המשנה האחרונה בסיום הכונס כותבת כך: "מַתְנִי׳ גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק – חַיָּיב. גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן, וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְנְסָה פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְדָלְקָה בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי, וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב. הִנִּיחַ חֶנְוָנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ – הַחֶנְוָנִי חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר". הגמרא דורשת שמשמע מדברי ר"י במשנה שהוא סובר שנר חנוכה מצוותו בתוך י' טפחים, ואם לא תאמר כך אז יקשה מדוע ר"י אמר במשנה שפטור? הרי היה אפשר לאמר לבעל הבית להניחו למעלה מגמל ורוכבו! אז קמ"ל שמצוותו בתוך י', (כל זה לפי ההו"א של הגמ')
וקשה לי כיצד אפשר ללמוד מדברי ר"י שיסבור שמצוות נר חנוכה דווקא בתוך עשרה? הרי גמל ממוצע הרבה יותר גבוה מי' טפחים, אז מה מפריע הנר כל עוד הוא אינו מגיע למשא? וא"ת שהכוונה למשא, שהמשא של הגמל משתלשל בצדדיו בשקים, עדיין יקשה שהרי כל גמל ומשאו שלו, אין דומה משא זה למשא זה, אז איך הגמ' מסיקה מדברי ר"י (בהו"א) שנר חנוכה מצוותו בתוך עשרה טפחים? ותו לא?
אשמח לשמוע דעת המעיינים,
וקשה לי כיצד אפשר ללמוד מדברי ר"י שיסבור שמצוות נר חנוכה דווקא בתוך עשרה? הרי גמל ממוצע הרבה יותר גבוה מי' טפחים, אז מה מפריע הנר כל עוד הוא אינו מגיע למשא? וא"ת שהכוונה למשא, שהמשא של הגמל משתלשל בצדדיו בשקים, עדיין יקשה שהרי כל גמל ומשאו שלו, אין דומה משא זה למשא זה, אז איך הגמ' מסיקה מדברי ר"י (בהו"א) שנר חנוכה מצוותו בתוך עשרה טפחים? ותו לא?
אשמח לשמוע דעת המעיינים,