סוגי חלויות - גדר (1 צופה)

[צריך ביאור]

וודאי ששינוי חל בחפץ. גם מי שלא סבור שמועדות היא בשור, אלא בגברא, יאמר שיש שינוי בשור עצמו על ידי שינוי רשות. ועוד דבב''מ קי''ב ''כאילו נוטל נפשו ממנו'' משמע שיש קשר נפשי בין ממונו של אדם לנפשו עכ''פ לצד אחד של ביאור בדברי הגמ' שם

לחץ כדי לכווץ...

יש קשר אבל אני לא חושב שאם יעשו צילום רנטגן לחפץ יהיה משהו שונה בחפץ כל מה שיש שינוי ביחסים שבין החפץ לבעלים

 

[מחכה]

הוא מה שאמר הרב היושב בישיבה
[="היושב בישיבה, post: 43649, member: 1136"]
מהגרב"ד פוברסקי שליט"א שאם היה לנו עינים רוחניות כל אחד היה רואה על החפץ שחל בו משהו
[/QUOTE]
ובכ''ז הוא פשוט, דהרי גם במהות החומר בברזל ובמים הגשמי, אין אנו מבינים עד שנלמד לסגל לעצמינו ראיה, לראות בברזל חלקיקים שע''י רתיחה והקפאה מהירה נעשים באופן אחד וע''י צינון איטי יהיו באופן אחר.
והמים שברתיחה באופן אחד יוציאו אבנית ובאופן אחר יהיו אחרת, אנו לא רואים זאת מראש בחומר כי העין שלנו לא מורגלת לזה ויש מי שרואה. ואם העין שלנו הייתה רוחנית כנ''ל היינו רואים גם את הרשות

 

[יחזקאל יחזקאלי]

ראה בגמ' ב"ק, איכא שינוי רשות איכא שינוי השם ואיכא שינוי הגוף. עניינו של שינוי בגוף הוא שינוי בחומר של החפץ, שינוי השם הוא מצד הגדרתו, ושינוי רשות הוא מצד קניינו. נמצינו למדים כי שינוי רשות הוחלט ענינו להיות שינוי מצד הימצאותו של החפץ בידי מי.

לחץ כדי לכווץ...

מה כוונתך לומר שחלות זה שינוי בחפץ, או שמא שאינו שינוי???

 

[חפץ בחיים]

מה כוונתך לומר שחלות זה שינוי בחפץ, או שמא שאינו שינוי???

לחץ כדי לכווץ...

הוא שינוי בחפץ אך עניינו הוא שינוי רשות ולא שינוי בגוף כמו שהבין הרב פותהא"ש.

 

[תשבי]

הוא שינוי בחפץ אך עניינו הוא שינוי רשות ולא שינוי בגוף כמו שהבין הרב פותהא"ש.

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק כפי שנכתב לעיל, השינוי אינו במציאותו של החפץ אלא ביחסו למי,

 

[תשבי]

שמעתי פעם מהגרב"ד פוברסקי שליט"א שאם היה לנו עינים רוחניות כל אחד היה רואה על החפץ שחל בו משהו

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט יכול להיות,
אבל מכיוון שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת, ולבעלי עיניים רוחניות
ברור שדיני וחוקי התורה וחלותיה לא באו לדבר ולהמחיש את מה שאיננו רואים, ואין כאן דבר שנדרש בו אמונה והוא חלק מהעיקר שמשה אמת ותורתו אמת.
אלא ששמות התורה מתייחסים למה שאנו מבינים ויכולים להשיג, ועי' למעלה...

 

[מחכה]

שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת, ולבעלי עיניים רוחניות

לחץ כדי לכווץ...

מעניין לציין שני עניינים בהקשר הזה:
א. מחלוקת הרמב״ם והראב''ד בעניין שחיטת גוי, דלהרמב''ם נבילה מד''ס ואילו לראב''ד היא נבילה מדאורייתא שכן לדעתו היא נחשבת כאילו מתה מאליה- כלומר (מסביר הרוגוטשובער) שבגלל שמציאותו של נכרי הוא העדר המציאות, המעשה שלו כביכול לא נעשה והיא מתה מאליה.

ב. הרמב״ם פוסק לגבי נזירות שאם אנשים נזרו כשראו כוי ע''מ שזה חיה ואחר נזר ע''מ שזה בהמה וכו' - פסק הרמב״ם שכולם נזירים הוסיף שלא נוגע המציאות הנראית לעין אם יש בו דרכים שווה לחיה או להבהמה, נוגע רק היחס של התוה''ק אל הכוי ובגלל שביחס של התורה יש בו דרכים שווה לחיה וכו' כולם נזירים.

במילים אחרות, התורה יוצרת מציאות ומתייחסת למציאות שאותה היא יוצרת, והנל לא רק בטומאה וטהרה. וכדברי הגרב''ד אם העין שלנו הייתה רוחנית היינו רואים כן בפועל, כעת אנו לומדים מהספרים. וכידוע המענה של גדו''י שבאו ארצה לגבי זמן ר''ת כששאלו אותם ''והרי רואים במוחש שקיעה'' ונענו ואמרו ''תורהמלא מחפשים ברחובות''. ותן לחכם ויחכם וק''ל

 

[בר איהו]

וכידוע המענה של גדו''י שבאו ארצה לגבי זמן ר''ת כששאלו אותם ''והרי רואים במוחש שקיעה'' ונענו ואמרו ''תורה לא מחפשים ברחובות''.

לחץ כדי לכווץ...

מסדר הכנסת שבת של בעה"ת: "אבל אין לסמוך כלל להקל על פי מ"ש הרב"י בש"ע הלכות שבת בשם יש אומרים והיא דעת רבינו תם וסיעתו.. ועוד יש פליאות עצומות מהחוש על דעת זו.."

 

[מחכה]

בעה"ת:

לחץ כדי לכווץ...

ולהעיר שאעפ''כ פסק כן כר''ת בשו''ע שלו

 

[מחכה]

חשבתי לומר שזה גופא המח' של הרמב״ם והראב''ד, אבל לא מסתבר
א. שחלקו בעניין כה מהותי (אם גדר הוא מציאות ממשי)
ב. מוכח מדעית הרמב״ם בכ''מ שגדר הוא מציאות ממשי

ולכן צריך לבאר סברות מחלוקתם באו''א ולדוג' אפ''ל שמחלוקתם הוא:
דלהרמב''ם - מכיון שיש לגוי כו''כ עניינים שבהם הוא אינו נחשב להעדר ומתחשבים במעשים, כגון בביטול ע''ז, נאמר גם כאן שיש משמעות למישהו
והראב''ד סבור שכל עניין לגופו ולעניין שחיטה הרי אינו בר שחיטה

מחלוקת הרמב״ם והראב''ד

לחץ כדי לכווץ...

 

[בר איהו]

ולהעיר שאעפ''כ פסק כן כר''ת בשו''ע שלו

לחץ כדי לכווץ...

הסידור הוא משנה אחרונה/בשביל ה"היימישע" - דהיינו מיוסד יותר ע"פ קבלה (תלוי את מי שואלים) ולכן יותר נכון ללמוד את שיטתו ממנו
[ומעניין שדוקא בו מופיעה כזו סברא להלכה].

 

[היגיון התורה]

בהחלט יכול להיות,
אבל מכיוון שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת, ולבעלי עיניים רוחניות
ברור שדיני וחוקי התורה וחלותיה לא באו לדבר ולהמחיש את מה שאיננו רואים, ואין כאן דבר שנדרש בו אמונה והוא חלק מהעיקר שמשה אמת ותורתו אמת.
אלא ששמות התורה מתייחסים למה שאנו מבינים ויכולים להשיג, ועי' למעלה...

לחץ כדי לכווץ...

כל מילה.
לא מבין איך כולם מסתבכים בדבר כ"כ פשוט...
המילה 'חלות' לא כתובה לא בתורה ולא בגמרא בשום מקום, זאת מילה שמבארת איזה דבר שקיים בהבנתינו מסברא פשוטה, ולא שייך בו עניינים רוחניים כלל, שהרי עניינים רוחניים כגון מלאכים אינם קיימים בשכלינו מסברא פשוטה...

כדי לבאר דעתי אציג את השאילה בצורה כזאת; ודאי שמי שקיים מצוה כגון נטילת לולב אינו חייב מכאן ואילך לקיימה שוב, ואף על פי שנשתנה דינו לא שייך לומר בזה שפטור כיון שיש כאן 'חלות' מקיים מצוה. והנה אשה שבא איש וקדש אותה וגם כן נשתנה דינה שהיא אסורה לכל, ושם ודאי נאמר שהיא אסורה משום 'חלות' קידושין.
התשובה היא פשוטה; מי שקיים מצוה פטור כיון שהדין אומר שחייב לקיימה פעם אחת בלבד, וכיון שמבחינה היסטורית כבר קיימה כעת פטור. מה שאין כן אשה מקודשת אינה אסורה לעולם כי מבחינה היסטורית היא עברה תהליך של קידושין, אלא מכיון שהיא כעת מקודשת.

וזה מפני שגדר דין קידושין כך הוא, אשה שעוברת תהליך של קידושין הופכת ל'מקודשת', ואישה 'מקודשת' היא זו שאסורה להינשא (ולא מי שעברה בעבר תהליך קידושין). אין לזה משמעות דינית רק שכך הוא גדר הדין. ומכיון שהמושג 'מקודשת' כלשעצמו אין לו משמעות, והוא אינו מהוה הוראה של דין, צריך להצמיד לו את המילה 'חלות' כדי להסביר שמדובר במשהו בעל תוקף דיני (בדרכי ההגדרה של הדין כמובן). מה שאין כן מי שקיים מצוה כגון נטילת לולב, גדר הדין הוא שמי שקיימה כבר אינו חייב לקיימה, ואין כאן שום מושג באמצע הדרך שנצרך לתוספת המילה חלות. וכן הוא בכל העניינים אשר פשוט לו לאדם שיש בהם חלות יתבונן ויראה שלזה כונתו.

ורק נקודה חשובה: המילה לחול אכן שייכת בכל שינוי דין, ולא בכל מקום ששייך לומר ש'חל' משהו שייך לומר גם כן שיש כאן חלות. וכבר אכמ"ל.