אורי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
386
תודות
952
נקודות
76
נפסק להלכה בשו''ע שאיש שכבר יצא ידי חובת שופר יכול להוציא את הנשים אך לא יברך כפי שפסק שנשים לא מברכות. אך גם הרמ''א שפוסק שהן מברכות מ''מ באיש שיצא ומוציא אותם לא יברך.
והשאלה שנשאלת היא. כיצד הוא מוציא אותם ידי חובה
והרי יצא מוציא זה רק מדין ערבות והכא מה שייך ערבות לאשה במצוה שאינה מחוייבת דאם היא לא חייבת איני יכול להיות ערב למי שלא חייב ולהיות חייב במקומו וכיצד מוציא אותם ידי חובה. ואם יש בזה דין ערבות מדוע לברכה לא יועיל.
 
עוד צ"ע דהלא שיטת הצל"ח (דגול מרבבה או"ח סימן רע"א) דנשים לאו בכלל ערבות, וזה לכאורה נסתר מהרמ"א הנ"ל, ואף הגרע"א (שו"ת סימן ז) דפליג עליו לא הערה כלום מדברי השו"ע והרמ"א לגבי תקיעת שופר.
ויש אחרונים (אבנ"ז או"ח סימן מ, מקראי קודש ימים נוראים סימן טז, ושיעורי שלמי תודה) שהוכיחו מזה דלהוציא בתקיעת שופר אי"צ להגיע לדין ערבות, וזאת עפ"י מה שהוכיחו האחרונים שעיקר מצות שופר היא בשמיעה, וא"כ כל ששמע מבר חיובא סגי (ומה שאין יוצא מחש"ו זהו משום שאין לתקיעתם שם דתקיעת שופר רק נביחא בעלמא כמ"ש בחזו"א או"ח סימן כט ס"ק ד). ובזה א"ש מה שאפשר להוציא אשה בתקיעה אעפ"י שאינה חייבת ואעפ"י שנשים לאו בכלל ערבות, וכן א"ש שבברכה א"א להוציאה דבזה הדרינן לדין ערבות וליכא.
אמנם הראו דבשאילתות סימן קעא, וכן במאירי ובראב"ן לר"ה כ"ח א', מבואר דאף בתקיעת שופר הא דיצא מוציא הוא מדין ערבות, ולפי"ז צ"ע.
והגרשז"א במנחת שלמה (לר"ה ט"ז ב', הו"ד בהליכ"ש הלכות תקיעת שופר) הוכיח מזה שיש ערבות לסייע גם למי שרוצה להכניס עצמו למצוה. אמנם לפי"ז צ"ע מאי שנא הברכה מהתקיעה, וכמו שהקשית.
 
נערך לאחרונה:
עוד צ"ע דהלא שיטת הצל"ח (דגול מרבבה או"ח סימן רע"א) דנשים לאו בכלל ערבות, וזה לכאורה נסתר מהרמ"א הנ"ל, ואף הגרע"א (שו"ת סימן ז) דפליג עליו לא הערה כלום מדברי השו"ע והרמ"א לגבי תקיעת שופר.
ויש אחרונים (אבנ"ז או"ח סימן מ, מקראי קודש ימים נוראים סימן טז, ושיעורי שלמי תודה) שהוכיחו מזה דלהוציא בתקיעת שופר אי"צ להגיע לדין ערבות, וזאת עפ"י מה שהוכיחו האחרונים שעיקר מצות שופר היא בשמיעה, וא"כ כל ששמע מבר חיובא סגי (ומה שאין יוצא מחש"ו זהו משום שאין לתקיעתם שם דתקיעת שופר רק נביחא בעלמא כמ"ש בחזו"א או"ח סימן כט ס"ק ד). ובזה א"ש מה שאפשר להוציא אשה בתקיעה אעפ"י שאינה חייבת ואעפ"י שנשים לאו בכלל ערבות, וכן א"ש שבברכה א"א להוציאה דבזה הדרינן לדין ערבות וליכא.
אמנם הראו דבשאילתות סימן קעא, וכן במאירי ובראב"ן לר"ה כ"ח א', מבואר דאף בתקיעת שופר הא דיצא מוציא הוא מדין ערבות, ולפי"ז צ"ע.
והגרשז"א במנחת שלמה (לר"ה ט"ז ב', הו"ד בהליכ"ש הלכות תקיעת שופר) הוכיח מזה שיש ערבות לסייע גם למי שרוצה להכניס עצמו למצוה. אמנם לפי"ז צ"ע מאי שנא הברכה מהתקיעה, וכמו שהקשית.
בחזון איש שציינתם מבואר שבלי ערבות אין לקריאה ולמעשה שם של קריאה של מצוה וא''כ נפל בבירא תירוץ הנ''ל הראשון
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון