בפרשתינו פ"א פסוק ו', ויאמר אלקים יהי רקיע וגו', מסביר רש"י:
הרי רש"י בעצמו מפרש לעיל (פסוק א', ד"ה בראשית ברא), וז"ל (בדילוג מה ששייך לענינינו):
וכלשון רש"י שם:
ותמוה, מהיכן ברור לרש"י כ"כ שהשמים נבראו ביום הראשון?"יְהִי רָקִיעַ" - יתחזק הרקיע, שאע"פ שנבראו שמים ביום הראשון עדיין לחים היו ...
הרי רש"י בעצמו מפרש לעיל (פסוק א', ד"ה בראשית ברא), וז"ל (בדילוג מה ששייך לענינינו):
והכוונה במה שכתבה התורה "בראשית ברא ... את השמים",הכוונה שבתחילה כשברא הקב"ה את השמים והארץ, היתה הארץ תהו ובהו, ולא שהכוונה שהם נבראו בתחילה,ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה, לומר שֶאֵלו קדמו ... אף כאן אתה אומר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וגו', כמו: "בְּרֵאשִׁית ברוא"...
וכלשון רש"י שם:
וא"כ, תמוה, מהיכן נתברר לנו מתי נבראו השמים? אולי נבראו ביום השני ולא ביום הראשון?ואם תאמר: להורות בא שאלו תחילה נבראו, ופירושו: בראשית הכל ברא אלו, ... אם כן תמה על עצמך, שהרי המים קדמו, שהרי כתיב: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", ועדיין לא גילה המקרא בריית המים מתי היתה. ... על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום.
