קדושים נפשות הגרים מלבושים לנפשות הצדיקים/ הצדיקים מלבושים למלאכי השרת (2 צופים)

[געגועים]

וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

בספר ברית הלוי לר"ש אלקבץ (פרק א) מקשה בפסוק ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים, למה אמר גרים הייתם והלא עבדים היינו לפרעה במצרים, ומתרץ (פרק י) וזה לשונו בקיצור: נפשות הגרים הם מלבושים לנפשות הצדיקים, כי נפשות הצדיקים אוחזות בהן ומתלבשות ועומדות באותו הלבוש, לפי שאינם יכולים לשבת בגן עדן בלי לבוש, ואי' בספר הזוה"ק שית מאה אלפין רתיכין קדישין נחתו עם יעקב למצרים, ואומר אני כי לא יעלה על הדעת שירדו כל המלאכים הללו להיותם במצרים כמו שהם בשמים, רק שהיו מתלבשים בגופי בני ישראל, ובני ישראל היו מלביש להם דמיון נפשות הגרים אשר הם מלבוש לנפשות הצדיקים, ועם זה למדנו פירוש הכתוב ואתם ידעתם את נפש הגר, כלומר אל תזלזלו בנפש הגר לומר מאחר שהוא מלבוש לנפש הצדיק אין לה כ"כ מעלה, כי גם אתם הייתם גרים מלבוש למלאכי השרת, והוא דבר נחמד. עכ"ל.

כי גרים הייתם בארץ מצרים בגי' זה מלבוש למלאכי שרת.​

 

[געגועים]

ובזה אפשר לתרץ קושיא אחרת, דיש סתירה שאמרו חז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה ולא הניחן הקב"ה, ומאידך האריז"ל מביא שבהיכנסם לים פרחה נשמתם עד ששמעו שירת המלאכים, ולהנ"ל אתי שפיר שאותם המלאכים שנכנסו בתוך בני ישראל ממש להיות להם בני ישראל למלבוש והם עצמם נשתעבדו בעבודת פרך במצרים עד שלכן נתמעטו שנות השיעבוד כדאי' מר"י אייבשיץ ז"ל, הם שוררו והנעימו להם בשירתם לעוררם כהכרת הטוב על שהיו להם מלבוש, ואולי היו עדיין מלובשים בהם בעברם את הים, ולהם היה מותר לשיר שירת הים כמו בני ישראל כי היו בשיעבוד כמותם, משא"כ שאר המלאכים שלא נשתעבדו במצרים לא הניח להם לשיר, ודו"ק.​