הלכות שבת נתינה בתחילה ע"ג קדירה ריקנית- מקור? (1 צופה)

[העמל]

במשך שנים ידעתי שהחזונישניקעס נוהגים להניח בשבת דבר שנתבשל כל צרכו רק ע"ג קדירה מלאה
חשבתי שזה קשור לשי' החזו"א בענין בלעך דלא חשיב גרופה וקטומה
למדתי את הסוגיא במשך זמן קיץ האחרון מהגמ' דרך הראשונים ועד ההלכה
ונפשי בשאלתי על מה מבוסס ההיתר הרווח בכלל ישראל ליתן בתחילה ע"ג קדירה ריקנית?
כן, אני יודע שבהערות בשש"כ מביא כך ששמע מהגרשז"א אבל זה מאד מאד מחודש כשלומדים את הסוגיא ומוזר לי שרוב ישראל נהגו להיתר ע"פ זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

במשך שנים ידעתי שהחזונישניקעס נוהגים להניח בשבת דבר שנתבשל כל צרכו רק ע"ג קדירה מלאה
חשבתי שזה קשור לשי' החזו"א בענין בלעך דלא חשיב גרופה וקטומה
למדתי את הסוגיא במשך זמן קיץ האחרון מהגמ' דרך הראשונים ועד ההלכה
ונפשי בשאלתי על מה מבוסס ההיתר הרווח בכלל ישראל ליתן בתחילה ע"ג קדירה ריקנית?
כן, אני יודע שבהערות בשש"כ מביא כך ששמע מהגרשז"א אבל זה מאד מאד מחודש כשלומדים את הסוגיא ומוזר לי שרוב ישראל נהגו להיתר ע"פ זה.

לחץ כדי לכווץ...

דין נתינה בתחילה על גבי קדירה ריקנית נתבאר בשולחן ערוך לאיסור, ובביאור הלכה שם מציין לחלק בין קדירה ריקנית לקדירה מלאה שהרי על קדירה מלאה התיר הרמ"א בסעיף ה'.

וחידש הגרשז"א, ואכן לא מצאתי לזה מקור כרגע מלבדו, שכל דין קדירה ריקנית שנאמר לאיסור, הוא רק בקדירה ריקנית המונחת על גבי האש, ולא בקדירה ריקנית המונחת על גבי הכיסוי שעל האש.
אך, גם לא נמצא מי שאוסר זאת במפורש בכה"ג, וכמדו' שאף בחזו"א לא התייחס בהדיא למקרה כזה, אלא שמכלל דבריו וטעמו שביאר בקדירה ריקנית שהוא מחמת שהיא נטפלת לכירה הניחו שלדעתו אף בכה"ג ייאסר.

 

[דוד המלך]

לכאורה, הסברא בזה ברורה. דהרי כתב בה"ל דעל גבי כירה מלאה אין זה דרך בישול. אבל על גבי כירה ריקה, אכתי חשיב דרך בישול, דהרי דרך בישול היא להפסיק בין התבשיל ובין האש (והוי רק כגרופה וקטומה). ורק להניח על גבי כירה אחרת לא הוי דרך בישול.
אבל אם כבר הפסיק בין התבשיל ובין האש על ידי בלעך, ממילא אם יתן את התבשיל על גבי הפסק נוסף עם חלל, שוב לא הוי דרך בישול.

 

[העמל]

דין נתינה בתחילה על גבי קדירה ריקנית נתבאר בשולחן ערוך לאיסור, ובביאור הלכה שם מציין לחלק בין קדירה ריקנית לקדירה מלאה שהרי על קדירה מלאה התיר הרמ"א בסעיף ה'.

וחידש הגרשז"א, ואכן לא מצאתי לזה מקור כרגע מלבדו, שכל דין קדירה ריקנית שנאמר לאיסור, הוא רק בקדירה ריקנית המונחת על גבי האש, ולא בקדירה ריקנית המונחת על גבי הכיסוי שעל האש.
אך, גם לא נמצא מי שאוסר זאת במפורש בכה"ג, וכמדו' שאף בחזו"א לא התייחס בהדיא למקרה כזה, אלא שמכלל דבריו וטעמו שביאר בקדירה ריקנית שהוא מחמת שהיא נטפלת לכירה הניחו שלדעתו אף בכה"ג ייאסר.

לחץ כדי לכווץ...

לא צריך מקור לאסור. צריך מקור להתיר.
בגמ' מבואר דדין חזרה הותר רק בתנאי חזרה ובנוסף שתהיה כירה גרופה וקטומה.
ולכן מש"כ השו"ע בסעיף ג' להתיר חזרה ע"ג קדירה ריקנית אתי שפיר שהרי היא כגו"ק.
(זה שהקדירה הריקנית הופכת את הכירה לגרופה וקטומה זהו חידוש בפנ"ע).
מש"כ השו"ע להתיר נתינה בתחילה ע"ג קדירה מלאה (בסעיף ה') זהו חידוש גדול שפוסק כשי' הרשב"א דנתינה בתחילה נאסרה מחמת מיחזי כמבשל ולכן הותרה היכא שלא נראה כמבשל כמש"כ הרשב"א בדף מ בסוגי' כנגד המדורה. וחידש השו"ע דאף ע"ג קדירה מלאה אינו נראה כמבשל.
ולפי כל האמור לא צריך מקור לאסור קדירה ריקנית צריך מקור שזה יועיל.
כל מה שכ' בביה"ל שמועילה ריקנית זה בתור מחיצה להחשב גו"ק אך מה"ת שקשור לחשש מיחזי כמבשל של נתינה בתחילה שיועיל.
וביותר שכמש"כ הפרי מגדים (הו''ד שם בביה"ל ובחזו"א) דעיקר מה שע"ג קדירה מלאה אין זה מיחזי כמבשל שהרי אינו עסוק בכירה כי אם בקדירה. משא"כ בריקנית שנחשבת כמחיצה ולא עומדת בפנ"ע להחשב שעסוק בה ולא בכירה.
ואם מועיל ריקנית למה לא יועיל ב' בלעכים...

 

[הצעיר שבחבורה]

מש"כ השו"ע להתיר נתינה בתחילה ע"ג קדירה מלאה (בסעיף ה') זהו חידוש גדול שפוסק כשי' הרשב"א דנתינה בתחילה נאסרה מחמת מיחזי כמבשל ולכן הותרה היכא שלא נראה כמבשל כמש"כ הרשב"א בדף מ בסוגי' כנגד המדורה. וחידש השו"ע דאף ע"ג קדירה מלאה אינו נראה כמבשל.

לחץ כדי לכווץ...

וסבירא להו שכלל ולא הונח ע"ג האש על ידי הפסק, אלא שיש כאן מלבד המחיצה בין האש לבין הדבר הניתן עוד קדירה ריקנית, הרי זה חשוב כמו "כנגד המדורה".

ואם מועיל ריקנית למה לא יועיל ב' בלעכים...

לחץ כדי לכווץ...

פשוט שנצרך הפסק האויר שישנו רק בקדירה ריקנית.

---

נ.ב. איני מקל בכה"ג, אלא שמכלל דברי תורה לא יצאו, ובוודאי שהגרש"ז לא טעה בדבר שהלכה פסוקה היא דלא כוותיה.

 

[העמל]

וסבירא להו שכלל ולא הונח ע"ג האש על ידי הפסק, אלא שיש כאן מלבד המחיצה בין האש לבין הדבר הניתן עוד קדירה ריקנית, הרי זה חשוב כמו "כנגד המדורה".

פשוט שנצרך הפסק האויר שישנו רק בקדירה ריקנית.

---

נ.ב. איני מקל בכה"ג, אלא שמכלל דברי תורה לא יצאו, ובוודאי שהגרש"ז לא טעה בדבר שהלכה פסוקה היא דלא כוותיה.

לחץ כדי לכווץ...

מאה אחוז השאלה מה המקור שקדירה ריקנית יכולה להחשב כנגד המדורה? בשו"ע משמשת כגו"ק.
ולמה כ"כ פשוט שבעי' הפסק אויר הרי לענין גו"ק לומדים דלא כחזו''א שקדירה לאו דווקא וה"ה בלעך.

נ.ב. איני עוסק במתן ציונים לגדולי עולם. עסוק אני בבירור הסוגיות אליבא דהלכתא. ומחפש את מקור חידושו של הגרשז"א.