ברכות עבד או ממזר (1 צופה)

[יש קונה עולמו]

מדוע זה יותר רעה מאשר אבשלום, הרי כאן הבן בוגד אחרי שהשקיע והתאמץ וחלק ממנו הוא
- הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?

 

[פנחס ע]

יש בחינה כפי דבריך. אולם יש השפלה בעבד או ממזר. וגם שאבשלום רצה לרחם לולי עצת אחיתופל. וגם שאבשלום למד ניהוגי מלוכה והיה יותר "דיפלומט" וללא מידות רעות כל כך. ופחות ברברי

 

[יש קונה עולמו]

השפלה בעבד או ממזר.

לחץ כדי לכווץ...

אדרבה כך פחות מאיים עליו ומינו מחריב בה

יש בחינה כפי דבריך.

לחץ כדי לכווץ...

ומאי אולמיה האי מהאי?

וגם שאבשלום למד ניהוגי מלוכה והיה יותר "דיפלומט" וללא מידות רעות כל כך.

לחץ כדי לכווץ...

זה הרבה יותר כואב הגם לכבוש את המלכה וכו'

ופחות ברברי

לחץ כדי לכווץ...

בממזר לא שייך האי טעמא

 

[פנחס ע]

בממזר לא שייך האי טעמא

לחץ כדי לכווץ...

ממזרים עזים וחצופים. ואין להם רחמים.
ובכל אופן אביא בזה מה שכ' אוהב ישראל ליקוטים חדשים תהלים מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו [ג, א]. ואמרינן בגמרא (ברכות ז ב) קינה לדוד מבעיא ליה. אלא כאשר נאמר לו (ש"ב יב, יא) הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך, אמר דלמא עבד או ממזר, אבל כיון שברח מפני אבשלום בנו אמר (כלום) [סתם] בן מרחם על אבא ולכך אמר בלשון מזמור. ולכאורה תמיה דהנה אם היה דוד מזמר קודם בריחתו מפני אבשלום רק שהיה נגלה אליו מן השמים אשר בנו יהיה רודף אחריו. אז נוכל לפרש כדבריהם שאמר (כלום) [סתם] בן מרחם על אבא. והיה ניחא מ"ש מזמור לדוד. אבל כאן המזמור הזה אמר דוד בברחו מפני אבשלום והיה עיניו רואות שהוא רודף אחריו להרגו לולי ה' מגן בעדו להצילו וקבל תפלתו ברחמים לסכל עצת אחיתופל. הנה את כל אלה ראו עיניו מה שעשה בנו מעשה אכזריות והיאך יוכל לומר עליו (כלום) [סתם] בן מרחם. אך הענין הוא, דהנה כאשר נאמר לדוד הנני מקים עליך רעה כו', לא היה יודע על איזה דרך יהיה הרדיפה והירידה שלו. אם הרדיפה יהיה על פי דרך נסיון עד אשר ישוב אל ה' וירחמהו להשיבו על כנו ויהיה מלך ישראל כבראשונה. או שהרדיפה יהיה על פי מזל ועל פי דרך הטבע ולא ישוב עוד לשבת על כסא ממלכתו לעולם. ועל זה השכיל דוד ועשה סימן לעצמו. היינו אם הרדיפה יהיה על ידי עבד או ממזר וזה הוא על פי דרך הטבע כי הרבה עבדים פורצים באדוניהם, אז ידאג בנפשו פן נפסק המזל. ואם יהיה הרדיפה שלא כדרך הטבע אז ידע גם הוא שרק לנסותו בא אליו הדבר הזה. וזהו כוונת חכמינו ז"ל באמרם (כלום) [סתם] בן מרחם על אבא כי קודם שברח היה דואג בלבו דלמא הרדיפה יהיה על ידי עבד או ממזר. אבל כאשר ברח מפני אבשלום בנו. אז אמר דוד (כלום) [סתם] בן מרחם על אבא. וכאן בשבילי נשתנה הטבע ונהפך לאכזר. בודאי הגיע אלי הדבר הזה רק לנסותי. ולהיטב באחריתי כאשר אשוב אל ה' באמת. ולכן אמר בלשון מזמור:

 

[פנחס ע]

ובמהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף ז עמוד ב כיון דחזא דאבשלום כו' גם שלא מצינו בקרא שהיה חס על אביו בדבר מה מ"מ דוד היה חושב כן ואמר מזמור וק"ל:

 

[יש קונה עולמו]

ואין להם רחמים.

לחץ כדי לכווץ...

מנין?

 

[פנחס ע]

חברותא - הערות ברכות דף ז עמוד ב הערה (62 והגר"א ביאר שהיה סבור שיעמוד עליו איש זר וירדפנו כל חייו כמו מלווה הרודף לווה עד שיפרענו, אך כשרה שבנו רודפו שמח, כי צער גדול כזה יש בו כדי לפרוע כל חובו בזמן מועט. ובעיון יעקב כתב, שדוד שמח לפי שראה שאבשלום עשה את הדבר בפרסום, והבין שעשה כן בכוונה שיוכל לברוח כי לא רצה להרגו, ומאת ה' הייתה זאת שיהא הגלות מכפרת ובזה יפרע שטר חובו. וכעין זה כתב בן יהוידע שחשש שנגזר עליו שיהרגוהו, וכשראה שזה אבשלום סבר שבנו ירחם עליו ולא יהרגנו, והבין שלא נגזר עליו מיתה, ויפרע את חובו על ידי הבריחה לבד, ולפיכך שמח. וביערות דבש [יא] כתב, שאין זה דרך הטבע שבן יקום על אביו ולא יחוס עליו, ולכן שמח כי עונש זה מוכח שהוא נפרע בהשגחה פרטית מן השמים, לנקות עוונו.

 

[יש קונה עולמו]

ממזרים עזים וחצופים

לחץ כדי לכווץ...

רק לפי ר"א, ולא לר"י ולר"ע ואיך נקט כת"ר דלא כרובא?

 

[פנחס ע]

רק לפי ר"א, ולא לר"י ולר"ע ואיך נקט כת"ר דלא כרובא?

לחץ כדי לכווץ...

אני שמח שאתה בטוח שאני שולט בכל התורה כולה כמו מר, ואני בכל אופן אצטט את הברייתא במס' כלה רבתי פרק ב ר' יהודה אומר עז פנים לגיהנם, בוש פנים לגן עדן. עז פנים, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה.
מאי טעמא דר' יהודה, דכתיב העז איש רשע בפניו, כיון דמעיז פנים נקרא רשע, ורשע לגיהנם. ולר' יהודה עשה תשובה מאי, אמר לך אין לעז פנים תשובה.
בוש פנים לגן עדן, תאנא כל מי שיש לו בושת פנים, לא במהרה הוא חוטא, שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו.
ר' אליעזר אומר ממזר, מאי ממזר, מאום זר.
כנראה לזה כיוונת?
אם כן, לא כתוב פה שחלקו האם הוא עז, אלא שחלקו בפשט המימרא לגהינם.
ועיין ברע"ב על הוי עז כנמר שזה בגלל שהוא ממזר, ואם הוא נקט דלא כרובא אף אני אעשה כמותו

 

[יש קונה עולמו]

אם כן, לא כתוב פה שחלקו האם הוא עז, אלא שחלקו בפשט המימרא לגהינם.

לחץ כדי לכווץ...

אם גם הוא היה עז היו צריכים להכניס אותו בפשט שהרי המשנה לא חילקה וכל עז במשמע א"ו דאין בו עזות. ולגבי דעת ר"ע אפשר ליישב אולי דעת כב' שבאמת כוונתו גם וגם. ולא שבאחד בעינן שיהא גם ממזר וגם בן הנדה. וממילא א"ש.

ועיין ברע"ב על הוי עז כנמר שזה בגלל שהוא ממזר, ואם הוא נקט דלא כרובא אף אני אעשה כמותו

לחץ כדי לכווץ...

ידעתי מזה וחשבתי שיש לחלק דהתם בחיה דלית בה האל' עשה את האדם ישר.
ואף אם לא תסכים הרי שזה עזות מעודנת והראיה שכלב עז שבחיות ולא אמרו כוותיה, אלא ש"מ כדכתבינא, ש"מ (בצחות הלשון).