פסח, חודש ניסן עוד בעניין מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה (1 צופה)

[גרינפלד]

פסח, חודש ניסן - מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה | ענייני דיומא

בפסחים (ב, א) תנן, כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ. ופירש רש"י, אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק, למה הוצרכו לבודקן, ומפרש, לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ, כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו, ופעמים שהשמש עומד...

forum-otzar-hatorah.co.il

הקשה דודי הגאון ר' יוסף גריינימן שליט"א שלכאורה מקום שאין מכניסים בו חמץ הוא כעין רוב שאין בו חמץ, ואם כן לר"מ דחייש למיעוטא יצטרכו לבדוק גם במקום שאין מכניסים בו חמץ. ויש ליישב שכאן יש גם חזקה שלא הוכנס בו חמץ, כמבואר בתוס' (ט, ב ד"ה היינו) שבספק אם נכנס חמץ לבית, יש חזקה על הבית שאין בו חמץ, וכשיש גם רוב וגם חזקה, מבואר בגמ' יבמות (קיט, ב) שגם ר"מ לא חושש כיון שזה כמו מיעוטא דמיעוטא. אמנם יש לדון שאף שבתוס' נראה שחזקה על הבית זה גם בדאורייתא, אבל בתוס' הרשב"א שם נראה שזה רק סברא בדין בדיקה דרבנן, ולפי זה יתכן שאין חזקה בדאורייתא. אלא שיש לדון ששם זה ודאי נכנס ויש ספק אם זה חמץ או מצה, אבל כאן יש ספק אם בכלל נכנס.

עוד יש ליישב שכאן אין זה גדר רוב, אלא גדר אחזוקי איסורא לא מחזקינן, כמש"כ רבינו מנוח (הל' חמץ ומצה פ"ב ה"ז) לגבי ספק שגיררה חולדה, שאין חוששים כיון שלא מחזקינן ריעותא היכא דלא אשתכח, וזה מעין התירוץ הקודם, אבל יש קצת חילוק, עי' מה שנכתב לעיל בעניין אחזוקי איסורא לא מחזקינן, ושוב ראיתי בהגר"ז (סי' תל"ג סכ"ה) שאפילו במקום שמכניסין בו חמץ מדאורייתא אין חוששים כיון שכלל גדול בתורה שאחזוקי איסורא לא מחזקינן.

עוד יש ליישב לפי מה שדן הגר"ז שם שבכל חמץ אפילו במקום שכן מכניסים בו חמץ, יש כמה ספיקות, שמא לא הכניסו כלל או שהתעפש או שהוציאוהו, אלא שכיון שחז"ל חששו אפילו שמעיקר הדין אין צריך לחשוש, וכנ"ל (בדיבור הקודם), מה לי חד ספיקא מה לי תרי ספיקות. ולפי זה יתכן שגם ר"מ מודה כאן [עכ"פ במקום שאין מכניסים], כיון שיש כאן חוץ מהרוב גם ספק ספיקא, וספק ספיקא לבד דנו האחרונים אם לפי ר"מ מותר או לא, ושוב ראיתי כן בפנ"י, עיי"ש. ואמנם הגר"ז כתב שמטעם זה גם מקום שמכניסים בו חמץ מדאורייתא אין צריך בדיקה, אבל יש אחרונים שחלקו עליו, וס"ל שכן חוששים מדאורייתא שיתכן שיש חמץ. וי"ל שגם הם יודו שזה נקרא ספק ספיקא, אלא שאין הספיקות שקולים כיון שמצוי שמכניסים שם.​

 

[נדיב לב]

הקשה דודי הגאון ר' יוסף גריינימן שליט"א שלכאורה מקום שאין מכניסים בו חמץ הוא כעין רוב שאין בו חמץ, ואם כן לר"מ דחייש למיעוטא יצטרכו לבדוק גם במקום שאין מכניסים בו חמץ. ויש ליישב שכאן יש גם חזקה שלא הוכנס בו חמץ, כמבואר בתוס' (ט, ב ד"ה היינו) שבספק אם נכנס חמץ לבית, יש חזקה על הבית שאין בו חמץ, וכשיש גם רוב וגם חזקה, מבואר בגמ' יבמות (קיט, ב) שגם ר"מ לא חושש כיון שזה כמו מיעוטא דמיעוטא.​

לחץ כדי לכווץ...

לפו"ר יש לחלק. דהתוס' בדף ט: מיירי בבית שנבדק משא"כ במקום שלא נבדק כלל. ובפרט לפי מה שיש ללמוד מד' תוס' לעיל (ד: ד"ה הימנוהו רבנן) דכל בית שאינו בדוק הוי איתחזק איסורא, ממה שהקשו "דאע"ג דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו אפילו בדאורייתא וכו'" עיי"ש. ומדהוצרכו להתיר לאשה מטעם בידו, ולא מכללא ע"א נאמן באיסורין, מוכרח דס"ל כל בית שלא נבדק ה"ה איתחזק איסורא ולכך נצרכו לטעם בידו. אמנם בפשטות הצדק עמך, ולכאו' תלוי בפטור מחובת בדיקה במקום שאין מכניסים חמץ, אם מטעם דאיכא חזקה או דליכא חובת בדיקה (ראה בד' הר"ן ריש פסחים מש"כ בסו"ד "אבל כל שאין לו חמץ ידוע ולא מקומות שהוא רגיל להמצא בהן לא חלה עליו מצות השבתה").