררת הקושייא מדוע בכלל במרתף צריך לבדוק. וראיתי מובא מהגרי"י פוזן זללה"ה שמקום שאין מכניסים בו חמץ זה גם מקום שאפילו אם ימצאו בו חמץ לא יהיה זה תימה איך הגיע לשם, אלא שבסתמא אין בו חמץ. [ומחלוקת ב"ש וב"ה מה הם שתי שורות במרתף, לכאורה אינה סותרת למה שנכתב].​
 
 
ראה בהגר"ז (סי' תל"ג סי"ב) שכתב לפרש הא דמבואר במתני' דמרתף של יין חייב בבדיקה, אין חיוב זה מה"ת אלא תקנת חכמים שהצריכוהו לבדוק בכל המקומות שיש לחוש ולהסתפק שמא הכניס שם חמץ באקראי עיי"ש. ולדבריו יש חילוק בין הרישא דמיירי בחובת בדיקה מה"ת, ובין שתי שורות במרתף דחיובו מדרבנן.

[ולפ"ד אפשר ליישב מש"כ הפר"ח (סי' תל"א סק"א ד"ה ומאחר שנתברר) הטעם שחייב בבדיקת חמץ, אף אם אין לו חמץ ידוע, ותו"ד: "לא מיבעי לשי' דספ"ד לחומרא דהוי ד"ת אלא אפי' מאן דפליג עליה וס"ל דספ"ד לחומרא הוי מדרבנן דכל ספיקא רחמנא שריא, מודה הכא דהך ספיקא עדיף משאר ספיקות כיון שהם מקומות שרגילים להכניס בהם חמץ כל השנה הוי ספק הרגיל וקרוב לודאי דאיכא חמץ ובעי לבדוק כל אותן מקומות עיי"ש. ולענ"ד צ"ע דהתינח במקומות שרגיל להכניס בהם חמץ כל השנה, אולם במקומות שאין רגילים להכניס כל השנה וכגון מרתף השנוי במתני' א"כ מיהת"י דיצטרך לבדוק מה"ת. ובאמת בפנ"י ריש המסכת העיר מ"ט חוששים למציאת חמץ שם, דהא רק חשש בעלמא, דלפעמים השמש נכנס ופתו בידו ואין זה אלא מיעוט ואפילו אם נחשב למיעוט המצוי אפ"ה לא אשכחן בשום דוכתא דחיישינן למיעוט המצוי מדאורייתא עיי"ש ולד' הגר"ז ניחא. וראה כאן אות ד'].
 
ראה בהגר"ז (סי' תל"ג סי"ב) שכתב לפרש הא דמבואר במתני' דמרתף של יין חייב בבדיקה, אין חיוב זה מה"ת אלא תקנת חכמים שהצריכוהו לבדוק בכל המקומות שיש לחוש ולהסתפק שמא הכניס שם חמץ באקראי עיי"ש. ולדבריו יש חילוק בין הרישא דמיירי בחובת בדיקה מה"ת, ובין שתי שורות במרתף דחיובו מדרבנן.

[ולפ"ד אפשר ליישב מש"כ הפר"ח (סי' תל"א סק"א ד"ה ומאחר שנתברר) הטעם שחייב בבדיקת חמץ, אף אם אין לו חמץ ידוע, ותו"ד: "לא מיבעי לשי' דספ"ד לחומרא דהוי ד"ת אלא אפי' מאן דפליג עליה וס"ל דספ"ד לחומרא הוי מדרבנן דכל ספיקא רחמנא שריא, מודה הכא דהך ספיקא עדיף משאר ספיקות כיון שהם מקומות שרגילים להכניס בהם חמץ כל השנה הוי ספק הרגיל וקרוב לודאי דאיכא חמץ ובעי לבדוק כל אותן מקומות עיי"ש. ולענ"ד צ"ע דהתינח במקומות שרגיל להכניס בהם חמץ כל השנה, אולם במקומות שאין רגילים להכניס כל השנה וכגון מרתף השנוי במתני' א"כ מיהת"י דיצטרך לבדוק מה"ת. ובאמת בפנ"י ריש המסכת העיר מ"ט חוששים למציאת חמץ שם, דהא רק חשש בעלמא, דלפעמים השמש נכנס ופתו בידו ואין זה אלא מיעוט ואפילו אם נחשב למיעוט המצוי אפ"ה לא אשכחן בשום דוכתא דחיישינן למיעוט המצוי מדאורייתא עיי"ש ולד' הגר"ז ניחא. וראה כאן אות ד'].
יישר כח עצום!
וראיתי דבריו בדרשו.
 
אמנם בגמ' בדף ח: [ובתוי"ט] נראה ששאלת המשנה היא שכיון שמבואר בברייתא שם (ע"א) שכל מקום שאין מכניסין בו חמץ כולל אוצרות יין ושמן, א"כ מדוע אמרו שתי שורות במרתף, [וכנראה שזה כעין חסורי מחסרא, והיה מבואר בלימוד המשנה לתלמידים שמקום שמכניסין בו חמץ כולל אוצרות יין ושמן]. ולפי זה קושיית המשנה היא סתירה בין דין מרתף לדין מרתף, ולא מדוע צריך לבדוק במרתף שמסתבר שאין מכניסים שם חמץ. ועל זה תירצה המשנה שיש ב' סוגי מרתפים, וכאן מדובר במסתפק ממנו.​
 
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון