אציעה נא לפני חו"ר הפורום קושיא גדולה שעלתה לי:
בסוגית נ"ח אמרו בגמ' שבת כא,ב שהמהדרין מדליקים נר איש וביתו, פי' שמדליק נר נוסף נגד כל אחד מדרי הבית, והמהדרין בן מהדרין, לשי' בית הלל מוסיף והולך [אי כנגד ימים הנכנסים אי משום מעלין בקודש].
וכתבו תוספות ד"ה והמהדרין מן המהדרין - נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.
פירוש, מי שיש לו שלשה בנים בביתו, כשידליק ביום השלישי תשע נרות בפתחו, לא יהא מינכר בזה חילוק הימים של חנוכה, שהרואה יאמר שכך מנין אנשי הבית.
ותיכף לזה כתבו תוס' ד"ה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים ואם היו מניחים על פתחי בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר.
פירוש, לשון הגמ' מניחו על פתח ביתו, ודעת רש"י שמדליק בפתח הבית הפונה לחצר ולא בפתח החצר, ואתא תוס' לחלוק ע"ז שמדליק ברה"ר, ולשון הגמ' פתח ביתו היינו בדליכא חצר שאז חוץ ביתו הוא רה"ר, אבל במקום שביתו בחצר, מדליק בפתח החצר.
והביא תוס' ב' ראיות לזה, הא' מדברי הגמ' כג,א חצר שיש לה ב' פתחים מדליק בשניהם מפני החשד [ועי' רש"י שם שדחק לפרש לבית יש ב' פתחים לחצר], והב' מדברי הגמ' כג,ב שנר שיש לו ב' פיות עולה לשני בני אדם, ואת,"ל שמניחים הנר בפתח הבית הפונה לחצר, בהכרך יהיה הנר הכפול משמאל אחד הפתחים ומימין השני ודלא כפי הדין, אלא בהכרח ששני בעלי בתים שבצחר מדליקים בפתח אחד, והוא פתח החצר. [ורש"י נמלט מקושיא זו והעמיד הגמ' במהדרין המדליקין כנגד אנשי הבית, ומדליק כמה נרות בפתח אחד.]
עתה, כשננסה לקיים ב' דיבורי התוס' הללו לכאו' יהיה הדין שאי אפשר להדליק כמהדרין מן המהדרין אלא הדר יחידי בחצר, אבל רובא דעלמא לא, שאם שלשה בעלי בתים בחצר, כשידליקו כולם בפתח אחד לא ניכרים הימים, שיאמרו כך בתים בחצר, או כך אנשים בחצר, כמש"כ בד"ה והמהדרין. ואין הדעת סובלת לפרש כך ובוודאי שאם כן היה להם לפרש.
[ולדעת הבית הלוי (בחי' חנוכה הנדפסים בספרו עה"ת) בדעת התוס', לק"מ, דס"ל שהכל הולך אחר שעת ההדלקה, וכשמדליקים אנשים נפרדים ניכרים הימים, אלא שתוס' ס"ל כהרמב"ם שבעל הבית מדליק כנגד כולם.]
בסוגית נ"ח אמרו בגמ' שבת כא,ב שהמהדרין מדליקים נר איש וביתו, פי' שמדליק נר נוסף נגד כל אחד מדרי הבית, והמהדרין בן מהדרין, לשי' בית הלל מוסיף והולך [אי כנגד ימים הנכנסים אי משום מעלין בקודש].
וכתבו תוספות ד"ה והמהדרין מן המהדרין - נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.
פירוש, מי שיש לו שלשה בנים בביתו, כשידליק ביום השלישי תשע נרות בפתחו, לא יהא מינכר בזה חילוק הימים של חנוכה, שהרואה יאמר שכך מנין אנשי הבית.
ותיכף לזה כתבו תוס' ד"ה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניח על פתח חצר דאמר לקמן חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות ואמרי' נמי נר שיש לה שני פיות עולה לשני בני אדם משמע לשני בתים ואם היו מניחים על פתחי בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר.
פירוש, לשון הגמ' מניחו על פתח ביתו, ודעת רש"י שמדליק בפתח הבית הפונה לחצר ולא בפתח החצר, ואתא תוס' לחלוק ע"ז שמדליק ברה"ר, ולשון הגמ' פתח ביתו היינו בדליכא חצר שאז חוץ ביתו הוא רה"ר, אבל במקום שביתו בחצר, מדליק בפתח החצר.
והביא תוס' ב' ראיות לזה, הא' מדברי הגמ' כג,א חצר שיש לה ב' פתחים מדליק בשניהם מפני החשד [ועי' רש"י שם שדחק לפרש לבית יש ב' פתחים לחצר], והב' מדברי הגמ' כג,ב שנר שיש לו ב' פיות עולה לשני בני אדם, ואת,"ל שמניחים הנר בפתח הבית הפונה לחצר, בהכרך יהיה הנר הכפול משמאל אחד הפתחים ומימין השני ודלא כפי הדין, אלא בהכרח ששני בעלי בתים שבצחר מדליקים בפתח אחד, והוא פתח החצר. [ורש"י נמלט מקושיא זו והעמיד הגמ' במהדרין המדליקין כנגד אנשי הבית, ומדליק כמה נרות בפתח אחד.]
עתה, כשננסה לקיים ב' דיבורי התוס' הללו לכאו' יהיה הדין שאי אפשר להדליק כמהדרין מן המהדרין אלא הדר יחידי בחצר, אבל רובא דעלמא לא, שאם שלשה בעלי בתים בחצר, כשידליקו כולם בפתח אחד לא ניכרים הימים, שיאמרו כך בתים בחצר, או כך אנשים בחצר, כמש"כ בד"ה והמהדרין. ואין הדעת סובלת לפרש כך ובוודאי שאם כן היה להם לפרש.
[ולדעת הבית הלוי (בחי' חנוכה הנדפסים בספרו עה"ת) בדעת התוס', לק"מ, דס"ל שהכל הולך אחר שעת ההדלקה, וכשמדליקים אנשים נפרדים ניכרים הימים, אלא שתוס' ס"ל כהרמב"ם שבעל הבית מדליק כנגד כולם.]
