והשישי

הלכות כבוד ועונג שבת קודש

א. מצות עשה שנרמזה בתורה ונתפרשה בדברי קבלה למנוע מלהתעסק בשבת בעניני משא ומתן ואף למנוע הדיבור על דברים האסורים לעשותם בשבת.
ב. דברים של מה בכך כגון סיפור מלאכות ומו''מ שכבר היה מותר לספרם בשבת ויש מחמירים למנוע הדיבור לגמרי ואומרים בקושי התירו לומר שלום בשבת.
ג. מצוה כנ''ל לענג השבת במאכלים חשובים ואמרו חכמים שדרך קיום מצות זכירת יום השבת כראוי הוא בהזכרתו בכניסתו וביציאתו על היין ולשתות ביום.
ד. מצוה כנ''ל לכבד השבת במלבושים נאים ופ' חכמים שאם גם בחול יש לו מלבושים נאים או שאין ידו משגת לפחות יעשה שינוי מועט בבגדיו לכבוד שבת.
ה. פ' חכמים שמצוה לכבד השבת בהליכה בנחת בפסיעות מעודנות, ושכר השומר שבת ומכבדו ומענגו כראוי מפורש הוא בדברי קבלה ''אז תתענג על ה' וגו'.
 
ויצא הרביעי

הלכות נישואין:

א. מצות עשה מן התורה ליקח אשה כדי לפרות ולרבות בלידת בן ובת לפחות ואסור מן התורה לבעול נשים בקביעות בדרך זנות אלא חייב ליחד לו ע''י קידושין.
קידושין אינו מן התורה למסקנת ההלכה כחכמים אלא מותר בפילגש אמנם ודאי מדברי סופרים צריך שיהיה לפחות גם אשה ע''י קידושין.
ב. מצות עשה מדברי סופרים ליקח אשה בחופה להוסיף קביעות ואסור מדברי סופרים לבעול את אשתו בלא חופה ונוהגים לכתוב לה כתובה ולקראה בחופה.
ג. מצות עשה מדברי סופרים לברך על הקידושין ברכה מיוחדת ועל הנישואין ברכה מיוחדת וראוי לברך בבית חתנים שבע ברכות מהם קצרות ומהם ארוכות.
ד. מצות עשה מדברי סופרים שהחתן השמח את אשתו כל שבעה בדברים המשמחים אותה ואסור לצאת במלאכתו ולבטל משמחתה ומצוה לקרוביו לשמחם.
ה. מצות עשה מדברי סופרים לזכור את ירושלים בזמן השמחה וליתן אפר בראש חתנים במקום תפילין ולחסר מנה ממנות השמחה ותכשיט מתכשיטי הכלה.
דין זה האחרון הוא לאו דוקא בכלה אלא בכל אשה שלובשת ריבוי תכשיטים, ובשבת ויו''ט אין למנוע דבר אבל בחוה''מ יש למנוע כמו בחול.
 
והשביעי חביב

הלכות קריאת שמע

א. מצות עשה של תורה לקרוא בכונה בשכבו ובקומו פסוק ''שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'', ודוקא אם שוכב וקם בזמן שהוא בגבול נורמה כללית אף מועטת.
ב. ומדברי סופרים לקרוא לפניו עשרת הדברות (ופסוקי קיבוץ גלויות מיחזקאל), ולהמשיך הפרשה עד ובשעריך, ופרשת והיה אם שמוע עד על הארץ, ופרשת ויאמר עד אני ה' אלהיכם (השני), ולברך לפני המקראות ברכת מאורות וברכת תורה, ולאחרי המקראות ברכת גאולה ולהזכיר בה גאולה מכל הארצות.
ג. בערב יש להוסיף קודם ברכת מאורות ברכה על התפשטות תאורת החשמל המאירה את הלילה כיום ומבריחה את המזיקים לעשות שלום בעולם.
ד. מצות עשה של תורה להזכיר יציאת מצרים פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה, ונשים חיבות במצוה זו, ועל פי דברי קבלה להזכיר גם היציאה מכל הארצות.
 
כמדומה שאותיות א וג אינם חיוב
אות א בנוי על הגמ' של ''לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו''
אות ג לא כתבתי שהיא חיוב אלא שכך יש לעשות וכמו שאמרו בגמ' שהרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה יתעטף בציצית ויניח תפילין ויתפלל
 
ג. בערב יש להוסיף קודם ברכת מאורות ברכה על התפשטות תאורת החשמל המאירה את הלילה כיום ומבריחה את המזיקים לעשות שלום בעולם.
סברא שלי שיש לתקן ע''ז ברכה לרוב חשיבות הדבר
וצ"ע מה יברך על הפרת ברית ככת' עוד כל ימי הארץ וגו' ונאמר ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ ההפכים אור לחשך וכו' וחותם ככתוב והיה לעת ערב יהיה אור נונא' ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה וְהָיָ֤ה אֽוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֨רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹֽא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר
וְזָרַ֤ח בַּחֹ֨שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצׇּהֳרָֽיִם׃
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה נֹתֵ֥ן שֶׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם חֻקֹּ֛ת יָרֵ֥חַ וְכוֹכָבִ֖ים לְא֣וֹר לָ֑יְלָה רֹגַ֤ע הַיָּם֙ וַיֶּהֱמ֣וּ גַלָּ֔יו יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ אם ימושו החקים האלה.
לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ
כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי
וָ֭אֹמַר אַךְ־חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי׃ גַּם־חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא־יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה׃


לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃

בא"י
 
הלכות ציצית

א. מצות עשה של תורה לקשור סמוך לארבע כנפות הבגד חוטים ממין הבגד ארבעה לבנים וארבעה צבועים בצבע תכלת מחלזון (פורפורא) ולקשרם ולכרכם.
ב. מדברי סופרים לכתחילה יש לכרוך שליש ולהשאיר חוטים ישרים שני שליש ושיעור כל החוטים לכתחילה הוא ארבעה גודלין (כ8 מ''מ) ובנפסק סגי בעניבה.
ג. זמן ציצית בין ביום בין בלילה ונשים חיבות במצוה זו, צריך לטוות החוטים לשם מצוה, ולצבעם לשם מצוה ובטבילה הראשונה של יורת הצבע שיקלט כולו.
ד. עיקר המצוה שיהיה הבגד וציציותיו גלוים לכל, שיהיה ניכר שלבוש בחותם המלך, ויראה הציציות ויזכור כל מצוות ה' ובפרט בתכלת שהוא מראה כבוד ה'.
ה. מברך על העיטוף כשלובשו וכל פעם שפושטו ומסיח דעתו, ואם לובש בגד מצויץ של חברו לא יברך אלא אם יודע שנותנו לו במתנה על מנת להחזיר.
 
הלכות תפילין

מצות עשה של תורה לכתוב ארבעת פרשיות ''קדש לי כל בכור'' ''והיה כי יביאך'' (הסמוכה לקדש) וב' פרשיות של ק''ש על עורות בהמה וחיה הטהורים. ולהכניסם בבתים מרובעים, בית אחד מחולק לארבע חלקים מחוברים מסביבם, ובית שני לא מחולק, עם מושב סוגר. ולכרוך הפרשיות בשערותיהם, ולהכניסם בבתים, ולתפרם בגידיהם, ולקשור אותם לראש וליד ברצועות שחורות שלהם, בראש ע''י קשר בצורת דל''ת, וביד ע''י קשר בצורת יו''ד, ויהיה על הבית של ראש מבחוץ צורת אות שי''ן, ויניח השל יד על הבשר התפוח בגובה של יד, והשל ראש על המקום הרופס (לתינוק) בגובה שבראש, ושלא יסיח דעתו מהם, ולכן מצוה מדברי סופרים למשמש בהם בכל שעה שנזכר בהם, ויברך כשמניחם ברכה אחת לשתיהם, ובכל פעם שחלצם והסיח דעת, וראוי לברך על כל משמוש.​
 
ב. מדברי סופרים לכתחילה יש לכרוך שליש ולהשאיר חוטים ישרים שני שליש ושיעור כל החוטים לכתחילה הוא ארבעה גודלין (כ8 מ''מ) ובנפסק סגי בעניבה.
ג. זמן ציצית בין ביום בין בלילה ונשים חיבות במצווה זו
ד. עיקר המצוה שיהיה הבגד גלוי
מדברי סופרים דוקא או הכוונה שאיני ד"ת
הבגד גם יש ענין שיהיה גלוי?
אשה חייבת?
 
התכוונתי לשאול האם המצווה תלויה במה שגורמים להחטיא
כך כתוב בתורה למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה' אלהיכם
ובב''מ קטו מבואר שבמקרה שמפורש הטעם בפסוק למאי דסתם לן תנא כר' יהודה דרשי' טעמא דקרא
בז עממין לכאורה ודאי שלא תלוי וכמו אצל הגבעונים
מבואר בירושלמי שיהושע שלח ג פרוזדגמאות הרוצה להשלים ישלים לפנות לפנות לעשות מלחמה יעשה מלחמה
הגבעונים הבעיה איתם היתה שנזכרו מאוחר מדאי ולא היה ליבם שלם להשלים ולכן היוו מכשול עד שדוד גזר עליהם
 
מדברי סופרים דוקא או הכוונה שאינו ד"ת
מה בין זה לזה
הבגד גם יש ענין שיהיה גלוי?
לדעתי כן כך יותר בולטים ומשמעותיים החוטים על ד הכנפות
כן
פטורה מבוסס על פטור לילה שמבוסס על שהוא לא זמן ראיה כמבואר במנחות מג כמדומה
בזמננו שלילה הוא זמן ראיה ע''י החשמל ממילא לילה חיב ממילא אשה חיבת שאינו זמן גרמא
ובהדיא שם בסוגיא שלמ''ד שלילה זמן ציצית אשה חיבת ורב יהודה רמא תכלתא לאינשי ביתיה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓