התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,725
תודות
17,153
נקודות
895
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ (כג, ב). וברש"י ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה.
שח הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א: היינו פעם אצל הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל יחד עם בנו ר' נתן זצ"ל, ובאותה שעה ר' נתן קמינצקי הגיע לגיל חמישים ושמונה, ואשתו הראשונה של הגר"י קמינצקי אמו של ר' נתן נפטרה בגיל חמישים ושמונה, ולפיכך אמר לאביו שהרי מצינו בחז"ל (ב"ר סה, ב): "אמר ר' יהושע בן קרחה הגיע אדם לפרק אבותיו קודם חמש שנים ולאחר חמש שנים ידאג מן המיתה".
אמר לו אביו הגר"י שאין לו לדאוג, כיון שהאם נפטרה מהמחלה הידועה, ואין זה מיתה טבעית, ולכך אינו צריך לדאוג, דדוקא כאשר אדם מגיע לשנות אבותיו שנפטרו במיתה טבעית יש לו לדאוג כשמגיע לשנתם. אך כאשר ההורים נפטרו במיתה מקרית, אין האדם צריך לדאוג שכך נקצב גם לו.
שאלנו אותו והרי שרה אימנו נפטרה קודם זמנה כיון ששמעה על העקידה ואפילו הכי אמר יצחק לעשו: "לא ידעתי יום מותי אמר רבי יהושע בן קרחה אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש, אמר שמא לפרק אמי אני מגיע, והיא מתה בת מאה עשרים ושבע והריני בן חמש שנים סמוך לפרקה, לפיכך לא ידעתי יום מותי, שמא לפרק אמי, שמא לפרק אבא" (רש"י בראשית כז, ב).
ענה לנו הגר"י שזו שאלה טובה, ויש לו תירוץ לכך, אך הוא אינו זוכר. ונכח שם תלמיד של הגר"י ואמר לנו שהוא זוכר את התירוץ והמתין עד שלא היינו בפני הגר"י, ואמר שהגר"י ביאר ששרה אימנו מתה מיתה טבעית, שכן העקידה היה נסיון לאברהם, ולא לשרה, וכאשר ראה השטן שאברהם אבינו עמד בנסיון והפסיד בכל המערכות, וכמו שדרשו חז"ל (בראשית רבה נו, ג): "ויקח בידו את האש ואת המאכלת... ורבנן אמרי כל אכילות שישראל אוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בזכות אותה המאכלת". הבין השטן שהוא הפסיד במערכה, ולפיכך רץ לספר לשרה מה שאירע בזמן שהגיע זמנה להסתלק מן העולם, ואם היה אברהם אבינו נאנח מכך ששרה אימנו נפטרה משום ששמעה על שחיטת יצחק, היינו מאבדים את שכר העקידה לדורות (וכן כתב בספרו אמת ליעקב עה"ת). ודוק במדת האמת שהיה דבוק בה, שאמר אתם שואלים טוב ויש לי תירוץ לכך, אך אינו זוכרו.​
(בים דרך - פר' שמות תשפ"ד, גליון מחוברים)​
 
ודוק במדת האמת שהיה דבוק בה, שאמר אתם שואלים טוב ויש לי תירוץ לכך, אך אינו זוכרו
ידוע ממנו העובדה שסיפר על עצמו בהיותו ילד שהענישו המלמד, כי לא האמינו על מה שהצטדק, ואמר שהוא מקפיד על המלמד משום שאף פעם ! הוא לא אמר דבר דאינו אמת...
 
באור החיים הק' מביא שתי צדדים בזה, אם הגיע זמנה למות או לא, וז"ל:

אכן יתבאר על דרך אומרם ז''ל (תנחומא) שסיבת מיתתה הי' כשהודיעוה עקידת יצחק וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה, וכפי זה מיתת שרה היתה מצד שמועת יצחק הוא שרמז באומרו ויהיו לשון צער שרמז אל האמור:
או ירצה לפי מאמרם ז''ל הנזכר שמתה על ידי בשורה רעה זה יגיד שאם לא היה המאורע עוד לה חיים, והוא אומרו ויהיו פי' הויה חדשה משונית מהקצבה שקצבת ימיה יותר הם ועל ידי מעשה הנזכר היו חייה סך האמור בענין.

וביתר ביאור בסמוך:

לפי מה שפירשתי שאמר ויהיו להגיד שמתה מחמת צער יגיד הכתוב באומרו שני חיי וגו' פי' ששלמה שני חייה שקצבו לה אלא שהיה זה סיבה שמתה על ידה,
ולמה שפירשתי שעל ידי סיבת הבשורה עלו לה חייה פחות ממה שהיו יכוין להודיע משפט החסד אשר ישפוט הקב''ה לידידיו, כי כל צדיק שלא השלים ימיו לסיבה ידועה לא יגרע ה' מצדיק מה שהיה מרויח אלו חי שניו שלמים וישלים לו שכרו על השנים שלא פעל בהם דבר
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון