חיי שרה עין טובה (3 צופים)

[רבי]

ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם
רש"י מפרש כי גם משקלו של הנזם בקע יש בו רמז לשקלי ישראל שהיו בקע לגולגולת.

הרי לנו שלשה עניינים שאליעזר מצא לנכון לרמוז עליהם כאשר התברר לו כי רבקה ראויה ליצחק, מחצית השקל שני לוחות הברית ועשרת הדברות. ויש להבין מה הקשר בין שלשת הענינים הללו ומדוע נרמזו לרבקה.

מבאר ה"כלי יקר" אליעזר ביקש לבדוק האם רבקה היא בעלת עין טובה, משנוכח לדעת כי היא אכן כזו הרי שהיא ראויה ליצחק. כעת ביקש אליעזר לרמוז לה על אותם דברים בהם היא מסוגלת וראויה לזכות בכח מעלה זו של עין טובה.
בעל עין טובה זוכה להינצל מעין הרע כך למדים אנו מיוסף שהיה בעל עין טובה ומכח זה נתברך בברכת בן פורת עלי עין שזרעו הם למעלה מן העין ואין עין הרע שולטת בהם וכך גם רבקה תזכה למצות השקלים המסוגלים להציל מעין הרע בשעה שסופרים את עם ישראל.

בנוסף בעל עין טובה ראוי לקבל את עשרת הדברות בפיוט הנאמר בשבועות אומרים "אלה הדברות בלא תחמוד כלולים" וביאור הדברים, חמש הדברות האחרונות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה ברעך שורש כולם בחסרון ההכרה כי הזולת ורכושו הם מחוץ לתחום. דוגמה לדבר אנו מוצאים במה שאירע לנבות היזרעאלי אחאב חמד את כרמו שכר עדי שקר גנב דעת בית דין והביא לרציחתו של נבות. הרי הכל כלול בלא תחמוד.

והנה ידוע כי עשרת הדברות הן חמש כנגד חמש ודבר זה נרמז ב"שני הצמידים שני לוחות מצומדות. ומכאן עולה בהכרח שגם חמש הדברות הראשונות כלולות בלא תחמוד והואיל ואדם שהוא בעל עין טובה בוודאי אינו חומד לקחת את השייך לאחרים הרי ממילא הוא ראוי לעשרת הדברות.
כל זה רמז אליעזר לרבקה כאשר נתן לה נזם זהב במשקל בקע וצמידים במשקל עשרה זהב כי בעלת עין טובה היא ובכחו של בעל עין טובה להנצל מעין הרע ולזכות לעשרת הדברות.