בחסידות מובא, שהאחדות שבארבעת המינים מצויה, לא רק בצירופם יחד, אלא גם בכל מין בפני עצמו,
הלולב הוא כפת תמרים: והגמרא מדייקת, שה"כפת" בכתיב חסר, בא ללמדנו שהעלים צריכים להיות כפותים, מאוחדים עם השדרה, ואם נפרצו עליה פסולה. ההדס הוא ענף עץ עבות: שלושה עלים יוצאים מאותו המקום בדיוק באחדות ובסדר
הערבה נקראת בגמרא אחוונה (שבת כ) על שם אחוותם המיוחדת של הענפים בעץ הזה שגדלים אחד בתוך השני.
והאחדות שבאתרוג בולטת עוד יותר, על פרי עץ הדר, דורשים חז"ל זה אתרוג שדר באילנו משנה לשנה, האתרוג נמצא על העץ במשך כל השנה, הוא לא רק שורד את חילופי העונות, אלא ממשיך לצמוח ולגדול דווקא מתוך שינויי האקלים, האתרוג נבנה בתור פרי שמאחד שינויים, דבר שאיננו מצוי בפירות אחרים, שגם אם מצליחים לשרוד מעט על העץ, התפתחותם היא דווקא בעונה מסוימת....