נראה לפשוט

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
787
תודות
2,234
נקודות
306
כידוע לבאר שיסוד המצווה דאכילה בסוכה הינו להעמיד את הסוכה כמקום הדיורין העיקרי ולא מצוות אכילה, ואכמ"ל. ולפי"ז רגילים לבאר דברי הגר"א גבי מצוות אכילת מצה כל שבעה, שהיינו להעמיד את המצה כהפת דהאכילה [עי' בחוט שני שכ"כ].

והנה רבינו הגר"ד מילר שליט"א רגיל להביא את דברי רבו ר' מענדל אטיק זצ"ל לגבי כזית ראשון דליל ט"ו בסוכות דעניינו שזו האכילה הראשונית בסוכה וזו מעמידה את הסוכה כבית דיורין, ואח"כ בשאר הימים זה כבר עומד מצ"ע כבית הדיורין מכח האכילה קמייתא, ולהכי לילה הראשון חובה שאר ימים רשות.

[והראוני שעיקר היסוד כתב ג"כ ר' ליב מינצברג זצ"ל בספרו בן מלך בסגנון דידיה.]

ויש לתמוה טובא, דלפי"ז מי שלא אכל לילה הראשון יהא חייב מדאורייתא לאכול בלילה השני, ולא שמענו כן. [ומה סברא יש לומר דכ"ז אינו אלא בליל ט"ו משא"כ אח"כ.]
 
עי' היטב בדברי רבינו הגר''ל זצ''ל שהקשה כן בסוגרים ועי''ש מה שתי' עצם המציאות שכן נקבע בכלל ישראל הוא כולל גם אותו אע''פ שנאנס ועי''ש עוד
 
ויש לתמוה טובא, דלפי"ז מי שלא אכל לילה הראשון יהא חייב מדאורייתא לאכול בלילה השני, ולא שמענו כן.
עי"ל דאם אכל בסוכה אחת יקיים שוב המצווה בסוכה אחרת ?!
אלא ודאי שלילה ראשון זה הזמן שקבעה התורה שיקבע בעצמו אכילה בסוכה ולא שקובע משהו בסוכה וזה מובן שרק בלילה ראשון.
 
כידוע לבאר שיסוד המצווה דאכילה בסוכה הינו להעמיד את הסוכה כמקום הדיורין העיקרי ולא מצוות אכילה, ואכמ"ל. ולפי"ז רגילים לבאר דברי הגר"א גבי מצוות אכילת מצה כל שבעה, שהיינו להעמיד את המצה כהפת דהאכילה [עי' בחוט שני שכ"כ].

והנה רבינו הגר"ד מילר שליט"א רגיל להביא את דברי רבו ר' מענדל אטיק זצ"ל לגבי כזית ראשון דליל ט"ו בסוכות דעניינו שזו האכילה הראשונית בסוכה וזו מעמידה את הסוכה כבית דיורין, ואח"כ בשאר הימים זה כבר עומד מצ"ע כבית הדיורין מכח האכילה קמייתא, ולהכי לילה הראשון חובה שאר ימים רשות.

[והראוני שעיקר היסוד כתב ג"כ ר' ליב מינצברג זצ"ל בספרו בן מלך בסגנון דידיה.]

ויש לתמוה טובא, דלפי"ז מי שלא אכל לילה הראשון יהא חייב מדאורייתא לאכול בלילה השני, ולא שמענו כן. [ומה סברא יש לומר דכ"ז אינו אלא בליל ט"ו משא"כ אח"כ.]
כבר מצינו שנחלקו כמדו' כעניין זה באם לא אמר הלל שלם ביו"ט ראשון של פסח האם יאמר הלל שלם ביום השני, ויש לחלק.
 
עי"ל דאם אכל בסוכה אחת יקיים שוב המצווה בסוכה אחרת ?!
אלא ודאי שלילה ראשון זה הזמן שקבעה התורה שיקבע בעצמו אכילה בסוכה ולא שקובע משהו בסוכה וזה מובן שרק בלילה ראשון.
ובלילה הראשון ג"כ יאכל בשני סוכות??? הגע עצמך.
וברור שהענין הוא שלא שקובע את דיוריו בסוכה פלונית אלא בהמושג סוכה. כנלפענ"ד.
כבר מצינו שנחלקו כמדו' כעניין זה באם לא אמר הלל שלם ביו"ט ראשון של פסח האם יאמר הלל שלם ביום השני, ויש לחלק.
יוכל נא לבאר לן מעכ"ת מה הצישטול???
שם הענין הוא עפי"מ שכתוב בגמ' שמה שלא גומרים את ההלל משום שאין חלוקים בקרבנותיהם וא"כ י"ל שזה מחייב א' להלל שלם, ומי שלא אמר ביום א' יאמר ביום ב' [כהוראת הגר"ח], משא"כ הכא זה ענין לקביעת התורת דיורין. ודו"ק.
 
יוכל נא לבאר לן מעכ"ת מה הצישטול???
שם הענין הוא עפי"מ שכתוב בגמ' שמה שלא גומרים את ההלל משום שאין חלוקים בקרבנותיהם וא"כ י"ל שזה מחייב א' להלל שלם, ומי שלא אמר ביום א' יאמר ביום ב' [כהוראת הגר"ח], משא"כ הכא זה ענין לקביעת התורת דיורין. ודו"ק.
כשם שלגבי הלל יש מחייב א' של הלל שלם, כך לגבי סוכה יש מחייב א' של 'קביעת תורת דיורין'
[זהו ביאור הצישטו"ל, ואם כי כתבתי שיש לחלק, מחוורתא כדשניין מעיקרא]
 
נערך לאחרונה:
כשם שלגבי הלל יש מחייב א' של הלל שלם, כך לגבי סוכה יש מחייב א' של 'קביעת תורת דיורי
לא הבנתי מה ה קשור אחד לשני??
כמו שיש חיוב לקרוא מגילה בבוקר בפורים כך גם יש חיוב לשתות ד' כוסות בליל הסדר...
נכון כאן יש מייב וכאן גם יש מחייב, אבל מה הצישטו"ל???
במחכ"ת.
 
לא הבנתי מה ה קשור אחד לשני??
כמו שיש חיוב לקרוא מגילה בבוקר בפורים כך גם יש חיוב לשתות ד' כוסות בליל הסדר...
נכון כאן יש מייב וכאן גם יש מחייב, אבל מה הצישטו"ל???
למה לא תבין? חג הפסח מחייב לומר הלל שלם, אלא שכיון שאינו חלוק בקרבנותיו וכל שבעת הימים נמשכים אחר היום הראשון שבו יצאו ממצרים, ההלל שביום הראשון נמשך על כל שבעת הימים [משא"כ בסוכות שכל יום הוא כחג בפ"ע], וע"כ דעת הגר"ח שאם לא אמר הלל ביום הראשון יש לו לומר ביום השני,

ולפי דעה זו י"ל דה"ה לגבי קביעת דיורין בחג הסוכות, אע"ג שכל יום חלוק לעצמו, מ"מ הואיל וקביעת הדיורין שבליל יו"ט הראשון נמשכת על כל שבעת הימים, כל שלא קבע דיורין בליל ט"ו, יש לו לקבוע דיורין ביום ט"ו וכך בימים שלאחריו, שכן חובה זו אינה ביסודה מדין ליל יו"ט הראשון, אלא מדין תשבו כעין תדורו שהוא בכל ימות החג, ולא נקבעה בליל יו"ט הראשון אלא כדי שיקבע דיוריו בסוכה בכניסת החג,
אך כשם שההלל בפסח עיקר חיובו הוא ביום הראשון שבו יצאו ממצרים ומ"מ אם לא אמר ביום הראשון י"ל שצריך לומר ביום בשני, כך גם בדין קביעת דיורין בחג הסוכות אע"ג שעיקר חיובו הוא ביו"ט ראשון מ"מ אם לא קבע בו את דיוריו י"ל שצריך לקבוע בו את דיוריו ביום השני, ודו"ק היטב!!
 
למה לא תבין? חג הפסח מחייב לומר הלל שלם, אלא שכיון שאינו חלוק בקרבנותיו וכל שבעת הימים נמשכים אחר היום הראשון שבו יצאו ממצרים, ההלל שביום הראשון נמשך על כל שבעת הימים [משא"כ בסוכות שכל יום הוא כחג בפ"ע], וע"כ דעת הגר"ח שאם לא אמר הלל ביום הראשון יש לו לומר ביום השני,

ולפי דעה זו י"ל דה"ה לגבי קביעת דיורין בחג הסוכות, אע"ג שכל יום חלוק לעצמו, מ"מ הואיל וקביעת הדיורין שבליל יו"ט הראשון נמשכת על כל שבעת הימים, כל שלא קבע דיורין בליל ט"ו, יש לו לקבוע דיורין ביום ט"ו וכך בימים שלאחריו, שכן חובה זו אינה ביסודה מדין ליל יו"ט הראשון, אלא מדין תשבו כעין תדורו שהוא בכל ימות החג, ולא נקבעה בליל יו"ט הראשון אלא כדי שיקבע דיוריו בסוכה בכניסת החג,
אך כשם שההלל בפסח עיקר חיובו הוא ביום הראשון שבו יצאו ממצרים ומ"מ אם לא אמר ביום הראשון י"ל שצריך לומר ביום בשני, כך גם בדין קביעת דיורין בחג הסוכות אע"ג שעיקר חיובו הוא ביו"ט ראשון מ"מ אם לא קבע בו את דיוריו י"ל שצריך לקבוע בו את דיוריו ביום השני, ודו"ק היטב!!
יותר מדוייק: אם בחג הפסח, שעיקר המחייב של ההלל הוא ביו"ט הראשון שיצאו בו ממצרים, מ"מ אומר הלל ביום השני אם לא אמר ביום הראשון (לדעת הגר"ח)

על אחת כו"כ בדין קביעת דיורין של חג הסוכות, שכל עיקר המחייב בליל יו"ט הראשון אינו אלא מצד כניסת החג [ולא מצד עיקרו של יום, כמו בפסח], שאם לא קבע דיורין ביו"ט ראשון יש לקבוע ביום השני
 
ויש לתמוה טובא, דלפי"ז מי שלא אכל לילה הראשון יהא חייב מדאורייתא לאכול בלילה השני, ולא שמענו כן.
אפשר להקשות גם בצורה שכל אחד שאכל מחוץ לסוכה יחוייב באכילה חדשה שהרי ביטל את הקביעות שלו
 
אפשר להקשות גם בצורה שכל אחד שאכל מחוץ לסוכה יחוייב באכילה חדשה שהרי ביטל את הקביעות שלו
כל שעשה כתורה ואכל כזית בסוכה בליל יו"ט ראשון, הרי שע"י קיום המצוה קבע את אכילתו בסוכה לשבעת ימים, ואם עבר ואכל חוץ לסוכה עבר על הקביעות שלו, ולא ביטל אותה.
 
אם רק בהתחלה אפשר לקבוע כדין התורה א"כ באחד שלא אכל לילה הראשון הגם שלא קבע הרי מעתה לא יקבע כלל והוא תמוה
 
אם רק בהתחלה אפשר לקבוע כדין התורה א"כ באחד שלא אכל לילה הראשון הגם שלא קבע הרי מעתה לא יקבע כלל והוא תמוה
לא כן, שכן:
בדין קביעת דיורין של חג הסוכות, כל עיקר המחייב בליל יו"ט הראשון אינו אלא מצד כניסת החג [ולא מצד עיקרו של יום, כמו בפסח], ואם לא קבע דיורין ביו"ט ראשון יש לו לקבוע ביום השני
זאת ועוד:
עי' היטב בדברי רבינו הגר''ל זצ''ל שהקשה כן בסוגרים ועי''ש מה שתי' עצם המציאות שכן נקבע בכלל ישראל הוא כולל גם אותו אע''פ שנאנס ועי''ש עוד
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון