משה רבינו לא חשב על כזו עצה פשוטה? (1 צופה)

[יש קונה עולמו]

מה ההו"א שמשה רבינו לא חשב על כזו עצה פשוטה שרי אלפים וכו'

ויתכן שזה כעין אין חבוש מתיר עצמו אבל רש"י סנה' צה. פי' לענין כוונת תפילה, ויתכן שכאן אהבה קלקלה את השורה.

ומענין לענין האם אכן היתה זו עצה טובה למפרע?

 

[עוזי ומגני]

ויתכן שזה כעין אין חבוש מתיר עצמו אבל רש"י סנה' צה. פי' לענין כוונת תפילה, ויתכן שכאן אהבה קלקלה את השורה.

ומענין לענין האם אכן היתה זו עצה טובה למפרע?

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי שמרע"ה דרש מעמ"י תורה מתוך הדחק
אבל הקב"ה הסכים עם יתרו משום שכלל ישראל לא היו בדרגא זו

 

[יש קונה עולמו]

שמעתי שמרע"ה דרש מעמ"י תורה מתוך הדחק

לחץ כדי לכווץ...

יש ענין בדווקא להצטער? וידוע ממהרי"ל בסופו על
ר"ת שהיה שם לפניו תל זהובים כדי שתתרווח דעתו ויש עוד הרבה מה לפלפל בראיות לכאן ולכאן.
אכן, בפשט לא היה בגדר לימוד (שזה התקיים בצורה אחרת כעי' נד: וכו')
אלא פסקי דין שכידוע מסי' מז בלי טעם מותר לפסוק גם לפני ברכות התורה.

אבל הקב"ה הסכים עם יתרו משום שכלל ישראל לא היו בדרגא זו

לחץ כדי לכווץ...

ק"ק שמש"ר שחי אותם ולב יודע כו' (שהמלך ליבם של ישראל ומש"ר בגדר מלך בזבחים קא.). ויודע צדיק נפש וכו' (יחסית כלפיו וגם כמליצה הנפוצה בספרי הקודש) לא העריך נכון - ויתרו כן.

 

[פנחס ע]

ייתכן ורצה יותר לקרבם למוסר התורה, שיקבלו ממי שקיבל ישר מהגבורה

 

[יש קונה עולמו]

ייתכן ורצה יותר לקרבם למוסר התורה, שיקבלו ממי שקיבל ישר מהגבורה

לחץ כדי לכווץ...

ומה הקמ"ל?

ועוד שהרי זה התקיים בסדר הלימוד המתואר בעירובין שציינתי לעיל.
ועוד שנראה מקופיא שזה היה בגדר בירור ולא לימוד.

 

[אברך מישיבת מיר]

בחומש דברים מבואר דמשה בא בטענה לעם ישראל שהיו צריכים לומר שרוצים ללמוד ממנו דווקא

 

[פנחס ע]

ומה הקמ"ל?

ועוד שהרי זה התקיים בסדר הלימוד המתואר בעירובין שציינתי לעיל.
ועוד שנראה מקופיא שזה היה בגדר בירור ולא לימוד.

לחץ כדי לכווץ...

חדא מיתרצא בחבירתה
כיון שהיה זה בירור ולא לימוד, לכן אינו כלול באמור בעירובין.
והיה ענין שיראו כיצד בכל מקרה בעולם המעשה מתאים מה שניתן, והוא היה הכי קרוב לשמיעה מהשי"ת בעצמו.

 

[יש קונה עולמו]

והיה ענין שיראו כיצד בכל מקרה בעולם המעשה מתאים מה שניתן, והוא היה הכי קרוב לשמיעה מהשי"ת בעצמו.

לחץ כדי לכווץ...

ולפ"ז בא יתרו ואמר שנבול תיבול יגרום קלקול לגמרי, ולא כדאי המאמץ החשוב בהתחלה.
ודומיא ד"רוצה אדם בקב עידית, משני קבין זיבורית" (ב"ב פ"ז מ"ד וברע"ב שם).
וראה ברמ"א (סי' תרל ס"ה) שעדיף ג' מחיצות שלימות, מד' שלא.
ולכן ביומא פה: ומגילה ז. טבא חדא פלפלתא, ממלא צני קרי.
ולכן טוב יום בחצריך וכו' (וראה שבת ל. מכות י.).
ולכן בשבת כג. העדיפו שמן זית דצליל נהוריה משמן שומשמין דמשיך.
ולכן ביבמות לט. אמרי' שעדיף מעשה מצוה קטן מיד מאשר להמתין לגדול אח"כ (וע"ע תוס' ב"ב ה: על פדיון הבן ובקוב"ש שם).
וזה (מנחות קי. וריש או"ח) טוב מעט בכוונה מהרבות וכו'. ויש עוד.
ואגב מכאן יהיה המקור "מנא הא מילתא דאמרי אינשי (קמא צב.) לטוב ציפור אחת ביד מב' על העץ