סוכות, שמח"ת ושמ"ע ספיקות מעניינים בכשרות סוכה שתלויים בפלוגתת החזו"א ורח"נ (8 צופים)

[נדיב לב]

הסתפקתי עכשיו מה הדין אדם שבנה סוכתו שבע טפחים בשיעור ר' חיים נאה, ובשיעור חזון איש זה עולה פחות משבע טפחים.

ר' חיים נאה הגדיר טפח כאורך של 8 ס"מ. סה"כ 6 טפחים 48 ס"מ.
החזון איש הגדיר טפח כאורך של 9.62 ס"מ. סה"כ 6 טפחים = 57.7 ס"מ.
לר' חיים נאה 7 טפחים = 56 ס"מ.
לחזון איש 7 טפחים = 67.34 לכה"פ.

ואמנם אף לדעת החזון איש, כשהשיעור הגדול הוא לקולא והוא ענין דאורייתא, כתב החזו"א (או"ח סימן לט ס"ק ט"ו) שראוי להחמיר כשיעור הקטן.

א. ולפי זה יש לדון אם עכ"פ אפשר לצרף את שיטת הרי"ף בסוכה ו' על ו' שפסולה רק מדרבנן וממילא הוי ספק ספיקא להקל, או שבכל מקום יש להחמיר?
וכן בישן תחת המיטה גבוה י' טפחים לשיטות שפסולה מדרבנן באופן ששיעור י' טפחים הוא לפי הגר"ח נאה האם אפשר לצרף לקולא את שיעור החזון איש?

ב. וכן ביושב בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית דפסול, אבל באופן ששולחנו טפח בתוך הסוכה כשר, ולפי זה מה הדין כשיש שיעור טפח לפי הגרח"נ האם אפשר לצרף לקולא את השיטות שלא יד"ח בשולחנו בתוך הבית רק מדרבנן? (ואף לשיטות שהוא מהתורה י"ל דרבנן שפסלוהו לגמרי משום שליתא מקום דירה אבל במקום שיש ספק מעיקרא לא פסלוהו ויש לדחות).

ג. וכן בישן תחת המטה גבוה י' טפחים בשיעור רח"נ, לשיטות שלא יד"ח מדרבנן באופן שלפי שיעור החזון איש ליתא י' טפחים.

 

[נדיב לב]

כמו כן יש לדון במקום שאם נבוא להחמיר ולהקל יוצא תרתי דסתרי, האם אליבא דהחזו"א צריך להחמיר לשני צדדים?

ד. הנה בהכשר סוכה גבוה למעלה מעשרים אמה צריך להעמיד אצטבא כנגד דפן האמצעי על פני כולה ובה שיעור סוכה כשרה, ובכה"ג כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה (שו"ע סימן תרל"ג ס"ה).
ולפי זה הסתפקתי סוכה שגבוה למעלה מעשרים אמה לפי שיעור רח"נ ולא לפי שיעור החזו"א, כיצד נכשיר סוכה זו, הלא לגבי גובה הסוכה אזלינן לחומרא כשיעור הגרח"נ, ואילו לגבי האצטבא בשיעור הכשר סוכה, נצטרך לשיעור החזון איש, או דילמא מכיון וכל החומרא לגבי גובה הסוכה הוא רק בגלל שיעור רח"נ ממילא גם לגבי האצטבא נתיר בשיעור ר' חיים נאה?

ה. כמו כן הסתפקתי הנה בסוכה קטנה שאין בה אלא ז' על ז' והניח עליה סכך פסול באמצע או בצד, הדין שפסולה בשלושה טפחים אבל בפחות משלושה טפחים כשירה. שו"ע סימן תרלב סעיף א' עיין שם. וכמובן גם אם גדולה מז' אבל ע"י הסכך הפסול נפחת שיעורה פחות מז' אין מצטרף הסכך הפסול כמש"כ שם המ"ב.

והנה לפי זה יש לדון בסוכה כזו שהיא 9 על 9 (81 ס"מ) והניח עליה סכך פסול ג' טפחים לפי שיעור רח"נ (24 ס"מ) וממילא הסוכה כשרה לרח"נ (יותר מ-56) אבל לפי שיעור חזון איש בהכשר הסוכה היא פסולה (פחות מ-67) האם משערים את הטפח לפי השיעור הגבוה או הנמוך, וממה נפשך אם לפי השיעור הקטן ולחומרא הרי שלגבי הכשר סוכה סו"ס יש כאן 7 טפחים בשיעור הקטן, ואילו לשיעור הגדול ליתא כאן ג' טפחים שפוסלים את הסוכה.

ו. וספק זה הוא גם בסוכה גדולה. דהנה קי"ל אויר יותר מג' פוסל בין בסוכה גדולה או קטנה מהצד או באמצע, ובפחות מג' מצטרף להכשר סוכה אפילו קטנה כמבואר בשו"ע תר"ל ב'. וטעמו דחשיב לבוד והוי כסתום עיין ביה"ל שם ד"ה בפחות.

והנה לפי זה יש לדון בסוכה כזו שהיא 9 על 9 (81 ס"מ) כשיש אויר פחות מג' לפי שיעור חזון איש (לדוגמא 25 ס"מ) אבל לפי שיעור רח"נ יש ג' טפחים.
ואמנם לפי החזון איש כשהשיעור הגדול הוא לקולא ראוי להחמיר בדאורייתא כשיעור הקטן. אבל אם נחמיר במדידת האויר לפי השיעור הקטן, הרי שלגבי הכשר סוכה סו"ס יש כאן 7 טפחים בשיעור הקטן, ואילו לשיעור הגדול ליתא כאן ג' טפחים שפוסלים את הסוכה.

 

[נדיב לב]

ז. הנה בסכך פסול ג' טפחים בסוכה קטנה, נפסלת הסוכה (שו"ע ריש סימן תרל"ב). וכתב המ"ב שם סק"ח שאפילו אם הסוכה 9.5 טפחים, מכיון והסכך הפסול יותר מג', ממילא שיעור הסוכה פחות מז' ופסולה. אמנם בסוף דבריו ציין את האליה רבה שסובר שכל שיש בסכך הכשר יותר מד' טפחים הסוכה כשרה אף שיש סכך פסול יותר מג' לדוגמא בסוכה ח על ח' (וכל שכן בסוכה 9.5 כשהסכך הפסול פחות מארבע וחצי) מכיון שהסכך הכשר רחב יותר מד' טפחים הסוכה כשירה, שהרי אף בסוכה שרוחבה אינה אלא ז' טפחים די בכך שיש בה יותר מד' טפחים סכך כשר. וכן צידד החזו"א (או"ח סימן קמד סק"ג) וכן כתב בסק"ד שאף שיש צד להקל מכל מקום לא הוכרע להקל עיי"ש.

ויש לדון לפי החזו"א שהסתפק בדינא דהא"ר, באופן שהסוכה ט' על ט' (לפי שיעור רח"נ) ויש עליה סכך פסול ג' טפחים בשיעור רח"נ (25 ס"מ) אבל לא לשיעור החזו"א. האם מצרפים את שתי החומרות (א. דלא כהא"ר ב. מודדים בשיעור הקטן לחומרא) או שמא מכיון ונוטה להקל בדינא דהא"ר מצרפים את שיעורו להקל?