בבא קמא נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת, מה טעם הסדר?

[נחמן ל.]

על המשנה הראשונה בפרק החובל: לכאורה תמוה סדר התשלומים ע"פ פירוש המשנה, נזק, צער, ריפוי, שבת, ובושת, המשנה ביארה איך מעריכים נזק? מעריכים אותו כמה הוא עם יד וכמה בלי יד וההפרש זה מה שמשלם, צער: כמה כסף שאדם ישלם כדי לסבול משהו, ופתאום ריפוי: (במילים שלי) כל מקרה לגופו, ואז שוב שבת: (רק כשקטע ידו, גמ' בהמשך) מעריכים כאילו הוא שומר קישואים, ואז בסוף בושת - (במילים שלי - כל מקרה לגופו). אז מדוע המשנה נקטה כביכול בכזה סדר? הערכה, הערכה, כל מקרה לגופו, ואז שוב הערכה, ואז שוב כל מקרה לגופו?? וצע"ג!