• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
איני מונח כלל בסוגיות אלו, אבל:
א. מה"ת, הולכים אחר האישה עצמה. אישה שתיסע לבקר בג'ונגל שכולם שם מטונפים - לא יהיה לה דין חציצה?
ב. חציצה שייך בגוף האדם?! אם יהיה עיר שינהו להוריד את הידיים, היד תחצוץ?
כ"ה דעת הרשב"א שהולכים אחרי מנהג הרוב, והביאו השו"ע (השו"ע מביא את שני השיטות),
ובהקשר לחציצה בגוף האדם יש שיטה דאף המחובר לאדם אם עומד ליקצץ כקצוץ דמי, ויש מבארים כך את הדין של ליטול צפרניים לפני טבילה, ואפשר דגם בזה הולכים אחרי רוב העיר ואם רוב העיר דרכם להוריד השער הוי כקצוץ,
ואכן יל"ע בזה, ולא כתבתי זה אלא כאולי זהו כוונתם
 
איני 'בעל הסוד' אך זאת אני יודע, שלפי תורת הסוד ההפך הוא הנכון, זה בעייה קשה לגלח.
הרעש הגדול שעשה החת"ס היה מפני שזה היה הפתח ללכת בלא כיסוי ראש, ועצם זה שזה נעשה ע"י המתחדשים.
לפי הידוע היה המנהג קבוע להלכה פסוקה בכל מדינות אשכנז, ועל אף שבצוק העתים נשתקע המנהג בכמה מקומות מחמת גזירות המלכות ושאר סיבות, עדיין ברוב מקהלות החסידים ובפרט יוצאי מדינת הגר נקבע הדבר על ידי גדולי הפוסקים כיתד שלא תימוט.
ואם באת לבטל את מלחמתו של מרנא החת"ס עדיין לא תירצת מאיזה טעם התחיל המנהג עד שבאו המתחדשים לשנותו.
ובכלל לא הסברת למה ע"פ הסוד בעיה קשה לגלח.
אצל החסידים מאז ומעולם הדברים לא נמדדו רק ע"פ ההלכה היבשה.
תמהני על דבריך להשמיץ את החסידים על שהם משמרים את מנהג אבותינו שאתם לא הצלחתם לשמר.
טעם נוסף לדבר שמעתי, שנתקן הדבר בגלות כדי שבנות ישראל יהיו מאוסות בעיני הנוכרים.
טעם זה אינו רלוונטי בימינו??
יש קונטרס ממרן הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל בנושא זה אם מישהו יכול להעלות.
 
לפי הידוע היה המנהג קבוע להלכה פסוקה בכל מדינות אשכנז, ועל אף שבצוק העתים נשתקע המנהג בכמה מקומות מחמת גזירות המלכות ושאר סיבות, עדיין ברוב מקהלות החסידים ובפרט יוצאי מדינת הגר נקבע הדבר על ידי גדולי הפוסקים כיתד שלא תימוט.
ואם באת לבטל את מלחמתו של מרנא החת"ס עדיין לא תירצת מאיזה טעם התחיל המנהג עד שבאו המתחדשים לשנותו.
ובכלל לא הסברת למה ע"פ הסוד בעיה קשה לגלח.

תמהני על דבריך להשמיץ את החסידים על שהם משמרים את מנהג אבותינו שאתם לא הצלחתם לשמר.

טעם זה אינו רלוונטי בימינו??
יש קונטרס ממרן הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זצ"ל בנושא זה אם מישהו יכול להעלות.
למה למצוא מלחמות היכן שאינן?
הסברתי שמה שהחת"ס יצא נגד זה ברומח וחנית, זה לא כי זה חיובי כריתות, אלא מדין כל המשנה.
והיכן השמצתי את החסידים? לא אמרתי שהחסידים גורעים מההלכה, אלא מוסיפים עליה - כמו לדוגמה מצות מכונה בצאנז - שזה כחמץ גמור גם אם למעיישה זה לא כך.
וכי מר חושד בי לדת"לניק שסובר שיצאנו מהגלות?
והביאור ע"פ הסוד עי' מנחת יהודה סי' כ'.
 
על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
א. החת"ס היה גדול העומדים לימין שימור מנהגי אשכנז גם ללא קשר להשכלה.
ב. תענה עניינית, המנהג נוסד ע"י רבותינו שבאשכנז מאות בשנים לפני המחלוקת חסידים למתנגדים והזלזול באלו שמשמרים אותו לא ראוי לפורום נכבד שכזה.
ג. כוונתי לשאול מה נשתנה בענין זה אז והיום.
ד. בכל הכבוד הראוי ומבלי לגרוע מכבודו וגדלותו המנחת יהודה הוא לא הסמכות האחרונה בקבלה, אין ספק שהמהרי"ד מבעלזא לדוגמא היה גדול ממנו הן בנגלה והן בנסתר.
[אין לי ענין במלחמות פשוט הפריע איך שמבטלים מנהג של דורות במחי יד רק כי זה נראה לך קצת רחוק מן השכל.]
 
מי הכריע?
אם כבודו ממש מחפש מחלוקת אני אשקול אם לספק אותה.
היה כאן אדם ענייני ששאל למה החסידיות מגלחות אם לא משמע כך ברע"ב.
אני השבתי, ש: א. זה לא משמע רק ברע"ב, אלא בכל פינה בש"ס ובתנ"ך.
ב. תמהתי ע"ז שזה 'חיוב כרת', וכדי שלא ישאלו אם זה 'סתם מנהג' אז למה היה כ"כ מלחמה ע"כ, ולכן אמרתי שבתקופה ההיא בפרט היה מלחמות דווקא על המנהגים.
בנוסף, היה נידון ענייני מה המקור של מנהג זה.
היה שאמר שזה מטעם הסוד, ואמרתי שלפי הידוע לי לא, אלא להפך.
ואני הוספתי שמנהג זה נתחדש בגלות כדי שימאסו וכו'.
ועל כולנה
[אין לי ענין במלחמות
לא נראה לי...
איך שמבטלים מנהג של דורות
ראית כאן מישהו שאמר לא לגלח??
כי זה נראה לך קצת רחוק מהשכל
למי? איפה? איך?
 
היה כאן אדם ענייני ששאל למה החסידיות מגלחות אם לא משמע כך ברע"ב.
אני השבתי, ש: א. זה לא משמע רק ברע"ב, אלא בכל פינה בש"ס ובתנ"ך.
ברור שהמנהג החל באשכנז ולא היה קיים זמן הש"ס ובודאי לא בתקופת התנ"ך.
מה זה אמור להיות?
לכן אמרתי שבתקופה ההיא בפרט היה מלחמות דווקא על המנהגים.
ולכן אמרתי
א. החת"ס היה גדול העומדים לימין שימור מנהגי אשכנז גם ללא קשר להשכלה.
היה שאמר שזה מטעם הסוד, ואמרתי שלפי הידוע לי לא, אלא להפך.
קונטרס מבעד לצמתך מובאות ממהר"ש קלוגר והנצי"ב והגרי"ש נתנזון.
1763120892676.png 1763121179649.png 1763121127818.png
אין לי כל ענין לריב חבל לתלות בי מה שאין בי.
 
האריז״ל מדבר כאן גם על נשים נשואות?

האר״י שער המצוות קדושים.
פאת (ס"ה דקכ"ט ע"ב) הראש כתי' לא תקיפו פאת ראשכם' וגו'. כבר נתב' לעיל בהקד' שער זה שקוד' שיעשה האדם המצו' שהוא עושה יכוין לקיים מצות בוראו ית"ש. ולכן כשהאדם מסתפר יכוין שהוא מקיים שני מצות בפאת הראש אחת מכאן ואחת מכאן וחמש מצות בה' פאות הזקן כמ"ש רז"ל בגמרא שחייב על כל אחד ואחד. וזו היא הכונה הנה ברישא דא"א ובריש' דז"א וברישא דנוקב' יש שערות כנודע. אמנם שער שבראש א"א הם רחמי' גמורי' ונודע כי כל שערות הם צינורות כעין ווין ממשיכין הארה מתוך המוח ולחוץ ולכן הנזיר כתיב ביה גדל פרע שער ראשו כמ"ש שם אבל שערות רישא דז"א הם בחינת הדין כמ"ש באדרת נשא. ולכן צריך לספר שערו בסו' ואיש כי ימרט ראשו טהור הוא כנז' בספר הזוהר וצריך שיכוין האדם שהוא דוגמת ז"א ושהוא מספר שער ראשו להיותם דינים תקיפין ובפרט מי שהוא משורש קין דינא תקיפא, ואמנם נודע כי בשערות הראש יש בחי' י"ס והמלכו' שבהם היא הנק' פאת הראש כי לעולם כל פאת היא במלכות ולכן פאה גימט' אלהי"ם, והענין כי הדינין הם צורך גבוה והם מכלל קיום העול' והעולם צריך להם ולכן אין ראוי להעביר כולם ולכן משיירין הפאה שהיא המלכות האחרונ' שבי"ס הראש אבל הספירות הראשונות אין ראוי שיהיה בהם דינין.
ואמנם נוקבא דז"א הנק' בחינת עשיה שבאצילות וכל אחיזת הדינין ושורשם הם בה ואם נעבור הדינים גם מראש הנקבה יתבטלו לגמרי ״ולכן האשה אינה מגלחת ראשה ואדרבה מגדלת שער ראשה כנודע להשאיר שורש הדינין.״
והענין יותר בביאור כי הנה פאת הראש דא"א הוא מצ"פץ אבל פאת הראש דז"א היא אלהי"ם במילוי יודין העולה בגי' מצפ"ץ ונמצ' כי שניה' בחי' אחת אלא שלהיות שבא"א כתי' ביה ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהי"ם עמדי שאין בו שם אלהים אלא שם הוי"ה ולכן בכל מקום שיש בז"א בחינת אלהים יש בא"א במקומו מצ"פץ שהוא חילוף הוי"ה בא"ת ב"ש וגם הוא גי' אלהים דמילוי יודין כי כיון ששם מצפץ שהו' חילוף הוי"ה הוא דין כמו אלהים אלא שהו' יותר מתוק והנה המלכות הם דינים ונקרא אלהי"ם כנודע כי ג' אלהים (א"ש צ"ע כי בשער הכונות בכוונ' ויכולו פי' כי ג' אלהים הנז' אחד הוא באי' וא' בגבורה וא' במלכות יע"ש) הם אחד בגבורה ואחד בהוד ואחד במלכו' בסוד שלשה אלהים שיש בויכולו כנז' בזהר פ' בראשי' ולכן המלכו' של י"ס דריש' דז"א היא אלהים במילוי יודין העולה בגי' פאה ולהיותו למעלה בבחינת הראש לכן במילוי המובחר שהוא דיודי"ן וכנגדו בא"א הוא מצפ"ץ כנז' והנה כל השערות הם בחי' הדין ולכן בעי לספר' רישא דז"א כנז' בזוהר ובתי' וז"ס גילוח שער הלויים ובפרט מי שהוא משורש קין שממנו יצא קרח שצריך לגלח ראשו כי כל שערותיו דינים קשים חוץ מפאת הראש שהיא המלכות שבי"ס הראש כדי להשאיר שורש אל הדינין ולא יתבטלו כולם. ואמנם בענין שיעור הפאה היה נזהר מאד מורי ז"ל לשייר כל השערות אשר הם בצדעים שהוא כל השערות שיש בין האוזן לאותו המקום החלק שאין בו שער מכאן ומכאן בשני צדדי הראש וכמ"ש בספר בית יוסף וגובה הפאות שיעורן עד מקום שיגביה ראש האוזן למעלה ועד המקום שיגיע שם ראש האוזן נק' פאה בבחי' הגובה ואף אם היו שערות הפאות גדולים מאד וארוכים לא היה חותכן במספרים רק עד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה מגבול שערות הזקן ואז הי' חותכן ומקצרן במספרי' לפי שמה שמשתלשל משם ולמט' אינו נק' פאת הראש
 
האריז״ל מדבר כאן גם על נשים נשואות?
כמדומני שנשים נשואות הם ג"כ נוקבתא, לא?
ו'לא תקיפו' זה ג"כ רק לרווקים?
וכבר אמרתי לעיל:
איני 'בעל הסוד' אך זאת אני יודע, שלפי תורת הסוד ההפך הוא הנכון, זה בעייה קשה לגלח.
 
לכו"ע בליטא זה לא היה המנהג..
[בקושי נהגו לכסות הראש..]
המנהג היה גם בליטא כפי עדות הנצי"ב מוולוזין "בזמן הפוסקים האחרונים ז"ל הנהיגו הנשים לגלח שערן"
אכן היום אין זכר למנהג זה אצל יוצאי ליטא, כמו שאר קהילות הקודש יוצאי רוסיה ופולין שאינם נוהגים במנהג זה.
 
נכון.
כי הטבילה לא עלתה.

1764666876245.png
______________________________________________________________________________________________________________

מכל המקורות שם לא כתוב ש"הטבילה לא עלתה"
אם מפני חששות כאלה ואחרות זה סיבה שעושים כן לכתחילה -אבל לא לפסול בדיעבד!
וגם לפי הטעם של "כל העומד לקצוץ כקצוץ דמי -זה רק למי שנוהגת לקצוץ -ופעם אחד טבלה מבלי שקצתה -אבל מי שלא נוהגת כך -גם אם היא מקהילה שכן נוהגת כך -בודאי זה לא נחשב אצלה כ'עומד ליקצץ' שהרי היא לא נוהגת לקצוץ
 
נערך לאחרונה:
הוא דן לגבי חציצה בטבילה כיון שעומד ליגזז
משמע מהתשובה שבמקומו לא נהגו כן
לא זכיתי להבין איך כבוד תורתו הגיע למסקנה הזו.
וז"ל קודשו:
שלום וכל טוב לי"נ הרב המא"הג המופלג החו"ש המפורסם מו"ה יצחק ני' אבדק"ק פ"ש:ע"ד כלות שטובלות ושערותיהן ארוכות ועתידין לקוץ אחר בעילת מצוה א"כ חשש פר"מ שיחוצו כיון שסופן להתגלח ולענ"ד אין כאן בית מיחוש ומנהג ישראל תורה היא ואם אינם נביאים וכו':הנה הא דחוצץ העתיד לקוץ כתב הרב"י סי' קצ"ח גבי צפורן ובשר הפורש שהוא מתוספתא וכ' טעם נכון דכל העומד לקוץ כקצוץ דמי והו"ל חציצה בבית הסתרים מקום חיבור היתר עם חלק הצריך והוא ש"ס ערוך ותוספתא פ' בהמה המקשה (חולין ע"ג ע"א) תוס' ד"ה מטביל וכו' וב"י לא מייתי מהתוס' ע"ש והנה בכל מקום דאמרינן כל העומד לכך כאלו כבר נעשה המעשה היינו כשעומד להעשות מיד בלי הפסק דבר אחר ביניהם כמ"ש תוס' בב"ק ע"ו ע"ב ד"ה כל העומד כיון דבין שחיטה וזריקה בעינן מצות קבלת דם בכוס לא אמרינן תו בשעת שחיטה כל העומד לזרוק כזרוק דמי הנה כי כן הכא נהיגי נשי שלא לקוץ השערות עד אחר בעילת מצוה ממש ומקפדת שתבוא אל החתן בשערות ארוכות אולי יצא להם זה מיצאה בהינומא וראשה פרוע יהי' איך שיהי' אין השערות עומדות להתגלח בשעת טבילה עד אחר בעילת מצוה והבעילה מפסק' בין טבילה לגילוח לא שייך עומד לקוץ כקצוץ ובפרט דטעמ' משום מיעוט' ומקפיד והכא אדרבה מקפדת שיהיו לה אותן השערות ועוד ראי' ברורה דאלת"ה נזיר טמא שטבל בשביעי וגילח בשמיני לא עלתה לו טבילה משום שער העומד לקצוץ ומבואר בהדי' בנזיר מ"ד ע"ב דיצא ידי טבילה א"כ אין קפידא בשערות אפילו עומד לקצוץ כנלפע"ד אלא שעל טעם האחרון יש לפקפק דאפשר ששער הנקצצים הם רובא ורוב אפי' אינו מקפיד חוצץ אבל טעם הראשון נראה ברור ואמת הכ"ד א"נ דש"ת. פ"ב יום ה' י"ד טבת קצ"ז לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ:
נראה ברור שלא הביע דעה לכאן או לכאן אלא התייחס למנהג המקובל לטבול לפני החתונה למרות שלא מגלחות עד לאחר בעילת מצוה, וא"כ הוי עומד ליקצץ שחששו לכך הפוסקים שלא עלתה לה טבילה, ורצה הרב שואל השאלה לתקן שתגלח קודם הטבילה וע"ז כתב החת"ס שאם אינם נביאים וכו' (ומכאן מוסר גדול לכל הרוצים לשנות מנהגים על סמך קושיא שהם הראשונים שחשבו עליה...)
 
היום ראיתי תוך כדי לומדי במשנה בסוף ביכורים לגבי אנדרוגינוס שמסתפר כאנשים.
וכותב שם הרע"ב, שאשה אין דרכה להסתפר אלא מגדלת שער כלילית ועוטפת ראשה.

וצ"ע לי על מנהג שנהגו רבים וטובים מישראל שנשים נשואות מגלחות שיער ראשן.
והגדילו לכתוב בשו"ת פרי השדה ועוד לגבי שוחט שלא נהגו כך בביתו והוא לא מוחה דהוי כמומר לדבר אחד.
וידוע כמה הרעישו גדולי עולם ובראשם מרן החתם סופר והדברי חיים לבל ישנו מהמנהג.

והכא חזינן בפירוש לא כך.
החת"ס ס"ל, דלפי הזהר אסור שיראה שיער כלל, גם לא בצידי האוזן, וזה מדינא דגמרא שרי, ומדהחמירו בזה שלא מ הדין הוי נדר,
וכנראה זה גם טעם המנהג לגלח משום הזוהר והוי כנדר, שהחמירו מטעם זה כדי שלא יראה שיער כלל, ולכן אין זה קושיה מהגמרא, כי יסוד הדברים מדהחמירו על דין הגמרא הוי כנדר.
 
אם אחד מן החברים יעיל בטובו להחכימיני מה באמת הטעם שלא הנהיגו כן בליטא., האם זהו בגדר של מהיכי תיתי, או שיש סיבה לא לגלח?
ומ"כ הרב מרדוש שהחזו"א אחז שזהו ביזוי לבת ישראל האם יש לזה מקור מוסמך?
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓