עשי"ת, יום כיפורים - עבר על מצוה שבנ"א לחברו ולא פייסו אם מעכב תשובתו בינו לבין המקום | ענייני דיומא עשי"ת, יום כיפורים - עבר על מצוה שבנ"א לחברו ולא פייסו אם מעכב תשובתו בינו לבין המקום | ענייני דיומא

נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,387
תודות
5,189
נקודות
375
נחלקו האחרונים באדם שעבר על מצוה שבן אדם לחבירו ולא פייס וריצה את חבירו האם זה מעכב תשובתו בינו לבין המקום.
דעת היעב"ץ בתשובה שהובאה בשו"ת שתי הלחם סימן לא שכל שלא ריצה את חבירו אף עבירות שבין אדם למקום אינן נמחלות לו. אמנם דעת הפר"ח סימן תרו הברכ"י שם אות א' והמנחת חינוך מצוה שס"ד שאמנם באותה עבירה לא מתכפר אבל בשאר עבירות שבין אדם למקום מתכפר. וז"ל המנחת חינוך: ונראה דכל זמן שלא ריצה את חבירו אף חלק שמים לא נמחל לו, דלא מהני כלל תשובה כל זמן שיש בידו החטא שחטא לחבירו, רק לאחר שנתפייס מחבירו צריך תשובה לחלק השמים ע"כ.

ולענ"ד יש מקום לומר בזה שיטה שלישית, שלעולם גם החלק גבוה (חלק שמים בלשון המנ"ח) בבין אדם לחבירו מתכפר. ובהקדם הגמ' יומא פה: תנן עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבינו לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר שבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' ומכל גלוליכם אטהר אתכם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל עד כאן.

והנה כבר עמדו האחרונים מפני מה נקבע אמרתו של ר"ע עם ראב"ע (עיין בתוי"ט שם).
והמהר"ל (סוף דרוש לשבת תשובה נדפס בסוף באר הגולה) כתב וז"ל: ויש לשאול למה אין יום הכפורים מכפר על עבירות שבינו לחבירו. ואי משום שהיה לו לפייסו, העבירות שבין אדם למקום נמי יעשה תשובה ויפייס המקום. ועוד לפעמים שהולך אותו שחטא נגדו למדינת הים ולא ידע אנה הוא או שהוא חולה ואינו יכול ללכת אחריו. אבל רבי עקיבא פירש דבר זה מה שאין יום הכפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום. ולכך אמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים, כלומר שמה שישראל מיטהרים ביום הכפורים הוא בשביל שיש לישראל דביקות בו יתעלה כדכתיב (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם, ועל זה אמר אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים כי אין מעלה יותר מזה. והוסיף לומר ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, שבשביל שישראל הם דבקים לגמרי בו יתעלה דבר זה עצמו הוא הסרת והסתלקות החטא מישראל, כי מאחר שהוא יתעלה לא שייך אצלו חטא מסלק החטא מן הדבקים בו. ולכך ביום הכפורים מפני ענויי נפש והסתלקות הגופניות מישראל ואז יש לישראל דבקות בו יתעלה ודבר זה הוא מסלק החטא מישראל. ולכך קאמר מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי המקוה מטהר הטמא כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי שום חציצה בעולם, כי המקוה לא שייך בו טומאה לכך כאשר יתדבק בו לגמרי מבלי חציצה מסולק מן הטומאה. וכך הקב"ה מטהר ישראל כי הם דבקים בו יתעלה לגמרי מבלי שום חציצה והפרד כלל, והוא יתעלה מסולק מן החטא ולכך ישראל טהורים על ידי הקב"ה בעצמו. ולכך דוקא עבירות שבינו למקום שנתרחק מן השם יתעלה, השם יתעלה מכפר על ידי שישראל דבקים בו. אבל החטא מצד חברו לא מצד השם יתעלה אין יום הכפורים מכפר, ועל זה אמר אשריכם ישראל על הדביקות הגמור הזה מבלי חציצה כלל עד שנעשים טהורים מאתו עכת"ד.

מבואר בדברי המהר"ל שר"ע לא בא לדרוש דברי אגדה בעלמא, אלא לבאר הטעם שיום הכפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו. ומתוכן דבריו עולה, שמצוות בין אדם למקום מכפר ביו"כ מפני ענויי נפש והסתלקות הגופניות מישראל יש לישראל דביקות בקב"ה, ובו יתעלה לא שייך אצלו החטא וממילא מסלק החטא מן הדבקים בו. וכל זה לא שייך בבין אדם לחבירו.

ולפי זה י"ל לדעת ר"ע לעולם אף החלק שבין אדם למקום במצוות שבין אדם לחבירו מתכפר, כי אם לא הרי לא חשיב מקווה ישראל ה' מה מקוה מטהר וכו', שהרי סו"ס לא נסתלקה החציצה כלפי העברות שבין אדם לחבירו. (בחלק שבין אדם למקום), ואלו לדעת ראב"ע לא נמחל לו עכ"פ בחלק הגבוה שבבין אדם לחבירו.
 
הרחבתי בשתי מאמרים בנושא הנ"ל ובעינים נוספים בנוגע לריצוי ופיוס
  • שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו
  • באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
  • כשלא בא לבקש סליחתו
  • כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה
  • מחילה במזיק בגרמא

האם עבירות שבין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לפני המקום

האם עבירות שבין אדם לחבירו מעכבת את תשובתו לפני המקום

שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...

באופן שאין בידו לפייס את חבירו האם מעכב - דיני סליחה

באופן שאין בידו לפייס את חבירו האם מעכב - דיני סליחה

ב"ה במאמר הזה נדון: באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב כשלא בא לבקש סליחתו כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה מחילה במזיק בגרמא באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
 

הודעות מומלצות

י"ג באדר-א בשנת ת"ר (1840) החל כיום שגרתי באי...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון