מראה מקומות נגמר דינו לההרג שקידש אשה- כתותי מכתת שיעוריה ולא יחול?

[פנחס ע]

האם מישהו שמע על סברה שהנגמר דינו בבי"ד שקידש וכדו' לא יחול פעולותיו בגלל שכתותי מכתת שיעוריה? ואם לא אז מדוע?
(וכ"ת בגלל שיתכן ויוזמו, מה הדין כשנהרג למפרע ולא הוזמו?)

 

[מטות מסעי]

בגמרא מבואר שבשר השור שנגמר דינו אסור באכילה אפילו אם נשחט. ואם אסרה תורה ודאי שיהיה בזה את האיסור בשיעור אכילה.
וכיצד יתחייב האוכל הרי כתותי מכתת שיעוריה?

 

[מטות מסעי]

האם מישהו שמע על סברה שהנגמר דינו בבי"ד שקידש וכדו' לא יחול פעולותיו בגלל שכתותי מכתת שיעוריה? ואם לא אז מדוע?
(וכ"ת בגלל שיתכן ויוזמו, מה הדין כשנהרג למפרע ולא הוזמו?)

לחץ כדי לכווץ...

וכן מבואר לגבי נגמר דינו בבית דין ישראל שאין מעידין על אשתו. ולכאורה תיהיה מותרת לשוק שהרי בעלה כתותי מיכתת הוא.

 

[דוד בן ישי]

כידוע כבר כתבו האחרונים,
דחסרון כתותי מכתת שיעוריה זהו רק היכן דצריך לצרף הדבר לשיעור,
כגון גבי אתרוג.

 

[נאמן]

מה זה שיעור אדם יתכן שגברא קטילא אינו נחשב חי אבל אין דין כתותי מכתת רק במקום שיש דין שיעור

 

[משה גבריאל בינקוביץ]

לפני שאציע לפני הת"ח את מה שחשבתי..אשאל האם "נגמר דינו" דומה לשכיב מרע שכתב גט שמגורשת בגט.
(ציטוט)
יש שסברו שיש לבדקו אם הוא שפוי ויש מהראשונים חולק וסובר שאין צריך כל בדיקה (העיטור א מאמר ז, והביאוהו הטור ובית יוסף שם).
בדיעבד, כשלא בדקו את השכיב מרע, וכתבו הגט על פיו - כשר לדברי הכל (בית יוסף שם; בית שמואל סק"ה).
בפשטות, צ"ל לכאורה הבדל בין שכיב מרע לנגמר דינו שזה בידי אדם וזה בידי שמיים..
(בעיון פילוסופי :האם?)
וכעת למה שחשבתי ברשותכם רבותי..
כתוב "כי יקח איש אישה"..כלומר יש לו מהתורה ליקוחין החל מי"ג שנים.. ומה"ת שייגרעו שנותיו בגין נגמר דינו?
בשלמא שור בהנסקל כל כזית הוא "שור".. אבל מה שייך חצי אדם או חצי איש?
ומדוע לשאר קניינים, ממון או גיטין וקידושין כשר השכיב מרע כל עוד הוא שפוי ומה החיסרון בעצם הקניין ביוצא לההירג?
כי איננו אדם בר חיובא??
וגם לא יוכל להשלים מניין או פטור ממנחה/מעריב?
הגע בעצמך..אם אותו יוצא להיהרג ימית אדם או כל עבירה, לא יתחייב בגינה?
עד כמה שיש לו דין אדם יותן לו הגדרת אדם לכל דבריו וקידושין יחולו.
ועדיין ברור שצ"ע.

 

[פנחס ע]

אינני מונח כעת בסוגיה, אבל אולי יש כאילו שפירשו שמה שאין חלים קידושי גוסס הוא מעין הטעם הנ"ל (להדעות שאין חלים גם כשדעתו מיושבת עליו)

 

[פנחס ע]

מה זה שיעור אדם יתכן שגברא קטילא אינו נחשב חי אבל אין דין כתותי מכתת רק במקום שיש דין שיעור

לחץ כדי לכווץ...

ונראה ליישב, דהנה נחלקו הראשונים בדין כתותי מיכתת שיעוריה, דיש סוברים [עי' ראבי"ה סי' אלף ק"מ ומאירי עירובין יד:] דהיינו דוקא בדבר דבעינן שלם, דאז חזינן כאילו החלקים מפורדים. אבל בדבר שאין צריך שלימות, לא שייך כתותי מיכתת שיעורא

לחץ כדי לכווץ...

(ההודעה של גרינפלד הובאה מאשכול אחר בענין כתותי מכתת בשבירת עצם)