וזאת הברכה עדות קרוב ב"מורד במלכות" (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת (א יח)

בספר זכר החיים [לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל מלבוב] דרוש י"ב, כתב לדון האם קרובי המלך כשרים להעיד על אדם שהוא מורד במלכות, כגון שהוא קילל את המלך. וכתב שם שמצד עצם המרידה וחיוב המיתה של המורד במלכות ודאי יכולים להעיד, כמו שכתב הרמ"א בחו"מ סי' סי' ל"ג סעיף ט"ז שקרובי הנרצח יכולים להעיד על הרוצח להרגו, כיון שאין תועלת לרוצח מעדותו, עי"ש. והכא נמי קרובי המלך שהוא המקולל יכולים להעיד עליו. [ולכאורה יש מקום לדון בזה, דהריגת המורד במלכות היא גם לטובת המלך שלא ימשיך למרוד בו, ולא רק בתורת עונש].

אמנם כתב שם לדון דמ"מ הרי הרוגי מלכות נכסיהן למלך, ומצד זה איכא שפיר הנאה למלך, ויפסלו קרוביו להעיד מחמת זה. ויש לעיין בזה דלכאורה הרי עיקר הדין הוא חיוב המיתה, ומה שנכסיו למלך הוי בתולדה מחיוב המיתה, ואין המלך נחשב מחמת זה "בעל דבר", רק "נוגע", וממילא י"ל דקרובי המלך נאמנים דהא הוו רק קרובים לנוגע, ותליא במה שהאריכו האחרונים [עי' מחנה אפרים הלכות עדות סי' א'] האם קרוב לנוגע כשר.

אך אפשר דזה שנכסיהן למלכות הוי ג"כ חלק מן העונש על עיקר המרידה במלכות, וממילא עיקר הנידון האם הוא מורד במלכות הוי ג"כ על ממונו האם הוא למלך, וצ"ע.
​

◆ ◆ ◆​

והנה בתוס' בסנהדרין יט. הביאו דברי הגמ' שדוד המלך עצמו דן את נבל הכרמלי, ומבואר שהמלך עצמו יכול לדון את המורד במלכות, והקשה בשיירי קרבן סנהדרין פ"ב ה"ג, הרי המלך הוא נוגע בדבר, ואיך המלך יכול לדון את המורד בו. והנה מצד עצם המרידה לענין חיוב המיתה הרי י"ל דהוי כמו הנהרג עצמו שכשר ג"כ להעיד, כיון שאין לו תועלת מזה. ומ"מ קשה מצד שנכסיו למלכות וא"כ הוי ליה נוגע.

וכתב בשיירי קרבן שם, דבדין המלך ליכא פסול נגיעה, והמלך יכול לדון גם כשהוא נוגע, דאין זה מדין בית דין וסנהדרין, אלא כח מיוחד למלך לדון, ובזה אין פסול נגיעה. ובספר מרגניתא דר"ב [לרבי ברוך פרנקל תאומים זצ"ל בעל הברוך טעם] ענין המלך, כתב להוכיח שמלך יכול לדון גם את קרובו, ממה ששלמה המלך דן את יואב אע"פ שהיה שני בשני עמו, שהרי היה בן צרויה אחות דוד, ומ"מ דנו בעצמו למיתה. ומ"מ כל זה לענין הדין שהמלך עצמו יכול לדון אע"פ שהוא קרוב, אבל העדים לכאורה צריכים להיות עדים כשרים וקרובים פסולים וככל דיני עדות בכל התורה, וכנ"ל.​