חוקת סדר לקיחת סממני הטהרה (1 צופה)

[אחד יחיד]

ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה (יט, ו)​

הסדר בפסוק הוא "עץ ארז, ואזוב, ושני תולעת". ואילו בפרשת מצורע, כשהכתוב מונה שלושה רכיבים אלה (שיש לקחת אותם כחלק מתהליך טהרת המצורע), הסדר הוא אחר – "ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" (יד, ד), ומדוע שינה הכתוב את הסדר?

ראיתי מבארים בשם הגר"ח קנייבסקי כך:

כאן, בפרשת חוקת, נוקטת התורה לפי סדר הגודל – קודם עץ ארז, לאחר מכן אזוב שהוא נמוך יותר, ולאחר מכן שני תולעת שהוא הנמוך ביותר. לכן הסדר הוא "עץ ארז, ואזוב ושני תולעת".

לעומת זאת, בפרשת מצורע, משנה התורה מן הסדר: תחילה הארז שהוא הגבוה ביותר, לאחר מכן שני תולעת שהוא הנמוך ביותר, ולבסוף אזוב, שהוא בין שניהם. ובכך רומזת התורה לדרך שבה על המצורע ללכת, כדי להיטהר משורש חטאו. כיצד? כידוע, הרמב"ם כותב בהלכות דעות (ב, ב), שאדם הנגוע באופן קיצוני במידה רעה מסוימת, ירפא עצמו ע"י שיילך תחילה לקיצוניות ההפוכה, ורק אח"כ יתייצב על דרך האיזון, שהיא הדרך הרצויה והטובה. ולכך רומזת התורה בעניין המצורע: מי שנגוע ב"עץ ארז", דהיינו בחטא הגאווה וההתנשאות (שהוא אחד הגורמים לעונש הצרעת), ילך קודם לקיצוניות ההפוכה, דהיינו ל"תולעת" (שהיא השפלה ביותר ונמוכה אף מן האזוב), אך לאחר מכן יפרוש מקיצוניות זו ויתייצב על מצב נמוך מן הארז אך גבוה מן התולעת, והוא ה"אזוב". לכן הסדר הוא "עץ ארץ, ושני תולעת, ואזוב".