חידות סוכות נטילת לולב

[נחמן ל.]

מדוע נוטלים דווקא באתרוג, לולב, הדס, וערבה?
ומה המקור?

 

[אם עובדו כראוי]

רחמנא אמר
מקור : ויקרא כ''ג מ'
חסר משהו??

 

[עוזי ומגני]

ערבה : ערבי נחל
לולב: כפות תמרים
אתרוג: פרי עץ הדר הדר באילנו משנה לשנה
הדס : עץ עבות שהוא עשוי כעבות
מקור: פרשת אמור וגמ' בסוכה
לזה היה כוונתך? כנראה שלא
אם לא אנא פרט יותר

 

[נחמן ל.]

אין כוונתי כמובן לפסוק, כוונתי לפירוש המעמיק יותר, מדוע התורה כתבה דווקא את אלו, נדמה לי שזה פירושו של האריז"ל

וכמובן שאני לא מתכוון לפירוש הידוע שאתרוג הוא גם טעם וגם ריח, וכו' ואז כשאוגדים את כולם זה מראה על אחדות,
אלא לפירוש שמראה שבכל מין ומין מהד' מינים יש אחדות משלו, שלכן דווקא הם נבחרו שנוטלים אותם,

 

[נדיב לב]

מדוע נוטלים דווקא באתרוג, לולב, הדס, וערבה?
ומה המקור?

לחץ כדי לכווץ...

כתב החינוך וז"ל: "מצות הלולב עם ג' מיניו מזה השורש הוא, לפי שימי החג הם ימי שמחה גדולה לישראל, כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן בבית ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה, ומפני כן נקרא חג האסיף. ובהיות השמחה מושכת החומר הרבה ומשכחת ממנו יראת אלקים בעת ההיא, ציונו השם יתברך לקחת בין ידינו דברים המזכירים אותנו כי כל שמחת ליבנו לשמו ולכבודו והיה מרצונו להיות המזכיר מין המשמח, כמו שהעת עת שמחה... וידוע מצד הטבע כי ארבעה המינים כולם משמחי לב רואיהם". ע,כ.

 

[נפקא מינא]

כמדומני שהגיע הזמן לכתוב רמז.

לחץ כדי לכווץ...

 

[נקודה טובה]

מדוע נוטלים דווקא באתרוג, לולב, הדס, וערבה?
ומה המקור?

לחץ כדי לכווץ...

מה הפתרון?

 

[נחמן ל.]

וכמובן שאני לא מתכוון לפירוש הידוע שאתרוג הוא גם טעם וגם ריח, וכו' ואז כשאוגדים את כולם זה מראה על אחדות,
אלא לפירוש שמראה שבכל מין ומין מהד' מינים יש אחדות משלו, שלכן דווקא הם נבחרו שנוטלים אותם,

לחץ כדי לכווץ...

כתבתי כבר למה כוונתי,

 

[אבן בוחן]

הגיע הזמן לפתור את החידה.
@נחמן ל.

 

[חידודא]

בחסידות מובא, שהאחדות שבארבעת המינים מצויה, לא רק בצירופם יחד, אלא גם בכל מין בפני עצמו,
הלולב הוא כפת תמרים: והגמרא מדייקת, שה"כפת" בכתיב חסר, בא ללמדנו שהעלים צריכים להיות כפותים, מאוחדים עם השדרה, ואם נפרצו עליה פסולה. ההדס הוא ענף עץ עבות: שלושה עלים יוצאים מאותו המקום בדיוק באחדות ובסדר
הערבה נקראת בגמרא אחוונה (שבת כ) על שם אחוותם המיוחדת של הענפים בעץ הזה שגדלים אחד בתוך השני.
והאחדות שבאתרוג בולטת עוד יותר, על פרי עץ הדר, דורשים חז"ל זה אתרוג שדר באילנו משנה לשנה, האתרוג נמצא על העץ במשך כל השנה, הוא לא רק שורד את חילופי העונות, אלא ממשיך לצמוח ולגדול דווקא מתוך שינויי האקלים, האתרוג נבנה בתור פרי שמאחד שינויים, דבר שאיננו מצוי בפירות אחרים, שגם אם מצליחים לשרוד מעט על העץ, התפתחותם היא דווקא בעונה מסוימת....

 

[הרב הירושלמי]

מדוע נוטלים דווקא באתרוג, לולב, הדס, וערבה?

לחץ כדי לכווץ...

ראית בני מה ארז"ל לולב דומה לשדרה רומז לת"ת, אתרוג דומה ללב רומז לעטרה, הדס דומה לעינים המאירים הוא חסד ונצח, ערבה לשפתיים רומז לפחד והוד התובעים דין,

ומה המקור?

לחץ כדי לכווץ...

ספר הקנה

 

[הרב הירושלמי]

מתוך מערכת האלוקות
וראיתי כתוב למקובל:
ומפני שכל יום שבשבעת ימי החג רמז להקף אחד (הגהה פי' ז אלפים שנה) לכן מקיפין בכל יום פעם אחת את המזבח ולרמוז שכל העולמות יחוגו ויסובבו את המזבח העליון. ועושים ההקפה הזאת עם הלולב ועם מיניו כי לולב ד' מינים בכלל ופרטם שבע כנגד הבנין שכללם ג"כ ד' ופרטם ז' כמו שבארתי בעבודת הטעם. וז' מינים שבלולב הם הלולב וג' הדסים וב' ערבות ואתרוג ומקיפין בוז' לרמוז שאע"פ שבאלף השביעי שהיום ההוא רמז בו שיתבטל הכל כאשר זכרתי למעלה מכל מקום יעמוד הבנין שהלולב עם מיניו רומז בו:
הלולב רמוז לתפארת שהוא הראש והגבוה מכולם והוא כפול רמז לתפארת ולעטרה שהוא ד"פ. וג' הדסים רמז לזרועות ויסוד. וב' ערבות הנצחים. ואתרוג רומז לעטרה. והנה רמז כל הבנין כולו והנה פרטיהם שבעה ועקרם וכללם הם ד'. והם לולב והדס ערבה ואתרוג. ובשמיניות תבין כי האתרוג עמהם כמו שמיני של חג עם שבעה.

 

[חידודא]

....
אלא לפירוש שמראה שבכל מין ומין מהד' מינים יש אחדות משלו, שלכן דווקא הם נבחרו שנוטלים אותם,

לחץ כדי לכווץ...

עיין בהודעה לעיל
ולכן כתבתי זאת.
המקור ישנו גם בסידור של הרב שניאור זלמן חב"ד
בשער הלולב עיי"ש